חברי הטוב אליעזר היון פרסם אתמול טור ב-ynet, בו הוא שאל מדוע החרדים שאינם שלמים עם התנהלות המנהיגות הפוליטית החרדית שבים ומצביעים למפלגות החרדיות ואינם מקימים אלטרנטיבה לעצמם?
אליעזר מסתמך על מחקרה של ד"ר לי כהנר שהראתה כיצד 40% מהחרדים מחזיקים בעמדות פחות שמרניות מאלו שמייצגת המנהיגות החרדית הרבנית והפוליטית.
בעיניי, זוהי השאלה החשובה ביותר עבור כל מי שחושש כמוני מהמשך המצב הקיים בקהילה החרדית בתחומים המשפיעים על עתידה מבחינה רוחנית וגשמית ועל עתיד מדינת ישראל.
לשאלה זו אין להבנתי תשובה אחת נכונה, אלא צירוף של כמה וכמה גורמים, אני מבקש להציג את תשובתי באופן תמציתי:
- חולשה - החרדים שאינם שבעי רצון מהמצב הנוכחי ומבקשים שינוי, הם בעלי מאפיינים שגורמים להם עמדת נחיתות מובנית.
- גיל - רובם הגדול של החרדים הללו הם להבנתי צעירים, ובתפיסת העולם החרדית אין לגיטימיות לקול שלהם.
- קבוצות מוחלשות - חלקם הגדול איננו משתייך ל"זרם המרכזי" (מיינסטרים) החרדי, הם באים מקהילות של בעלי תשובה, עולים, פריפריה, מזרחיים וכיו"ב, ממילא היכולת של קולם להישמע פחותה.
- היעדר רבנים - לחרדים המודרניים חסרים תלמידי חכמים שיזדהו עם תפיסת עולמם, ובקהילה החרדית האֲמוּנָה על "דעת תורה", לא ניתן לפעול ללא תמיכה רבנית.
- חילוקי דעות - לא די במכנה משותף נגטיבי של חוסר שביעות רצון, ויש צורך במכנה משותף פוזיטיבי, אבל הפיצול בתוך אותם 40% הוא גדול מאוד.
- בין מודרניים ותיקים לחדשים - החרדים המודרניים הוותיקים בדרך כלל יותר מבוססים כלכלית, וחיים בסטטוס קוו עם המנהיגות החרדית הרבנית והפוליטית. הם אינם מבינים את האתגרים של הדור הצעיר שמבקש ללכת בדרכם, ואת הקונפליקטים שלו עם המנהיגות החרדית.
- בין אידאולוגיים למבקשי נוחות - ישנו מתח רב בין החרדים המבקרים את הדרך החרדית מסיבות אידאולוגיות לבין אלו שבסך הכל מבקשים חיים נוחים יותר מבחינה גשמית ורוחנית.
- אינדיבידואליזם - רבים מהחרדים המודרניים חשים צורך בייחודיות ונבדלות, ומתקשים להבין את הצורך בחיבורים למען מטרה משותפת.
- פערי עמדות פוליטיות - החרדים המודרניים מתפרשים כמדומני על קשת רחבה של עמדות בין ימין לשמאל, בשאלות פוליטיות, כלכליות, דת ומדינה, שמרנות מול פרוגרסיביות, ימין ושמאל מדיני וכיו"ב, קשה לי לראות אותם מתחברים למפלגה / תנועה פוליטית אחת.
- קשיי התארגנות - לחרדים המודרניים ישנם קשיים גדולים להתארגן לפעילות משותפת למען מטרותיהם מכמה סיבות
- כוח אדם - כאמור, מדובר בעיקר על צעירים חרדים המבקשים להשתלב בחיי המעשה ובחברה הישראלית, רובם ככולם טרודים בחיי היומיום ואינם פנויים לפעילות ציבורית.
- משאבים כלכליים - מהיכרותי, אין כיום גורם משמעותי שמתעניין בסיוע הכלכלי הנדרש להתארגנות של הציבור הזה.
- היעדר משנה סדורה - לציבור זה אין כיום תשתית אידאולוגית משמעותית מבחינה תורנית ובכלל תפיסת עולם קוהרנטית ורלוונטית.
- חוסר מודעות לאופציות לא-פוליטיות - למהלך פוליטי עצמאי אין להבנתי סיכוי מהסיבות שמניתי, וכמובן גם בשל אחוז החסימה. אולם אין כמדומני גם אמון ביכולת להקים תנועה ציבורית א-פוליטית, שתשפיע מבחוץ על השדה הפוליטי.
- פיצול - בקרב הפעילים החברתיים החרדים שפועלים בתוך החרדיות המודרנית, ישנם פיצולים אינסופיים וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לכנס את כולם לקורת גג אחת אפילו רק בשביל לדבר ולדון על שאלות רלוונטיות.
- סנקציות - אליעזר רמז לנושא זה במאמר שלו. כל מי שקורא תיגר על המנהיגות החרדית הנוכחית מאוים בדרכים שונות, כל עוד אין לציבור זה קהילות ומוסדות חינוך משלו לבנים ולבנות בכל הגילאים, הפחד הוא משתק.