השבוע נערכה התרמה ל"אקשיבה", וזו הזדמנות עבורי לשתף במחשבותיי על היזמה היפה הזו.
בהכללה, נראה שהשאלות ל"אקשיבה" מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות:
- שאלות / קושיות / תהיות בתחום החברתי / דתי / אמוני.
- בעיות אישיות בתחומים שונים (חברתי / חינוכי / זוגי / נפשי / רגשי / כלכלי / שידוכים ועוד כהנה וכהנה)
בשאלות מהסוג הראשון, התשובות לכאורה אינן אמורות להשתנות מאדם לאדם, למרות שלא תמיד מה שיתקבל על לבו ודעתו של פלוני יתקבל גם על לבו ודעתו של אלמוני. בעוד שבשאלות מהסוג השני, התשובה אמורה לכאורה להיות מותאמת לאדם הספציפי, בהתאם למצבו, אופיו וכיו"ב. בשל כך, לא הבנתי לאורך השנים איך ניתן להשיב תשובות לשואלים אנונימיים ללא מפגש והיכרות פנים אל פנים.
ברמה העובדתית, נראה שמרבית השאלות ב"אקשיבה" הן מהסוג השני, וכנראה שלמרות הצורך במענה פרטני, הפונים מרגישים שיש להם תועלת בתשובות, אולי בשל האפשרות להמשיך את הקשר האישי עם המשיב.
המבנה של התשובות באתר "אקשיבה", נראה לי בדרך כלל אחיד. הפתיחה מעניקה לשואל שבחים על פנייתו / חכמתו / אישיותו / רגישותו / מצבו וכדו', ובהמשך נאמרים דברים כלליים על הנושא, תוך זהירות והימנעות (מתבקשת ומוצדקת) ממענה החלטי וחד משמעי. מן הצד, זה נראה מפתיע שתשובות כאלו מספקות את הפונים.
בשבוע שעבר שמעתי ראיון אצל קרן נויבך ברשת ב' עם ראש מחלקה פסיכיאטרית ב"שיבא", שהצליח להימנע לחלוטין בשנה האחרונה מקשירות במחלקה שלו. הוא הסביר שהצורך בקשירה הוא כשמטופל מסוכן לצוות, לסביבתו או לעצמו, והפתרון ברוב מוחלט של המקרים הוא באיש צוות שישים לו יד על הכתף, יקשיב לו וישוחח אתו. נראה לי שזו התועלת המרכזית גם ב"אקשיבה", כשמשיבים נותנים לפונים יד וירטואלית על הכתף, וכנראה שברוב המקרים זה כבר מחולל פלאים.
מעבר לתועלת לשואלים עצמם, ניסיתי להבין מה התועלת לקוראים מן הצד. שכן אם אני עצמי סובל מבעיה דומה לזו של שואל אחר, הרי אני עצמי לא קיבלתי את אותה "יד על הכתף".
נראה לי שהתועלת הגדולה באתר, היא בעצם הידיעה של אנשים שהסבל איננו רק מנת חלקם. פעמים רבות מצטיירת לאנשים תמונה כביכול מושלמת של המציאות סביבם, והם חיים בתחושה שלכולם מסביב טוב בחיים ורק הם סובלים מקשיים ומצוקות כאלו ואחרות. האתר מגלה להם שהם לא חריגים, ושיש עוד רבים וטובים שסובלים ומתחבטים בשאלות ובעיות דומות לשלהם, ואולי אף קשות יותר. הידיעה הזו יש בה כבר תועלת רבה בבחינת "צרת רבים, חצי נחמה".
נקודה נוספת וחשובה, היא בעיניי עליית קרנם של "אנשי המקצוע" והכרה בחשיבותה ונחיצותה של הפרופסיה. אם בעבר הפנו את כל השאלות לאדם חכם או לדמות סמכותית ותורנית שבסביבה, כעת גוברת ההבנה שלכל תחום ישנם אנשים שהתמחו בו ורכשו ידע הבנה וניסיון רלוונטי. כמדומני שהפרופיל של מרבית המשיבים ב"אקשיבה", וגם של חלק משמעותי מהתשובות באתר, מחזקים את התובנה החשובה הזו.
