חפש בבלוג זה

יום שני, 26 בפברואר 2018

החרדים והאינטרנט - מקרה בוחן

באחד הפוסטים האחרונים שלי ציינתי שלושה אתגרים מרכזיים שהקהילה החרדית בישראל נדרשת להתמודד אתם כיום:
  1. המפגש עם כלל החברה הישראלית - האסטרטגיה החרדית של התבצרות והסתגרות גאוגרפית, תרבותית וחינוכית, נאלצה להתמודד עם השתלבות גוברת של חרדים בחברה הישראלית בעולם העבודה בפרט ובמקומות נוספים בכלל.
  2. האינטרנט - החומות שהקהילה החרדית הקיפה בהם את עצמה, נפרצו כמעט לחלוטין עם חדירתו של האינטרנט במחשבים ובסמארטפונים, כשברגע קטן יכול כל אחד ואחת בכל גיל שהוא להיחשף לכל המידע שבעולם.
  3. האקדמיה - הכניסה של אלפי חרדים וחרדיות למוסדות ולמסלולי לימוד אקדמיים, מאתגרת את תפיסת העולם החרדית ואת אורח החיים החרדי באופנים שונים.
אני מבקש כעת להתמקד רק בנושא של האינטרנט והקהילה החרדית.

לפני כעשרים שנה היה האינטרנט בתחילת דרכו, והמידע אודותיו בציבור הרחב בכלל ובקהילה החרדית בפרט היה מועט. בשנים תשנ"ט-תש"ס התפרסם כמדומני לראשונה מכתב משותף לגדולי הרבנים בקהילה החרדית ולבד"צים שונים כנגד האינטרנט וסכנותיו. באותה תקופה שמעתי לראשונה על המושג "דואר אלקטרוני" מאברך שאביו הוציא לאור את הביאור "חברותא" על הש"ס, הוא סיפר לי כיצד הוא מעביר לאביו את המסמכים שהוא כותב במחשב והדברים נשמעו לי דמיוניים.
למרות מכתבי הרבנים, התחילו גם חרדים צעירים להשתמש באינטרנט, אולם הם נתפסו בעיני סביבתם וכמדומני אף בעיני עצמם כמרדנים ויוצאי דופן.

בפגישה שהייתה לי לפני 15 שנים עם הרב מאיר קסלר שליט"א רבה של מודיעין עילית ועוד כמה רבנים מקומיים, הם היו בטוחים שהמאבק באינטרנט יביא לתוצאה דומה למאבק שהתחולל כמה עשרות שנים קודם לכן נגד הטלוויזיה, ושבית עם חיבור לאינטרנט לא ייחשב בית חרדי.

באופן אישי נחשפתי לראשונה לאינטרנט לפני 14 שנים, ותחילת דרכי במרחב הווירטואלי הייתה בפורומים "עצור כאן חושבים" ו"בחדרי חרדים", באותם ימים הייתה שם באופן ברור אווירה של מיעוט מהפכני המעז לקרוא תיגר על מוסכמות שונות בקהילה החרדית.

עם השנים המשיך מספרם של החרדים המשתמשים באינטרנט לעלות בהדרגה, ובמקביל ניתן היה לחוש שהמשתתפים בפורומים השונים ובאתרי האינטרנט החרדים שהתחילו להתפתח אינם חשים עצמם כיוצאי דופן וכפורצי גדר, והפורומים והאתרים הפכו להיות קונפורמיים וקרובים לקונצנזוס.
בשנת תש"ע יצא מכתב של גדולי הרבנים החרדים נגד אתרי האינטרנט החרדים, ובכך ניתן היה להבין בדיעבד שהאינטרנט הוא עובדה קיימת והטענה היא בעיקר כלפי אתרים מסוימים. מאבק זה השפיע לתקופה מסוימת על האתרים הללו ובעיקר על אתר "בחדרי חרדים" שהיה אז האתר המוביל, אולם עם השנים האתרים החרדים חזרו לגדולתם, והרושם כיום הוא שהם זוכים לשיתוף פעולה גדול עם מקורבי גדולי התורה והחסידות מכל החוגים והעדות בקהילה החרדית.

המאבק באינטרנט ובסמארטפונים בקהילה החרדית לא הסתיים עד היום, מפעם לפעם מתפרסמים מכתבי רבנים, נכתבים מאמרים בעיתונות החרדית, מתקיימים כנסים לאברכים לנשים ולבנות סמינרים, נקבעים כללים מחמירים, מוקמות ועדות רבנים, משווקים מערכות סינון ומגוון מכשירים מוגנים ועוד כהנה וכהנה פעולות, ובאופן פרדוקסלי אף הוקם אתר אינטרנט ייעודי למאבק בנושא (http://anti-net.co.il/).

למרות הכל, נדמה לי שמרבית הציבור החרדי רואה במאבק באינטרנט מאבק אבוד, אם כי יש ככל הנראה עמדות שונות בנוגע ליכולת להגביל את השימוש בו לגילאים מסוימים, לאנשים מסוימים, בהיקפים מסוימים ובמגבלות שונות.

דומני שאין כמעט מי שיטען שניתן להגדיר את כל החרדים משתמשי האינטרנט כ"חרדים חדשים", ואין מי שיוכיח מכאן שהחרדים בכללותם הסירו מעצמם את עול גדולי התורה. יש כאן ככל הנראה בעיני מרבית הציבור מקרה נקודתי של "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

האם תוצאה דומה למקרה האינטרנט נראה גם בתחומים האחרים שמעסיקים כיום את המנהיגות החרדית כדוגמת לימודים אקדמיים, מפגש עם כלל החברה הישראלית, לימודי ליב"ה וישיבות תיכוניות וכיו"ב?

נ.ב. בנוגע למצב הרצוי, אני חושב שעולם בלי אינטרנט הוא עולם הרבה יותר בטוח מבחינה רוחנית ומבחינות נוספות, ולכן אני מסכים שכל השהיה בכניסת האינטרנט לעולמנו היא חיובית, בין אם מדוברבשימוש מוגבל ומסונן ולא בפרהסיא ובין אם מדובר בשימוש של מבוגרים בלבד.השאלה הגדולה שלי היא בנוגע לדרך שבה מתנהלים הדברים ובנוגע למחיר של הדרך הזו, המאבק מתנהל בניסוח מקסימלי כשאין מונח בארסנל שלא השתמשו בו "יהרג ואל יעבור", "חמור משלוש עבירות חמורות", "שמד", "פסול לעדות", "שחיטתו פסולה", "כל באיה לא ישובון", "אבדון" ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון הטובה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה