צילום: פלאש 90 |
בבלוג זה תוכלו לקרוא רעיונות, מחשבות, ביקורות, הצעות, מאמרים ועוד, שרובם נוגעים לקהילה החרדית בישראל, שבה גדלתי, אליה אני משתייך ובמוסדותיה אני מגדל את ילדיי. אשמח תמיד להערות והארות.
חפש בבלוג זה
יום חמישי, 24 בדצמבר 2020
הרהורים פוליטיים
יום שלישי, 22 בדצמבר 2020
פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן
בני גנץ |
יום חמישי, 10 בדצמבר 2020
על הקִיקְיוֹנִיּוּת
קיקיון מצוי (צילום: יוחאי כורם) |
יום שני, 7 בדצמבר 2020
האם תיתכן "חרדיות נטולת אידיאולוגיה"?
- הרב אליהו מאיר פייבלזון ראש ישיבת "פתחי עולם"
- הרב אוריה עינבל ראש "בית מדרש הגר"א"
- הרב יהושע פפר עורך כתב העת "צריך עיון"
- הרב מיכאל נכטיילר מייסד ומנהל אתר "אקשיבה"
כוחם של רעיונות
יום שני, 30 בנובמבר 2020
במסתרים תבכה נפשי
- המונח "אנוסים" - רבים וטובים טוענים שהכינוי איננו מוצלח, מפני שיש בו השוואה לאנוסי ספרד, ושבסופו של דבר מדובר בבחירה. יתכן ויש בכך צדק, אבל נראה לי שהיות והמונח כבר השתרש אין טעם להמשיך לדון בכך.
- היקף התופעה - השאלה המסקרנת ביותר היא כמובן האם מדובר על תופעה רחבת היקף או לא? האם הקהילה החרדית תוכל להכיל בתוכה מספרים גדולים של "אנוסים"? מה התופעה הזו מחוללת בפנים הרחק מן העין? האם יש דרך לחקור ולקבל נתונים מהימנים על תופעה שמעצם טבעה היא מוסתרת?
- מחיר היציאה - הסיבה העיקרית לתופעה היא לכאורה המחיר האישי / המשפחתי / החברתי / הכלכלי הכרוך ביציאה, והשאלה היא האם שכרה של הקהילה החרדית איננו יוצא בהפסדה, כשהיא גורמת לאנשים בתוכה לחיות בשקר?
- האם ניתן לקיים שיח ודיון פנים-חרדי מעמיק בנושא? האם העמדות בתוך הקהילה החרדית בנושא נגזרות מעמדה דתית-הלכתית או מעמדה אנושית-רגשית? מה עמדת הרבנים והמנהיגות הרוחנית בנושא?
יום ראשון, 29 בנובמבר 2020
על פרשת דרכים אידיאולוגית
- בחלק הראשון הוא מציג עמדות אידיאולוגיות לעומתיות מבתי המדרש של הרב אליהו מאיר פייבלזון, הרב אוריה ענבל, הרב יהושע פפר, הרב מיכאל נכטילר ואחרים.
- בחלק השני הוא מנסה לפענח את הגישות של הרב דוד בלוך ושל דוד זולדן, שנטלו חלק משמעותי בגיוסם של חרדים למסלול "נצח יהודה" (הנח"ל החרדי).
- החלק השלישי מוקדש לתופעה המוכרת יותר של החרדים שהשתלבו בעבודה ובאקדמיה.
יום שני, 23 בנובמבר 2020
להשפיע טוב בעולם
יום שני, 9 בנובמבר 2020
בטל כבוד היהדות
אֵי הַלָּשׁוֹן הַמְמַהֶֽרֶת לְהוֹרוֹת בְּאִמְרֵי שְׁפָר.בַּעֲוֹנוֹת אֵיךְ עַתָּה לוֹחֶֽכֶת אֶת הֶעָפָר:
בצער רב שמעתי במוצ"ש את הבשורה הקשה על הסתלקותו של הרב יונתן זקס זצ"ל, ולמרות שישנם רבים וטובים שהכירו אותו עשרות מונים יותר ממני, אני חש צורך לכתוב כמה מילים אחר מיטתו.
