tag:blogger.com,1999:blog-5772605808383799048.post1454651912205582188..comments2023-06-19T19:35:59.982+03:00Comments on בְּתוֹךְ עַמִּי: להיות יחיד / הרב רפאל קרויזרבצלאל כהןhttp://www.blogger.com/profile/17608257592877953333noreply@blogger.comBlogger1125tag:blogger.com,1999:blog-5772605808383799048.post-81945958615527776942018-10-16T00:34:15.934+03:002018-10-16T00:34:15.934+03:00אכן, כפי שסיים הכותב במשלו המפורסם של הגראי"ה...אכן, כפי שסיים הכותב במשלו המפורסם של הגראי"ה קוק, שלפי ראות עינינו ובמבחן התוצאה, היה פרי של נאיביות כללית (כביכול) של הראי"ה בה כל דבר ראה את הטוב ובכל רע את הניצוצות, וכפי שמבואר היטב בכתביו כל רע יש בו יעוד טוב ואכמ"ל. ועי' מאמר "הדור" של הראי"ה בו הוא מאריך בכל הנ"ל.<br />כך גם הנסיון להסביר התפרעות משולחת רסן של בחורים צעירים, שדוקא בענין קצב הלימוד מיישרים קו (עקום) עם כל המערכת. שעולם המושגים התורניים והתלמודיים שלהם מצומצם עד בלתי קיים, והשאיפה היחידה שלהם להתרחבות אינטלקטואלית היא התעסקות לא מוגדרת ב"מחשבה" לא ברורה ומאמרים מופשטים, גובל בנאיביות.<br />אם השאיפה לגדלות האדם מכוונת את אותם בחורים, כיצד תמיד ההפגנות והמחאות נסבו סביב מקלחות/רשיונות/נקניקיות ושאר ירקות. מדוע באמת לא קם הבחור שניסה להעמיד תמרור עצור כנגד הקצב האיטי הבלתי נתפס, וההתבוססות הלא נורמלית ברסיסי "רייד" ודקדוקי עניות שטחיים, או לחילופין במחשבות פילוסופיות לא ממוקדות על מושגים תלמודיים.<br />איך יתכן, שלצד המחאות וההפגנות, לא התנערו הבחורים מאותם אלו שמוציאים את דיבת כל עולם הישיבות רעה. מדוע מעולם לא הביעו את מחאתם על תופעות מזעזעות אחרות שישיבת חברון עשירה בהם. איך לא שמענו צעקה גדולה על כמות נכבדה של בחורים שחגגו איזה ניצחון של מופע פריצות ואיבוד רסן.<br />יתירה מזו, ברור שהלגיטימציה להפגנות מהסוג הקיים, הינה מהעבר העשיר של הישיבה במעשים כגון אלו, גם בתקופה שהכותב מתאר כאילו שלטה אז רוממות וגבהות שיסודה בתאוריית גדלות האדם, בתקופה שראשיה, שריה ויועציה אפשרו לשמוע שיעורים שונים וללמוד סוגיות שונות. ומה נענה על סיפורי עבר אלו ביום שידובר בהם...<br />אין כאן "גדלות האדם" אלא "גדלות גוף האדם" וליתר דיוק גדלות החלק הבהמי של האדם. הרצון בפריקת עול מוחלטת, אנרכיה. דבר שמשתייך לא ל"תורת סלבודקא" (אם אכן היתה כזאת) אלא למגמה הכללית בעולם המערבי של שחרור מסמכות ומרות. תופעה שתוצאותיה ניכרות היטב לדאבוננו גם בציבור החרדי, ופעמים אף במסוה של קנאות מזויפת שכל תכליתה היא מרידה.<br />[במאמר המוסגר, בשונה מאבחנתו של הגר"מ שפירא זצ"ל ניתן לומר שיתכן כי גם בעבר, הסיבה שבחברון ניתנה עצמאות מחשבתית בלימוד וכדו' לאורך שנים (בשונה מפוניבז' למשל שם תפסו שיעורי ראשי הישיבה מקום רב), אינה נעוצה באיזו אידאולוגיה, אלא הרבה מכך טמון בעובדה שראשי ישיבת חברון לא הצליחו ללכד סביבם את הבחורים כמו הגר"ש רוזובסקי וכדו'. יצוין כי לפי המסופר, פעם שאל אחד מראשי ישיבת חברון את הרב מפוניבז' כיצד מצליח הוא למנות בישיבתו רמי"ם בעלי שיעור קמה גדול כל כך. ענה לו הרב זצ"ל: בישיבתי אני בוחר את הרמי"ם, ואילו בישיבתך בנותיך הם אלו שבוחרות אותם. ודי בהערה זו].<br /><br />ואגב, גם אם תופעה דומה למתרחש כעת במה שמכונה "ישיבת" חברון, הייתה קיימת בעבר, אין בזה שום הכשר והוראת היתר. יכולני להביא סימוכין לתופעות גרועות מאלו שהיו קיימות בישיבות ליטא, וגם הם היו בהשפעת הזרמים והתנועות שקמו אז באירופה כמו ההשכלה וכדו' שסחפו אחריהם אלפים אלפים מהיהדות החרדית והורידום לשאול תחתית, תופעות שיסודותיהם גם הם הינם ב"ישן עדי יסוד נחריבה" באווירה מרדנית זו התפרצו להם כל מיני מחאות בישיבות ליטא. וכדאי גם שהכותב הנכבד יבדוק מה עלה בגורלם של חלק ממארגני המחאות, ואיפה מצאו את עצמם לאחר שנים רבים מבני הישיבות דאז. <br />Anonymoushttps://www.blogger.com/profile/05612059661809625275noreply@blogger.com