חפש בבלוג זה

יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

במה אני "חרדי" ולמה זה חשוב לי?


בדיונים רבים עולה השאלה אודות ההגדרה האישית והחברתית שלי כ"חרדי". השאלה הזו נשאלת מחד על ידי החולקים על דעותיי ופעולותיי מתוך הקהילה החרדית, המבקשים לטעון שאינני רשאי כבר להתהדר בשם זה, היות ובנושאים רבים אימצתי דעות שלדעתם אינן יכולות להיות חלק מתפיסת העולם החרדית. מאידך עולה השאלה דווקא על ידי שותפיי לדעה, המבקשים להבין מפני מה חשוב לי להמשיך ולזהות את עצמי כחלק מהקהילה החרדית.

התשובה לשאלה זו מורכבת להבנתי מכמה חלקים, אני מבקש להציג זאת בשלוש צורות: אני רואה את עצמי כ"חרדי" בתפיסת עולמי, אני חלק מהקהילה החרדית מבחינה תרבותית, ואני מגדיר את עצמי חרדי מפני שאינני שום דבר אחר.
  1. בהשקפת עולמי, אני רואה את עצמי כחניך של עולם הישיבות הליטאי ותנועת המוסר. זהו העולם שעיצב את תפיסותיי הבסיסיות בנוגע ללימוד תורה וקיום מצוות, שמירת ההלכה, רכישת מידות טובות והנהגות בין אדם לחברו, ועוד ערכים רבים נוספים. הספרות התורנית והביוגרפית שעליה התחנכתי ושלאורה חינכתי את ילדיי ושעל פיה אני מנסה לחנך את תלמידיי, מבוססת בעיקר על ארון הספרים החרדי ודמויות המופת שלו, גם אם חלקם הגדול עוד קדם בהרבה לחרדיות בת ימינו.
    הדבר החשוב ביותר עבורי בחברה הקרובה שלי, מעבר לרצון שחבריה יהיו מחויבים לשמירת תורה ומצוות ולהתנהגות מוסרית ומידות טובות, היא המחויבות להעמיד מתוכה גדולי תורה ויראה בצלמם ודמותם של גדולי התורה שהעמידו את עולם הישיבות הליטאי ותנועת המוסר.
    אני סבור שהקהילה החרדית בת ימינו, התרחקה ממימוש של תפיסת העולם המתוארת. מסיבות שונות, אני סבור שמעבר לחוליים רבים שדבקו בה ובכללם הקצנה ובורות, היא גם התרחקה ממימוש היעוד הבסיסי שלה להצמיח גדולי תורה ויראה בעלי שיעור קומה, אבל זוהי בעיניי סטייה מהדרך המקורית שלה, ואני מאמין שהדבר הוא בר תקנה. 
  2. בהיבט התרבותי, הקהילה החרדית היא תבנית נוף מולדתי. נולדתי גדלתי והתחנכתי במשפחה חרדית, בשכונה חרדית ובמוסדות חינוך חרדים, ובדרך זו גם גידלתי וחינכתי את ששת ילדיי שיחיו. התרבות החרדית כוללת מעבר לתפיסת עולם גם שפת דיבור, לבוש, אורח חיים, תבשילים ועוד אינספור היבטים תרבותיים. כל עוד לא בחרתי להגר לקבוצה חברתית אחרת, הרי שזוהי השתייכותי החברתית לטוב ולמוטב. עבורי לעבור לקבוצת שייכות אחרת זוהי הגירה במלוא מובן המילה, ובשלב זה למרות כל הקשיים אין לי סיבות מספיק טובות לבצע הגירה כזו. 
  3. בשיטת האלימינציה אני חרדי מפני שאינני דבר אחר, שכן כל עוד הציבור של שומרי תורה ומצוות מחלוק לשתי קבוצות כלליות של חרדים וציונים-דתיים, הרי שכל עוד שאינני רואה את עצמי כדתי-לאומי ממילא אני חרדי, אלא אם כן תיווצר קבוצה שלישית שתתאים יותר להשקפת עולמי. כמובן שכעת תישאל השאלה מדוע אינני מזהה את עצמי כדתי-לאומי, וכאן אם לא אזדקק לשתי התשובות הקודמות אצטרך להרחיב עוד בנידון, ואכמ"ל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה