לפני שש וחצי שנים, נפל דבר במערכת החינוך החרדי בישראל. עד אז נכללו כל מוסדות החינוך החרדים תחת הגדרה של "מוכר שאינו רשמי" או "פטור", ולראשונה מאז קום המדינה הוקמו מוסדות חרדיים רשמיים המוכרים בשם "ממלכתי חרדי" ובקצרה ממ"ח. באותם ימים, הנציגות החרדית היתה מחוץ לקואליציה, שר האוצר היה יאיר לפיד ושר החינוך שי פירון. הקמת מוסדות הממ"ח נתקלה בהתנגדות חריפה של הנציגות החרדית, שראתה בהקמתם מהלך מסוכן, וההתנגדות הזו מלווה אותנו עד היום הזה.
חרף ההתנגדות, קיימים כיום 52 בתי ספר של ממ"ח, 36 מוסדות לבנים ו-16 מוסדות לבנות, בהם למעלה מ-1,000 מורים ומורות, וכ-10,000 תלמידים. הביקוש מצד ההורים החרדים למוסדות ממ"ח נמצא בעליה מתמדת, אולם הדבר נתקל בקשיים רבים, גם בשל ההתנגדות של הנציגות החרדית בכנסת וברשויות המקומיות.
במפגש שהתקיים לאחרונה בין ח"כ משה גפני לקבוצת הורים, הם הביעו בפניו את רצונם לשלוח את ילדיהם לממ"ח, בתשובה נענה גפני שהוא מבין את רצונם בלימודי אנגלית ומתמטיקה ברמה טובה, אבל הפתרון צריך להיות דרך "החינוך העצמאי" שלדבריו יקים מוסדות חדשים שיתנו מענה לביקוש.
האם מדובר ברעיון טוב? מדוע הנציגות החרדית מתנגדת לממ"חים? האם יש סיבה להורים להתעקש על ממ"חים? אני מבקש להציג בקצרה את הצדדים השונים בסוגיה זו.
בזמן הקמת הממ"חים הביע יאיר לפיד את כוונתו לקצץ בתקציב המוסדות החרדים הקיימים, ובכלל זה ברשתות "החינוך העצמאי" ו"מעיין החינוך התורני" המתוקצבות ב-100%, לאחר שלהורים החרדים תהיה אלטרנטיבה בדמות ממ"ח. זה היה ככל הנראה החשש הגדול ביותר של הנציגות החרדית מהקמת הממ"ח, ויתכן שהחשש הזה קיים במידה מסוימת עד היום. אין ספק שמצידו של לפיד מדובר בצעד אווילי, אם אכן ברצונו לקדם הקמת מוסדות ממ"ח, שכן בכך הוא גרם במו ידיו להפוך אותם לאויב של כלל הקהילה החרדית.
גם אם יוסר באופן מוחלט האיום מקיצוץ בתקציבי יתר מוסדות החינוך החרדים, עצם האפשרות של מוסדות להצטרף לממ"ח, עשויה / עלולה לגרום למוסדות קיימים מתוך הרשתות הנ"ל או פרטיים, לבקש להצטרף לזרם החדש, ובכך להחליש את כוחן של הרשתות. גם כיום, ישנן הבנות בין משרד החינוך לרשתות לא להעביר מוסד מהרשתות למדינה ללא הסכמתן, אבל כמובן שהדבר יכול להשתנות בכל שינוי במערך הכוחות הפוליטי.
גם אם המדינה תמנע לחלוטין מהעברת מוסד קיים לזרם הממ"ח, קיים החשש שמכאן ולהבא יזמים חינוכיים המבקשים להקים מוסדות חדשים ייבחרו בממ"ח, על מנת לזכות בתקצוב ישיר ומלא ובקדימות בקבלת שטחי ציבור ובינוי על פני מוסדות ותיקים, זוהי ככל הנראה הסיבה לכך שהנציגות החרדית ברשויות המקומיות עושה כל שבידה למנוע פתיחת מוסדות חדשים בזרם הממ"ח, וללא רשות מקומית אין למעשה אפשרות להקמת מוסדות כאלו.
נמצא אפוא שהרחבת הממ"חים עלולה לפגוע בכוחם הרב של רשתות החינוך ומוסדות החינוך הקיימים, וזוהי הסיבה המרכזית להתנגדות הנחרצת של הנציגות החרדית לכך.
הנימוק המרכזי של ההורים החרדים המעוניינים בממ"ח, הוא רצונם שילדיהם יקבלו מענה מקצועי ואיכותי במגוון תחומי דעת, בפדגוגיה, במערך ייעוצי וטיפולי וכיו"ב. אין ספק שזהו דבר חשוב ביותר, אבל ייתכן בהחלט ש"החינוך העצמאי" יוכל לספק מענה כזה, למרות שמסיבות שונות עד היום הוא לא הצטיין בתחומים הללו, ומוסדותיו לבנים אינם נחשבים בדרך כלל לאיכותיים ומקצועים. אולם חשוב לתת את הדעת לנקודות נוספות.
אחת הבעיות הגדולות בחינוך החרדי הינה האפליה כלפי קבוצות שונות, כלפי בעלי תשובה, כלפי עולים, כלפי מזרחיים, כלפי משפחות רווחה, כלפי ילדים עם לקויות למידה ובעיות התנהגות, כלפי חרדים עובדים ומודרניים ועוד כיו"ב. בנקודה זו, הממ"ח מחוייב לשוויון מלא כלפי כל הילדים החרדים באשר הם, ללא קשר לזהותם המשפחתית והחברתית. בממ"חים לומדים אלו לצד אלו תלמידים מכל החוגים והעדות בקהילה החרדית, ובעיניי זוהי בשורה חשובה ומשמחת. זהו צעד חשוב לחיזוק האחווה בין כל חלקי הקהילה החרדית, במקום הגדלת הפירוד וההבדלה בין הקבוצות השונות.
בחלק ניכר מהמוסדות החרדים, נכנסים לעיתים מחנכים ומורים חסרי הכשרה מתאימה ולא אחת גם חסרי כישורים אישיים מתאימים, אם בשל מחסור באנשי חינוך מתאימים או בשל קרבה משפחתית וקשרים כאלו ואחרים, ולמרבה הצער תלמידים רבים משלמים על כך מחיר יקר לאורך שנים רבות. הממ"חים מחויבים לאמות מידה מקצועיות גבוהות, והפיקוח הישיר של משרד החינוך, מאפשר טיפול בכל תלונה על פעולה פוגענית או אנטי חינוכית.
הקבלה ואי הקבלה למוסדות החינוך, הפכה במהלך השנים לכלי נשק רב עוצמה כנגד כל מי שהעז לחרוג מהקו השליט בקהילה החרדית, ולקרוא תיגר על עוולות או נורמות כאלו ואחרות. גם כאן מוסדות הממ"חים מהווים בשורה חשובה, שכן קבלת התלמידים איננה תלויה בהתנהלותם הציבורית של הוריהם.
חשוב גם לזכור את עובדי ההוראה, שלצערנו במקרים רבים של העסקה ע"י עמותה כזו או אחרת, נפגעו בשכרם או בזכויותיהם, או בהלנת שכר, או בפיטורין וכדו', ובהיותם עובדי מדינה הם זוכים לשכר הוגן מלא באופן מסודר מידי חודש בחודשו. ברור שגם לכך ישנה השפעה על איכות ההוראה.
חשוב לציין שסוגיית הממ"חים מול "החינוך העצמאי" רלוונטית רק לבית הספר היסודי, וכאן צריך להזכיר להורים המבקשים שבניהם ימשיכו לאחר מכן ל"ישיבה תיכונית חרדית", שהמדיניות הקיימת בדרך כלל במוסדות "החינוך העצמאי" היא לעשות כמיטב יכולתם לשלוח את בוגריהם ל"ישיבות קטנות" בלבד, וכדאי להם לקחת גם הנקודה הזו בחשבון.
לסיכום, נראה שישנה הצדקה להתנגדות הנחרצת של הנציגות החרדית להתרחבות הממ"ח, אבל מנגד גם להורים החרדים ישנן סיבות טובות להעדיף את הממ"ח.
מעניין להאזין ל
ראיון בנידון ברדיו "קול ברמה" עם מנכ"ל "החינוך העצמאי" הרב אליעזר סורוצקין ועם נתי גמליאל