חפש בבלוג זה

יום שישי, 21 בפברואר 2020

קו הרצף החרדי-ליטאי

פורסם באתר "קו 400"

בתקופה האחרונה, התבשרנו על שתי מלחמות פנים חרדיות חדשות.
  • במסיבת חנוכה בישיבת "חברון", דיבר ראש הישיבה הגר"ד כהן נגד "בית מדרש הגר"א" של הרב אוריה עינבל ונגד דברים שאמר הרב אליהו מאיר פייבלזון.
    עיתון "הפלס" החרה החזיק אחרי הגר"ד, הרב פייבלזון הגיב בשיחה מיוחדת להסביר את דרכו ושיטתו, הרב עינבל חיזר אחרי תמיכה מרבותיו בישיבת "סלבודקה", הפורומים החרדיים באינטרנט תססו בשיח מרתק בין תומכים למתנגדים, הרב שלמה פלאי פרסם מאמר בעקבות דברי הרב פייבלזון, הרב יצחק רצקר פרסם מאמר באתר "צריך עיון" על דרכו של בית מדרש הגר"א, ובסופו של דבר התמנה "משגיח" חדש לפקח על בית מדרש הגר"א.
  • ביום שישי שעבר התפרסם ב"יתד נאמן" וב"המודיע" מכתב של גדולי התורה של "דגל התורה" ושל "אגודת ישראל", נגד התכניות של "מכון מנדל" למנהיגות חרדית. עם אזהרה חמורה כנגד מי שישתתף בתכניות הללו מכאן ולהבא.
    בפורומים החרדיים התחילו לנסות להבין במה מדובר, על מה יצא הקצף, מי השתתף בתכניות, מה מטרת התכניות, האם יש קשר בין מכון מנדל לבית מדרש הגר"א ועוד שאלות ותהיות שונות.
להבהרת העניין, מי נגד מי ולמה, אני מבקש לשרטט את הקבוצות השונות על קו הרצף החרדי-ליטאי, הנע בין הסתגרות לפתיחות ובין שמרנות לליברליות ופלורליזם.
  1. המסתגרים - בקצה הימני נמצאים "המסתגרים", שם ניתן למצוא את "הפרושים" הנמנים על "העדה החרדית" ואת הבריסקער'ס, הם אינם מקבלים תקציבים מהמדינה ולא משתתפים בבחירות כבר מקום המדינה.
  2. לצידם נמצא את "הפלג הירושלמי", תלמידי הגר"ש אויערבאך זצ"ל, שרואים את עצמם כממשיכי דרכו של הגרא"מ שך זצ"ל, הם נאבקים בשנים האחרונות ב"גזירת הגיוס", ומתקרבים צעד אחר צעד לעמדת "העדה החרדית". הם מפתחים עמדה לעומתית למדינה ומוסדותיה, ונאבקים בכל מגמת פתיחות בקהילה החרדית. יש להם את עיתון "הפלס", ואת מפלגת "בני תורה" בכמה רשויות מקומיות.
  3. הממסד - במרכז נמצא את הממסד של "דגל התורה" ו"יתד נאמן" (מכונה בשנים האחרונות "מיינסטרים"), עם מועצת גדולי התורה וכמובן הנהגתו של הגר"ח קנייבסקי שליט"א. הם מייצגים את רובו ככולו של עולם הישיבות הליטאי, המבקש לשמר את הדרך החרדית המרכזית בעשרות השנים האחרונות.
  4. פתיחות זהירה - לצידם נמצא פתיחות זהירה של תלמידי חכמים בעלי רוחב דעת, ביניהם עורכים תורניים, יודעי ספר, בעלי חשיבה עצמאית, המבקשים להישאר קשורים לזרם המרכזי. שם נמצא את אנשי "בית מדרש הגר"א", ישיבת "פתחי עולם", ארגון "אחוות תורה" של הרב דוד לייבל, תלמידי הרב זילברמן, עובדי מכונים תורניים שונים וכיו"ב.
  5. השמרנים - מעט שמאלה משם נמצאים "השמרנים", חרדים משכילים בעלי אג'נדה ימנית קפיטליסטית, בהובלת "קרן תקווה" ותכניותיה לקהילה החרדית, כדוגמת אתר "צריך עיון", הסמינרים של קרן תקווה ועוד.
  6. הפתוחים - כעת נתקדם לקצה השמאלי, לחרדים "הפתוחים" שזכו במהלך השנים לשלל שמות "חרדים מודרנים / חדשים / ישראלים / חרד"קים / מעמד ביניים" ועוד כהנה וכהנה. הם חשופים יותר לאינטרנט, לתרבות הישראלית, להשכלה גבוהה, לתעסוקה בסביבה מעורבת, לשירות צבאי, לדיאלוג עם החברה הישראלית. הם מאתגרים מאוד את החרדיות הממסדית, וחלקם מבקשים שינויים בעמדה החרדית הקלאסית, במגוון תחומים. כאן פועלות תכניות שונות, ומכאן התחילו שינויים ויוזמות שחלקן עם הזמן חדרו למרכז. מדובר במערכת יחסים מורכבת, עם עליות ומורדות, ועם יחסי אהבה שנאה.

  7. וכעת לפרשנות
  • מבחינת קבוצת "המסתגרים", הם בלבד החרדים האמתיים האותנטיים, וכל היתר לא ממש מעניינים אותם.
  • קבוצת "הפלג הירושלמי" מבקשת להנהיג את העולם החרדי-ליטאי, היא מבקשת לצרף לתוכה חלק מקבוצת הממסד, ולהוציא מן המחנה את הקבוצות הפתוחות יותר. הם מנסים להחזיר לעצמם את עמדת ההשפעה שהייתה להם במשך כשלושים שנה.
  • קבוצת "הממסד" מעוניינת להרחיב ככל האפשר את גבולות המחנה וההשפעה, אבל להרתיע ולהרחיק כל גורם אנטי-ממסדי מימין ומשמאל, היא תשתמש לשם כך במוקדי הכוח שברשותה בפוליטיקה, בשירות הציבורי, בתקשורת, במוסדות חינוך וכיו"ב. היא מאותגרת כל הזמן ע"י קבוצת "הפלג", והיא צריכה להוכיח שהיא איננה נופלת ממנה באדיקותה הדתית ובקנאות כנגד פורצי גדר.
  • קבוצת בעלי "הפתיחות הזהירה" מבקשת לחסות בצילה של קבוצת "הממסד".
  • קבוצת "השמרנים" מנסה לפעול בדיפלומטיה בין הליכה בתלם והימנעות מקריאת תיגר, לבין רצונם ברפורמות ותהליכים ארוכי טווח בתחומים שונים. היא מתנסחת בזהירות מרבית, משתפת פעולה עם קבוצת "הפתיחות הזהירה", אבל גם קשורה לקבוצה "הפתוחים".
  • בקבוצת "הפתוחים" נמצא את אלו המבקשים לעצמם חיי רווחה ופתיחות, וגם את אלו המבקשים לתקן עוולות ולסייע לקבוצות מוחלשות שונות. הם מתלבטים בין רצונם להיות חלק מכלל הקהילה החרדית-ליטאית, לבין הגדרתם העצמית כקבוצה ייחודית בעל מאפיינים משלה, קהילות, בתי כנסת ומוסדות חינוך עצמאיים. נראה שהסוגיה המרכזית הזו עדיין לא באה לכלל הכרעה.
ובחזרה לתחילת הדברים, בית מדרש הגר"א הוא כאמור בקבוצת "הפתיחות הזהירה", ולכן הוא שנוי במחלוקת בין קבוצות "הפלג הירושלמי" ו"הממסד".

תכניות מכון מנדל כללו בתוכם משתתפים מקבוצות "הממסד" והלאה, אבל הם כללו הרבה מרכיבים שמאפיינים את קבוצת "הפתוחים". לאור זאת, ברור שהן גררו התנגדות חריפה מצד הממסד, והפלא הגדול הוא שהן הצליחו לפעול במשך עשור עד למכתב כנגדן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה