ככל שחלפו הימים, הבנתי שהנושא החשוב ביותר שאני מעוניין ויכול לנסות לתרום בו את חלקי הוא שירות חרדים בצה"ל, אבל לא ידעתי מה בדיוק אני יכול לחדש בסוגיה סבוכה זו.
חשבתי רבות על מה ניתן לעשות בתוך הקהילה החרדית, בשביל לשמור על אמונתם, אורח חייהם וזהותם של המשרתים החרדים. הבנתי שהרבה יותר ממה שהדבר תלוי בצה"ל ובמדינה הוא תלוי בנו כקהילה. אם המשרתים ירגישו אהובים רצויים ושייכים בקהילה, הסיכוי שהם ישמרו על אמונתם, אורח חייהם וזהותם גבוה מאוד. את התובנות השונות שלי בסוגיה, פרסמתי בעיקר כאן בפוסטים רבים.
לפני כמה חודשים, פרסם ידידי הרב אלחנן ניר מאמר נוקב בסוגיה זו, ושם הוא כתב את הפסקאות הללו:
השבוע ישבו איתי שני תלמידים מישיבה ליטאית בירושלים. הם לא יכולים להמשיך לשבת בישיבה כשבחוץ מלחמה, אמרו. כמעט בכל שבוע מגיעים אלי צעירים בני דמותם, עם פניות מעין אלה. התסכול עצום. הם יודעים שהממסד הרבני והפוליטי לא יזוז, ושהוא ימשיך לאחוז ככל יכולתו בנשק הנרדפות המדומה. אך אצל הצעירים הללו שאני פוגש, ורבים אחרים כמותם, הכול מבעבע. ההזדהות עם ההנהגה הרבנית והפוליטית בשפל, הקולות העצמאיים הולכים ומקבלים ביטחון, והם מכירים בכך שהגיוס לצבא הוא חובה, שכן מדובר על "מצווה שאי אפשר לעשותה בידי אחרים".ובכל זאת, שאלתם בפיהם: הרי כולם מתחלנים שם בצבא, לא כך? לא ולא, השבתי. קראתי לרבים מתלמידינו ששבו כעת משדה הקרב. בזה אחר זה הם הפריכו את ההנחה הזו. לא מתחלנים בגלל הצבא; להפך, הוסיפו, יראת השמיים שלנו וההקפדה על דבר ה' זו הלכה דווקא התחזקו בצה"ל.כפי שהמכינות, שצמחו בעולם הדתי־לאומי, הפכו להצעה חינוכית משמעותית גם לקהלים חילוניים הולכים וגדלים, כך צריך לקרות כעת עם עולם ההסדר: יש לייצא אותו לעולם החרדי, ולהציע באמצעותו מענים לאתגרי הרוח הנושבת בחוץ. כך יקומו מחלקות הסדר חרדיות, לצד מחלקות ההסדר הדתיות־לאומיות.הצעירים החרדים שהביעו באוזניי את רצונם להצטרף ללחימה, הם שהעירו בי את המחשבה הזו. הם אינם מעוניינים להתגייס למסלולים החרדיים בצבא, כי אלו נדמים להם כמסלולי בדיעבד מבחינה דתית. אבל את עולם ישיבות ההסדר הם רואים כנבחרת, בייחוד בחודשים האחרונים. הם מלאי התפעלות מתלמידי החכמים שצומחים בישיבות ההסדר ורוצים להיות חלק מהמחלקות הללו.אסיים במילותיו של תלמיד ישיבה ליטאית בולטת בירושלים, שקרא את המאמר הזה לפני פרסומו וכתב לי בעקבותיו: "זה הזמן להזמין כמה שיותר בחורים חרדים לעולם הישיבות הדתי־לאומי, ולהכיר להם שישנה מעטפת דתית חזקה שיודעת לשלב גם תורה וגם צבא. זה הזמן לתת מענה לנפשות צעירות המבקשות תורת חיים, ולחשוף בפניהם את בית המדרש הדתי־לאומי המובחר והגדוש בהשקפה, ואשר מקיים תורה עכשווית אליה שואף דור העתיד החרדי. הציבור הדתי־לאומי צריך לשדר לנו: שנינו מתרגשים מסוגיות אביי ורבא בנשים ונזיקין, אז למה שלא נסחב יחד גם את המג"א ("מגן אברהם", מפרשני השולחן ערוך) וגם את המאג?"
בעקבות המאמר הזה, הבנתי שהמשימה החשובה היא לנסות להקים ישיבת הסדר חרדית במתכונת המקובלת בציונות הדתית. ישיבה שבה לומדים תורה בשקידה לפני השירות הצבאי, וחוזרים אליה שוב ללמוד תורה לאחר השירות. לשם כך הקדשתי את החודשים האחרונים, יחד עם שותפים שונים לדרך, ואני מקווה שכעת אנחנו קרובים להוציא את הרעיון הזה מהכוח אל הפועל.
אז אם אתם מכירים צעירים חרדים בגיל גיוס, בני תורה, אוהבי ולומדי תורה, המבקשים ליטול חלק בהגנת העם והארץ, אשמח אם תפנו אותם אלינו לישיבת "תפארת בחורים".
לפרטים והרשמה https://www.tbyeshiva.org.il/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה