לפני 9 שנים נפתחה במכון מנדל בירושלים תכנית "שלוחי ציבור" להכשרת מנהיגות ציבורית חרדית, ובעיניי זוהי נקודת ציון חשובה ומשמעותית, מפני שלמיטב זיכרוני מדובר בפעם הראשונה שתכנית כזו יצאה לדרך.
מאז ועד היום, נפתחו מגוון תכניות למנהיגות חרדית, לגברים ולנשים, מימין ומשמאל. כמו כן השתתפו בתקופה זו חרדים/ות רבים בתכניות מנהיגות שונות המיועדות לכלל הציבור, הרבה יותר מבעבר.
כיום, ישנם מאות גברים ונשים בקהילה החרדית, הרואים את עצמם כיזמים חברתיים, ומבקשים לפעול בתוך הקהילה ולמען הקהילה, במגוון רחב של תחומים: ברווחה, בחינוך, בתקשורת, בטיפול נפשי ורגשי, בתעסוקה, בהשכלה, במניעת עוולות, ביחסי חרדים עם כלל החברה ובעוד כהנה וכהנה תחומים רבים.
ככל שהתופעה הלכה והתרחבה, היא זכתה גם להתייחסות כזו או אחרת מגורמים שונים בקהילה. לעתים הובעה התנגדות גלויה או סמויה לתופעה בכללותה ובעיקר ליוזמות ספציפיות וליזמים מסוימים.
בשנים האחרונות, ניתן לזהות גישות שונות בקרב היזמים החברתיים החרדים, ואני מבקש לחלק אותם לשלוש קבוצות.
1. הקבוצה השמרנית - יזמים בעלי זיקה למפלגות חרדיות ו/או למוקדי כוח חרדים נוספים, או אלו הקשורים לקרנות שמרניות כדוגמת "קרן תקווה", או כאלו שהם עצמם בעלי גישה שמרנית וחשש גדול משינוי, מעדיפים לפעול בזהירות רבה. הם מאמינים בתהליכים נסתרים איטיים וארוכי טווח, הם אינם קוראים תיגר על המנהיגות הרבנית והציבורית, והם מאמינים בשימור המצב הקיים עם תיקונים קלים פה ושם.
2. הקבוצה האקטיביסטית - יזמים חברתיים חרדים, המאמינים בצורך בשינויים משמעותיים בפרק זמן קצר יחסית. הם סבורים שהמציאות הנוכחית בעייתית מאוד בהיבטים שונים, ושהמנהיגות עצמה מסואבת ומושחתת. הם פועלים באופן גלוי, כותבים ומדברים בכל במה אפשרית בקהילה החרדית ומחוצה לה, וקוראים תיגר על הסדר הקיים. הם אינם נרתעים מעזרתם של גורמים שונים מחוץ לקהילה החרדית, ומאמינים שיש צורך בשינוי תודעה של הציבור החרדי במגוון נושאים. קבוצה זו נחשדת תמיד במידת שייכותה ומחויבותה לקהילה החרדית, ובעיני רבים היא איננה חרדית.
3. קבוצת המרכז - יזמים המבקשים למצוא את האיזון בין שתי הקבוצות הראשונות, הם אינם מעוניינים להכפיף את עצמם למנהיגות הקיימת ולשמר את המצב הקיים, אבל הם גם מבקשים להימנע מקריאת תיגר ומשינויים מהירים. בעמדה זו מחזיקים גם גורמים מחוץ לקהילה החרדית, במגזר הציבורי ובעולם הפילנתרופי.
באופן אישי, אני משתייך לקבוצה האקטיביסטית, זוהי כמדומני קבוצה קטנה גם במספר חבריה, וגם במשאבים הכלכליים העומדים לרשותה. במידה מסוימת הפכתי לסמל של קבוצה זו, ומרבית היזמים החברתיים החרדים טורחים להצהיר בכל מקום שהם אינם הולכים ח"ו בדרכי.
שתי הקבוצות האחרות הן גדולות יותר גם במספר חבריהן וגם במשאבים הכספיים העומדים לרשותן, ולמעשה ההבדל ביניהן איננו חד וברור כל כך.
בנוגע ליחס ליזמים החברתיים החרדים בקרב כלל הקהילה החרדית, נראה לי שיש להבדיל בין מרכז (מיינסטרים) לפריפריה ובין מבוגרים לצעירים. בקרב הזרם המרכזי האקטיביסטים נתפסים כסכנה של ממש, בעוד שבעיני קבוצות אחרות הם נתפסים פעמים רבות כגיבורים. ככל שמדובר בדור מבוגר יותר שינוי הסדר הקיים נתפס כדבר שלילי, וכשמדובר בדור צעיר יותר הוא מתקבל יותר בהבנה ואולי אף כהכרח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה