בהזדמנויות שונות, כשדנים על תהליכים שונים בקהילה החרדית, עולה השאלה האם השינויים הללו נגעו גם ב"מיינסטרים" החרדי, או האם ניתן לזהות בתהליכים אלו אנשים מה"הארד קור" החרדי. את השאלות הללו מציגים גורמים שונים מתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה, כולל גופים ממשלתיים ופילנתרופיים. נדמה שישנה הסכמה שאם התשובה לשאלות אלו היא שלילית, אזי כל המהלכים החשובים הללו עדיין אינם בעלי משמעות מספקת. כלומר, עד שלא יראו את טובי הלמדנים מפוניבז' או את חסידי ויז'ניץ השורשיים בלימודים אקדמיים או בצה"ל, לא נוכל להצהיר על שינוי משמעותי.
אני מבקש לכפור בהנחת היסוד הזו, ולשם כך אני רוצה גם לערוך הבחנה בין שני המונחים הללו.
- המונח "Hard core" משמעו "גרעין קשה" וככזה הרי הוא בהגדרה לא נתון בקלות לשינויים, שכן אילו הוא היה נתון לשינוי הוא לא היה ראוי לשמו. הגרעין הקשה הוא בדרך כלל קטן יחסית לפרי כולו, ואין שום סיבה להתעקש שהשינוי יתחולל גם בו. אדרבה, אני סבור שיש תפקיד לשימור של קבוצה שנשארת נאמנה לעקרונות גם כשיש סיבות לשנותם.
- המונח "mainstream" משמעו "זרם מרכזי", וכאן אני טוען שמדובר בדבר משתנה בהחלט, כלומר לא רק שהקבוצה שמהווה זרם מרכזי יכולה לעבור שינויים, אלא שגם התפקיד של הובלה יכול לעבור לקבוצה אחרת. זרם מרכזי איננו דבר שעובר בגנים ובתורשה, והקבוצה שמהווה היום זרם מרכזי יכולה מחר להיות זרם צדדי.
 |
| ישראל פרידמן עורך "יתד נאמן" צילום: אבישג שאר ישוב |
הקהילה החרדית עומדת כיום בפני שינויים הכרחיים על מנת לאפשר את המשך קיומה ושגשוגה מבחינה רוחנית וגשמית, אם הקבוצות שהיוו את הזרם המרכזי בקהילה זו עד כה לא ישכילו להבין את אתגרי השעה, ההובלה של הקהילה החרדית תעבור לקבוצות אחרות בתוכה. ומי שעד כה לא היה "מיינסטרים" ייהפך להיות כזה, ומהזרם המרכזי הישן יישאר אך ורק "הארד קור".
ועל כגון זה אמר נעים זמירות ישראל "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהילים קיח,כב)
זרם מרכזי בצבור החרדי זה הזרם שנותן רבנים פוסקים וגדולי הדור. האם "חרדיות המתחדשת" תעמוד באתגר זה?
השבמחק