יום שני, 2 בנובמבר 2020
בין אידאות לפעולות
יום שבת, 31 באוקטובר 2020
החרדים והסדר מדיני
- השמאל בכללותו ייצג בעיני הרב שך התנתקות מהיהדות, והוא הביע את עמדתו זו פעמים רבות. הוא דיבר על כך ב"נאום השפנים" המפורסם, שבו הוא הכריע על אי הצטרפותה של "דגל התורה" לממשלתו של שמעון פרס. הוא ראה במפלגת מרצ ובשולמית אלוני שעמדה בראשה, את ההתנתקות מהמסורת היהודית כפי שהוא ראה אותה.
בשנת 1993 נבחר אהוד אולמרט לראשות העיר ירושלים בתמיכת החרדים, ולאחר בחירתו הוא הגיע יחד עם ח"כ אברהם רביץ ז"ל לרב שך. הרב שך הביא משל של ה"חפץ חיים", שאם רואים חנות סגורה ולא יודעים האם היא סגורה באופן זמני או קבוע, הסימן הוא האם בעל החנות הוריד את השלט. הרב שך אמר שהשמאל הוריד את השלט, ואילו הליכוד עדיין לא הוריד את השלט. - הרב שך חשד בכנות כוונותיו של השמאל בהסדר מדיני, הוא לא היה בטוח שהכוונה שלו היא רק לדאוג לביטחון עם ישראל. לגבי שמעון פרס, מספרים שהוא ראה בו "רודף" בשל פרסום אירועי "סברה ושתילה" בשנת 1982, ומאז הוא היה חשוד בעיניו כמי שטובת ישראל איננה עומדת לנגד עיניו. בשל כך, נראה שגם ב"הסכם אוסלו", הוא לא האמין שממשלת ישראל נקטה בכל הצעדים הנדרשים לביטחון ישראל.
יום ראשון, 18 באוקטובר 2020
שעת המבחן הגיעה
"וַיַּעֲנוּ אֶת יְהוֹשֻׁעַ לֵאמֹר כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ נַעֲשֶׂה וְאֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנוּ נֵלֵךְ. כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ אֶל מֹשֶׁה כֵּן נִשְׁמַע אֵלֶיךָ רַק יִהְיֶה ה' אֱלֹקיךָ עִמָּךְ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם מֹשֶׁה. כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יַמְרֶה אֶת פִּיךָ וְלֹא יִשְׁמַע אֶת דְּבָרֶיךָ לְכֹל אֲשֶׁר תְּצַוֶּנּוּ יוּמָת רַק חֲזַק וֶאֱמָץ. (יהושע א,טז-יח)
יום רביעי, 14 באוקטובר 2020
"החרדים החדשים" אַיְּכֵם?
בעשור האחרון, ישנם לא מעט ארגונים וקרנות שהשקיעו משאבים גדולים של כוח אדם, כסף ומחשבה, כיצד לסייע לאותם תהליכים, להתפתח באופן זהיר ומושכל, תוך כבוד לתרבות ולאורח החיים החרדי. לשם כך, נפתחו תכניות רבות ומגוונות של הכשרה לצעירים חרדים בעלי כישורי יזמות ומנהיגות, שנועדו לסייע להם להישאר בקהילה החרדית ולפעול מתוכה ולטובתה במגוון תחומים, ותקוות רבות נתלו בתכניות הללו ובמשתתפיהם.
כעת אנו נמצאים כבר למעלה מחצי שנה בתוך משבר גדול, בריאותי, כלכלי וחברתי, שמקיף את העולם כולו. המשבר הזה לא פסח כמובן על הקהילה החרדית, והוא מאתגר במיוחד את אורח החיים החרדי, ואת מערכת היחסים בין הקהילה החרדית לחברה הישראלית.
בעת כזאת, היה נראה לי מתבקש שנראה את הדור הצעיר של היזמים החברתיים החרדים, משתתפי התכניות השונות והמגוונות, פועלים בכלים שניתנו להם. מובילים יוזמות בתוך הקהילה עצמה, פועלים בתווך שבין הקהילה החרדית ובין גורמים שלטוניים והמגזר השלישי, ומשמיעים קול ברור בכל הנוגע למערכת היחסים בין הקהילה החרדית והחברה הישראלית.
לשמחתי, אני אכן רואה פה ושם יוזמות כאלו, אולם בתמונה הרחבה נראה שהקבוצה הזו כמעט איננה קיימת. בסקר פנימי שעשיתי בקבוצת פייסבוק של "חרדים ישראלים", כשני שליש מהמשיבים סברו שהחרדים החדשים / הישראלים לא השפיעו כלל על ההתנהלות של הקהילה החרדית בתקופה זו.
ניתן למצוא לכך הסברים וצידוקים שונים, אולם ככלות הכל אני סבור שהשאלה כאן גדולה יותר מכל התשובות, ואני מקווה שעדיין לא מאוחר בשביל לראות פעילות משמעותית של הקבוצה החשובה הזו.
יום ראשון, 11 באוקטובר 2020
אינטליגנציה חרדית
עמירם גונן (קרדיט: חן ליאופולד צילום) |
יום ראשון, 4 באוקטובר 2020
בין הבנה להכלה
מעמוד השער של "ידיעות אחרונות" 2.10.2020 |
בשבוע שעבר שוחחתי עם כמה חברים חילונים, ושמעתי מהם דברים קשים על האופן שבו נראית ההתנהלות של חלק משמעותי מהקהילה החרדית בנוגע לכללי הריחוק והזהירות מהידבקות בנגיף קורונה.
יום חמישי, 24 בספטמבר 2020
הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים
תלמידי ישיבה בבידוד צילום: שאול גולן |
במבט רחב, נראה שאכן התפתחות המדע והמידע, שינו באופן עמוק את היחס והמשמעות של האמונה הדתית בכל העולם. ככל שחברה נעשתה יותר מפותחת ומודרנית, כך חלקים גדולים מתוכה זנחו את האמונה הדתית, ואלו שנשארו להחזיק בה נזקקו לניסוחים יותר עמוקים של אמונתם הדתית בכלל ובאלוקים בפרט.
באופן זה, אני סבור שניתן לתאר הבדלים באמונה הדתית בתוך הקהילה הדתית והחרדית.
- הציבור הדתי-לאומי ברובו הגדול מושפע מאוד מהעולם המערבי והמודרני שבו אנו חיים, יש בו אנשי מדע רבים והציבור כולו חשוף לידע מדעי רב במגוון תחומים. בציבור זה אנו רואים עיסוק רב בסוגיות של אמונה, ברמה פילוסופית והגותית. במוסדות החינוך של הציונות הדתית לומדים ספרי אמונה וחקירה כדוגמת "הכוזרי" ועוד ספרות ענפה בתחום האמונה ומחשבת ישראל.
- הציבור החרדי בכללותו מסתייג מהידע המדעי מסיבות שונות, ולמרות שהוא מושפע גם כן הרבה מאוד מהמודרנה ומהעולם המערבי, הוא זהיר מאוד בחשיפה למדע ולידע ומתייחס לכל זה בספקנות וחשדנות רבה. בקהילה החרדית יש מעט אנשי מדע בכל התחומים, והציבור כולו חשוף באופן מוגבל מאוד למידע מדעי. יחד עם זאת, ניתן להצביע על חלוקה פנים-חרדית כללית, למרות שהיא איננה מדויקת, בין הציבור החרדי-ליטאי לציבור החרדי-חסידי, ובציבור החרדי-ספרדי בין אלו שהושפעו מהעולם הליטאי לבין הציבור המסורתי.
- הציבור החרדי-ליטאי העמיד במוקד ערכיו ותפיסת עולמו את לימוד התורה ושמירת ההלכה, והוא רואה את ייעודו בפיתוח האינטלקט התורני. מטבע הדברים הוא חשוף גם לידע כללי במגוון תחומים, וממילא אמונתו הדתית נדרשת כאמור לחיזוק. במוסדות החינוך בציבור זה ממעטים לעסוק בשאלות של אמונה, ולא לומדים כמעט ספרי חקירה ומחשבת ישראל, אבל מדברים הרבה על הצורך בחיזוק באמונה, ואת האמונה הפשוטה המירו במחויבות טוטלית ללימוד תורה ולשמירה קפדנית של ההלכה.
- הציבור החרדי-חסידי העמיד במוקד ערכיו את הדבקות והאמונה בקב"ה, והוא מבקש לשמר את האמונה הפשוטה עם שימור מקסימלי של התרבות היהודית בארצות המוצא במזרח אירופה. בשל כך, הוא נזהר יותר מעולמות ידע חיצוניים ומקפיד על סגירות גדולה יותר מהשפעות חיצוניות, וממילא האתגר האמוני שהזכרנו למעלה נוכח שם פחות. למיטב ידיעתי מדברים שם רבות על האמונה הפשוטה, ומתנגדים בתוקף לכל עיון וחקירה. דוגמה לדבר ניתן למצוא בהסתייגות הגדולה של מנהיגי החסידות לדורותיהם ללימוד "שער היחוד" בספר "חובת הלבבות".
הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים (צינה וחום) שנאמר "צינים פחים בדרך עיקש, שומר נפשו ירחק מהם" (משלי כב,ה)
משמע שצינים ופחים הם מפגעים שבידי אדם ובידו להימנע מהם! (ביאור שטיינזלץ שם)
בסוגיה שם ממשיכים ודנים האם אריה וגנבים הם דברים התלויים בידי שמים או בידי אדם, ונראה איפה שגם כעת ביחס לנגיף הקורונה השאלה המרכזית בעולם החרדי היא שאלה דתית-אמונית, האם מדובר בדבר שהוא בידי שמים בלבד או שהוא תלוי בידי אדם כמו שמבואר בגמרא לגבי צינים ופחים.
יום שני, 14 בספטמבר 2020
אנרכיה כאן ועכשיו
חתונה של נכד האדמו"ר מבעלזא קיץ תש"פ |
יום שישי, 11 בספטמבר 2020
המחיר הרוחני של נגיף הקורונה
יום שלישי, 8 בספטמבר 2020
פרשן ולא פרשן
אליעזר הוא בוגר עולם הישיבות החרדיות הליטאי, תלמיד חכם, פובליציסט, עיתונאי, ודוקטורנט במדעי החברה באוניברסיטה העברית, ואת מגוון כישוריו אלו הוא מביא לידי ביטוי מיטבי בספריו.
בכישרון רב הוא נוטל דמויות ואירועים בספרי הנ"ך, הוא מתחקה אחרי הפרשנות המסורתית של כל פסוק וכל מילה באופן עקבי ומדויק, אז הוא עובר לידע רחב מתחומי המחקר בפסיכולוגיה, בסוציולוגיה, באנתרופולוגיה וכיו"ב, ובאמצעות כל אלו הוא מתאר לנו באופן מיומן את הדמויות את הרקע ואת ההתרחשויות, בסגנון ראלי ורלוונטי עד שאנו יכולים לחוש באופן קרוב לעולמנו את האירועים הרחוקים הללו.
כך אנו לומדים על היתרונות במנהיגות נשית, תוך היכרות עם זרמים שונים בפמיניזם. על מנהיגים מסורים ואמיצים שמתאימים לתקופתם, דווקא מפני שאינם רוצים להנהיג. על מלחמת מעמדות, ועל אלו המנצלים אותה בכדי לעלות לגדולה בציניות ובאכזריות. על קשרי הון ושלטון, ועל המחירים הכבדים שלהם.
אליעזר איננו פרשן חדש, הוא נאמן למסורת של חז"ל ושל גדולי הפרשנים המסורתיים לאורך השנים, ויחד עם הוא מוצא את הדרך לגלות זוויות מיוחדות משלו להאיר את הדמויות שהוא בוחר בהן ואת האירועים שהוא מבקש לתאר לנו.
הכתיבה המיוחדת הזו גרמה לי רצון לפתוח מחדש את ספרי היסוד הללו, שכבר שנים רבות לא קראתי בהם באופן שיטתי ועיוני, ואני מאמין שהיא עשויה לעשות זאת גם לבני הדור הצעיר.
בשנים האחרונות ישנה התעוררות מבורכת ללימוד נ"ך גם בקהילה החרדית, ואני מקווה שהספרים של אליעזר היון יסייעו גם כן למגמה זו. אני גם סבור שהתיאורים הראליים והרלוונטיים שלו את הדמויות וההתרחשויות בזמן התנ"ך, יכולים להוות פתיח מצוין לדיון עכשווי על הסוגיות הללו.
יום חמישי, 3 בספטמבר 2020
צעד ראשון בכיוון הנכון
יאיר לפיד ועופר שלח (צילום: פלאש 90) |
יום שני, 31 באוגוסט 2020
יחד שבטי ישראל
מוסדות החינוך בקהילה החרדית בחלקם הגדול מחולקים לקבוצות ולתתי קבוצות, וכל אחד מבקש שבניו ובנותיו ילמדו רק עם הדומים להם באופן אבסולוטי. לתופעה הזו ישנן השלכות בהיבט החינוכי, הכלכלי, ובאפליה של החלשים בקהילה.
יום רביעי, 26 באוגוסט 2020
על גינונים ודיסטנס
- דיאלוג בין דוד המלך למיכל בת שאול
וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים. וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה'. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה. (שמואל ב ו,כ-כב) - צוואתו של רבי יהודה הנשיא לבנו ממלא מקומו בנשיאות:
אמר להן: לבני גדול אני צריך. נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות. אמר לו: בני, נהוג נשיאותך ברמים, זרוק מרה בתלמידים. איני, והא כתיב "ואת יראי ה' יכבד" ואמר מר זה יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי? לא קשיא, הא בצינעא הא בפרהסיא. (כתובות קג,ב)
ופרש"י: נהוג נשיאותך ברמים - שתהא יושב בין הגדולים: זרוק מרה - אימה שתהא אימתך עליהם: בצינעא - מכבד כל אחד ואחד: בפרהסיא - מטיל עליהם אימה להודיע נשיאותו:
יום שלישי, 18 באוגוסט 2020
היהודים מוחים ומפגינים
- תחושת שייכות - אדם איננו יוצא למחות ולהפגין על דברים שנעשים במקום שאיננו נוגע ושייך אליו כלל. זו הסיבה ככל הנראה שבכל המחאה וההפגנה לא ראינו את הזרם המרכזי החרדי, שהטלוויזיה רחוקה מעולמו מרחק רב והוא איננו מרגיש שום קשר לעניין. המחאה וההפגנה נעשים ע"י אלו שנמצאים על קו התפר, ומרגישים שייכות מסוימת לטלוויזיה ולתכניה, בין אם מדובר בחרדים הלאומיים ובין עם מדובר בציבור המזרחי המסורתי או בבעלי תשובה. זו גם הסיבה להבנתי שבהפגנה נשמעו קולות על דרישה לשוויון ולייצוג בטלוויזיה, שלא יעלו על הדעת בקרב הזרם המרכזי החרדי.
