ביום שישי האחרון התפרסם ב"יתד נאמן" וב"המודיע" מכתב של גדולי התורה של "דגל התורה" ושל "אגודת ישראל" כנגד תכניות "מכון מנדל" לציבור החרדי.
המכתב התפרסם לאחר עשר שנים שהתכנית פועלת במכון מנדל ובאוניברסיטה העברית, והשתתפו בה כ-300 אנשים ונשים מהקהילה החרדית, שהשתלבו בתחומי עשייה מגוונים.
לאורך כל השנים התכנית שמרה על פרופיל נמוך, למרות זאת נשמעו מפעם לפעם קולות התנגדות כנגדה, אולם ללא ספק המכתב האחרון הוא עליית מדרגה משמעותית.
- מה גרם למכתב ההתנגדות של הרבנים?
- האם היה ניתן למנוע אותו?
- מה תהיה השפעתו על המשך התכנית ועל תכניות אחרות?
- מדוע לא יצא מכתב דומה כנגד תכניות אחרות?
אלו השאלות ששמעתי מאז יום שישי, ואני מבקש להציג את נקודת מבטי על הדברים.
במשך עשרות שנים, הייתה האסטרטגיה השלטת בקהילה החרדית האשכנזית בישראל של הסתגרות והתבדלות מרבית מהחברה הכללית, בסביבת מגורים, בחינוך, בתקשורת, בתרבות, בתעסוקה, בהימנעות משירות צבאי ולימודים אקדמיים. השינויים הדרמטיים בעשרים השנים האחרונות, בשיעורי תעסוקה בסביבה מעורבת, בשירות צבאי, בלימודים אקדמיים, בחשיפה לאינטרנט ולתרבות הכללית, מאתגרים את האסטרטגיה הזו באופן רציני ביותר.
בשל כך, לא היה מנוס מהתנגדות לתכנית שכל כולה מבוססת על מעורבות גוברת והולכת עם החברה הכללית בתחומים כה רבים, גם אם העומדים בראשה הם יראים ושלמים. ככל שהשתתפו בתכנית יותר אנשים מהמיינסטרים החרדי, ככל שהיו בה יותר משתתפים בעלי רקע תורני רחב, וככל שתחומי הפעילות שלהם נגעו בסוגיות ליבה כדוגמת חינוך, רבנות וישיבות, ההתנגדות הייתה רק עניין של זמן. העובדה שההתנגדות הגיעה רק כעת, היא בהחלט הישג, שנזקף כנראה להתנהלות נכונה וחכמה.
להערכתי, אם מנהלי התכנית רוצים להמשיך אותה, עליהם לוותר כעת על המיינסטרים החרדי וללכת יותר לכיוון של "חרדים ישראלים" וכיו"ב, שאינם מושפעים כל כך מהתנגדות מסוג זה.
תכניות אחרות, עלולות גם הן להיתקל במוקדם או במאוחר בהתנגדות דומה, אבל יתכן שהן עדיין לא הצליחו כל כך, או שהן נוגעות פחות במיינסטרים, או שתחומי הפעילות שלהן אינם נוגעים בסוגיות כה רגישות, או שהן פועלות יותר לרצות את המנהיגות הפוליטית והרבנית, אני חושב שהתנגדות לתכנית של מכון מנדל היא בסך הכל אות כבוד להצלחתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה