כל קבוצה חברתית המבקשת לבדל את עצמה מיתר החברה צריכה להרים דגל אידאולוגי מסוים, ובוודאי קבוצה שמבקשת לטעון לעדיפות על פני קבוצות אחרות.
רבות כבר נכתב על הקהילה החרדית בכללותה, ועל הדגלים שהיא מרימה מול החברה הישראלית. אולם בתוך הקהילה החרדית עצמה, ישנן קבוצות שונות שגם הן מרימות דגלים שנועדו לבדל אותן מול קבוצות אחרות.
מה הם הדגלים של הקהילה החרדית-ליטאית?
אני מבקש להציג כאן כמה דגלים שבמידה מסוימת מתחרים זה בזה.
- דגל התורה - העמדת לימוד התורה כדבר המרכזי ביותר בחיים והצבת התלמיד חכם בראש המדרג החברתי. בתוך תחום זה יש גישות שונות, האחת מעדיפה את ההתמדה, השניה את הלמדנות והשלישית את הבקיאות.
- דגל המוסר - המהלך שהתחיל ב"תנועת המוסר" של הגאון רבי ישראל מסלנט העמיד את לימוד המוסר ותיקון המידות במקום גבוה מאוד, ואת האדם המוסרי ובעל המידות הטובות כאדם השלם. תנועה זו היתה בשיאה בישיבות המוסר בליטא, אולם גם בעולם הישיבות שלאחר השואה היו לה ממשיכים ונציגות מכובדת. במהלך הזמן ניתן לזהת זרמים חדשים שהלכו לכיוון של לימוד אמונה (הרב יחזקאל לוינשטיין) או ללימוד מחשבה (הרב אליהו דסלר, הרב יצחק הוטנר).
- דגל ההלכה - את הדקדוק בפרטי ההלכות בכל הלכות "אורח חיים" בציבור הליטאי, ניתן כמדומני לייחס ל"חזון איש" ולגרי"ז סולוביצ'יק "הרב מבריסק", ונראה שהם הצליחו במהלך זה באופן מלא בכל עולם הישיבות הליטאי.
- דגל ההחמרה והצדקות (פרומקייט וחניוקיות) - מעבר להקפדה הלכתית על כל סעיף בשו"ע, התחילה בשלב מסוים מגמה של "החמרה" בכל דבר ועניין. הדבר בא לידי ביטוי בחיפוש אחרי דעות שונות בהלכה וניסיון לצאת ידי כל הדעות האפשריות, כמו בארבעת המינים, באפיית מצות, בתפילין, בציצית, בכשרות ועוד כהנה וכהנה. לצד ההחמרה בנושאים הלכתיים, ניתן גם לראות הקפדה רבה בנורמות יותר ערכיות ופחות הלכתיות כדוגמת הסתפקות במועט, סגנון הופעה שמרני, קוד צניעות מחמיר וכיו"ב. את דגל ההחמרה הובילו כמדומני הבריסקערס, אבל הדבר לא נשאר רק בגבולות שלהם ודגל הצדקות שכיח גם בקבוצות שמרניות אחרות. בתנועת המוסר חששו מהפרומקייט והרב שלמה וולבה שהיה הנציג המובהק ביותר שלה במשך שנים רבות כתב במפורש כנגדה.
- דגל הקנאות וההתבדלות - הליטאים כמדומני לא היו מעולם קנאים, אבל בשלב מסוים הם אימצו שיח מיליטנטי נגד החילוניות ונגד הציונות. בשנים האחרונות חדרה הקנאות באופן חסר תקדים דרך המנהיגות של "הפלג הירושלמי" שחבר לקבוצות קנאיות ותיקות כמו "העדה החרדית" וסאטמר.
החרדיות החדשה (שחלקה הגדול גדל בקהילה הליטאית) נמצאת בשנים האחרונות בחיפוש עצמי ובהתעניינות רבה מתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה, והשאלה המרכזית היא "במה הם חרדים?" השאלה היא במה הם שונים מהציונות הדתית? והאם לא מדובר באנשים ששואפים לנורמליות ומוכנים לשם כך להוריד את כל הדגלים של החרדיות בכלל ושל החרדיות הליטאית בפרט? אולי ברצונה להרים דגל חדש משל עצמה, אולם לשם כך עליה להבהיר לעצמה מהו אותו דגל.