- מה נשתנה? - התכנית הסטירית הזו כבר קיימת כמה שנים, ולא ברור לי למה המחאה התעוררה דווקא כעת. האם התכנים שלה השתנו, או שהציבור הרחב נחשף יותר לתכנים הללו. אני משער שיש קשר לחדירה של האינטרנט לעולם הדתי והחרדי ובעיקר בקרב צעירים, שגורמים לחשיפה הרבה יותר גבוהה לתכנים טלוויזיוניים גם בציבור הדתי והחרדי. אולם יתכן שזה גם קשור להתחזקות של ארגונים בעולם הדתי והחרדי שמבקשים לצאת למאבקים על המרחב הציבורי ועל צביונה של המדינה ושל רשות הרבים הפיזית והווירטואלית.
- התעלמות או מחאה? - בכל פעם שנעשים דברים שנתפסים בעיני אדם או ציבור כשליליים מאוד, ישנה דילמה האם נכון לשתוק ולהתעלם או למחות בקול רם, שכן המחאה עשויה לגרום להתעניינות גדולה יותר במעשים ובדברים גם בקרב הציבור המוחה, ובוודאי להעצים את המעשים והדברים הללו בקרב תומכיהם. הדילמה הזו ליוותה את הציבור החרדי ביחס למצעדי הגאווה, והיא נכונה מאוד גם כאן. לא ברור לי אם המחאה כאן איננה משרתת למעשה את התכנית הטלוויזיונית, וגורמת לה לרייטינג גבוה אפילו בתוך העולם הדתי והחרדי.
- התנגדות לפרט, כהסכמה לכלל - המחאה כנגד תכנית טלוויזיונית ספציפית, עשויה להתפרש כהסכמה בדיעבד לתכניות טלוויזיונית אחרות, שכן אם הטלוויזיה כולה פסולה, מדוע מוחים כנגד תכנית ספציפית.
יום שני, 13 ביולי 2020
מעמנואל תש"ע עד קרית בעלזא תש"פ
הפגנה למען אסירי עמנואל תש"ע (צילום: אורי לנץ) |
מחאה בשכונת רוממה בירושלים תש"פ |
יום ראשון, 12 ביולי 2020
סדקים ב"תיבת נח"
תיבת נח (צייר: עקיבא וינטרוב) |
- כפי שהיטיב להגדיר זאת במילים ספורות חיים נחמן ביאליק, שחבש בנערותו את ספסלי אם הישיבות בוולוז'ין, הישיבה נועדה להיות "בֵּית הַיּוֹצֵר לְנִשְׁמַת הָאֻמָּה". מתוכה אמורים לצמוח גדולי תורה, ראשי ישיבות, פוסקי הלכות, הוגים, ומנהיגים. כאלו היו מרבית ישיבות ליטא עד השואה, וגם בארצות אחרות הצמיחו הישיבות מנהיגים תורניים בעלי שיעור קומה.
- התפקיד השני של הישיבות הוגדר כמדומני ע"י ה"חזון איש" להוות "תיבת נח" מפני המבול שבחוץ. הישיבה נועדה לבודד את הנער החרדי מהעולם שבחוץ על שלל סכנותיו הרוחניות, ע"י יצירת חממה מוגנת ומופרדת מהעולם הגדול על דעותיו הכוזבות ושלל פיתוייו הגשמיים והרעיוניים. המגמה כבר התחילה בעולם הישיבות שלפני השואה, אבל לאחר השואה זו הפכה כמדומני להיות המטרה המרכזית, ולכן הכניסו לישיבות את כולם, גם מי שאיננו עתיד לגדול בתורה באופן מיוחד.
יום חמישי, 2 ביולי 2020
שעת המבחן של "החרדיות החדשה"
יום שני, 22 ביוני 2020
על פרשת דרכים
הרב אליהו מאיר פייבלזון |