חפש בבלוג זה

יום חמישי, 30 במרץ 2017

צריך עיון גדול



השבוע הושק אתר חדש בשם "צריך עיון - חשיבה והגות חרדית", שנועד לשמש במה לדיון פנים-חרדי בשאלות שונות הנוגעות לקהילה החרדית בישראל.
הצורך בבמה מסוג זה מוכר לי כבר שנים רבות (ראו כאן), ובמהלך 13 השנים האחרונות הייתי שותף לניסיונות שונים לקדם את הדיונים הללו ולדעתי במהלך השנים הללו עברנו כברת דרך משמעותית בנידון.
האתר של "צריך עיון" נועד כפי הנראה לרכז שיח ברמה גבוהה בעלת מאפיינים אקדמיים, שכמותו עדיין לא היה בשיח הפנים-חרדי הציבורי, ומעניין לעקוב האם אכן תהיה התעניינות והיענות לדיון מסוג זה.

קריאת העמוד עם ה"אני מאמין" של האתר השאירה אותי נבוך מאוד, אודות הכיוון שאליו מכוונים מקימי האתר.
בשבע נקודות, מוצגת בפנינו המסגרת של הדיונים באתר, באופן בהיר ושיטתי. אלא שבעקבות זאת נשאלת השאלה: האם האתר נועד להוות במה לדיון פתוח, או שהמסקנות כבר נכתבו וכעת מוזמנים כותבי מאמרים שמסקנותיהם תואמות לתפיסתם של מקימי האתר?

העיקרון הראשון של "מצוינות דתית", נראה בעיניי כמסגרת הגיונית לדיונים בתוך הקהילה החרדית. 
העיקרון השני של "התבדלות זהירה" נראה גמיש דיו בשביל לדון על המרחב שבין מה שמכונה "מרחק מסוים מהתרבות החילונית" לבין "הסתגרות מוטעית".
העיקרון השלישי של "הנטייה השמרנית" מבהיר באופן החלטי "שעל שינוי לבוא מבפנים, בהסכמת ובהובלת גדולי הרבנים, בהליך איטי והדרגתי הבונה על יסודות העבר תוך הסתכלות כנה לעתיד", ובכך הוא כמובן איננו נותן במה לאלו (כמוני) הסבורים שיש לבצע מהלכים גדולים בזמנים קצרים וללא תמיכה גלויה של גדולי הרבנים.
העיקרון הרביעי של "חיי קהילה במסגרת מדינה רזה", מקדש באופן ברור את השיטה הקפיטליסטית, ומדיר באופן ברור כותבים בעלי עמדות כלכליות סוציאליות.
העיקרון החמישי של "אחריות אזרחית" משקף עמדה ברורה בעד השתלבות חרדים כשותפים שווים בהובלת המדינה, זוהי כמובן עמדה מהפכנית ביחס להתנהלות החרדית במשך שבעים שנה, ומעניין האם יהיה כאן מקום לדעות המבקשות לשמר את הנוהג הקיים.
בנוגע ל"חינוך" יש כאן ניסיון מצד אחד להמשיך בעיקרון הרביעי ויחד עם זאת למצוא פתרון לבעיית החסר בלימודי ליב"ה בחינוך החרדי, כאן יש מקום לדיון אודות הדרך לשלב בין שני העקרונות.
העיקרון השביעי של "קיום משותף" מדבר על כבוד והבנה הדדית, נראה שיהיה קשה לחלוק על כך.

לסיכום, התפיסות שבאות לידי ביטוי בנקודות 3 4 ו-5, מגבילות את הדיון המתבקש לקבוצה מסוימת בעלת השקפה זהה בנוגע לתהליכי שינוי, למדיניות כלכלית ולמקומה של הקהילה החרדית בחברה הישראלית. האם יש מספיק ציבור חרדי לדיונים אלו? ימים יגידו.

נ.ב. היות ו"על שינוי לבוא מבפנים, בהסכמת ובהובלת גדולי הרבנים", עלינו להסיק לכאורה שאתר "צריך עיון" הוקם בהסכמת והובלת גדולי הרבנים או שהוא איננו מקדם שום שינוי.

2 תגובות:

  1. הרב בצלאל שלום,
    אין צורך לעסוק בשינוי הציבור. צריך לעסוק בבניה ובהנחלת ערכים חיוביים של תורה ויראת שמים אהבת הבריות, קהילתיות, ופרנסה. כאן טמון הקושי. הציבור החרדי פתוח לשינוי יותר משחושבים. כמו שלגיטימי להקים קהילה חסידית, לגיטימי להקים קהילה חרדית עצמאית. חשוב שיהיה לה רב מנהיג בעל שיעור קומה. אתה או אחר, ולעמול על החינוך. אם תצליחו לגדל תלמידי חכמים יראי שמים אוהבי ה' והבריות, יבחרו רבים בדרך זו בסופרמרקט של החיים. בהצלחה בסיעתא דשמיא.

    השבמחק
  2. לא הבנתי אותך
    אתה מאוכזב מהחברה בה גדלת עד היום?!

    השבמחק