חפש בבלוג זה

יום שלישי, 30 באוקטובר 2018

על פוליטיקה זהות והזדהות

ההתעניינות בפוליטיקה של גברים בקהילה החרדית בכלל ובקרב בני ישיבות בפרט, גדולה כמדומני בהרבה מההתעניינות בפוליטיקה בקרב כלל הציבור. הדבר ניכר באופן קבוע בתקשורת החרדית לגווניה (עיתונות, ערוצי רדיו ואתרי אינטרנט) ובנושאי השיחה הרווחים בקהילה החרדית. הדבר בא לידי ביטוי גדול יותר בתקופת בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, כשהתקשורת החרדית כולה מגויסת לנושא, ושיעור ההצבעה של הקהילה החרדית בבחירות גבוה בהרבה משיעור ההצבעה בכלל החברה בישראל. ברצוני לברר, מהו הגורם למעורבות הפוליטית הגבוהה כל כך? כמדומני שניתן למצוא לכך מספר הסברים, ואני מבקש להתייחס לשניים מהם.
  1. היעדר תחומי עניין לגיטימיים - בכלל החברה ישנם תחומי עניינים רבים כדוגמת ספורט, מוזיקה, סרטים, הצגות, מדע, טכנולוגיה, רכבים, לבוש, מזון ועוד כיו"ב, בעוד שבקרב הגברים בקהילה החרדית בכלל ובקרב בחורי הישיבות בפרט מרבית הנושאים הללו אינם רלוונטיים מסיבות שונות, והפוליטיקה הפנימית והחיצונית נותרת כנושא עניין כמעט יחיד מעבר לנושאים תורניים.
    חשוב לציין שהעיסוק בפוליטיקה כולל הרבה פרשנות על מהלכים שונים של פוליטיקאים שונים, והשערות רבות עם סברות וחשבונות לגבי העתיד, והדבר מתאים מאוד ליכולות הלמדניות של תלמידי ישיבות המורגלים בניתוח סוגיות למדניות.
  2. המפלגות החרדיות כמגדיר זהות - הקהילה החרדית על חוגיה ועדותיה השונים, ניכרת בהגדרות ומאפיינים שנועדו לבדל בין הקהילה החרדית ליתר החברה הישראלית ובין הקבוצות השונות המרכיבות אותה. הזהות הייחודית לקהילה החרדית בכלל ולכל תת-קבוצה בתוכה, מחייבת כל יחיד בקהילה החרדית לשייך את עצמו לקבוצה מוגדרת ולהתאים את אורחות חייו ואת השקפת עולמו לאותה קבוצה.
    המפלגות החרדיות והמנהיגות הרוחנית והפוליטית שלהן, מהוות את הסמל המובהק ביותר של הקהילה החרדית בכלל ושל כל אחת מהקבוצות המרכיבות אותה. ניתן לראות כיצד כל חלוקה פנימית בקהילה החרדית, באה לידי ביטוי גם במפלגות החרדיות ובמנהיגות הרבנית והפוליטית. ההצבעה לבחירות היא אפוא מבחן השתייכות ונאמנות לקבוצה ולמנהיגות שלה.
בין השינויים המתחוללים בקהילה החרדית בשנים האחרונות, ניתן לזהות דור חרדי צעיר שאורחות חייו שונים במידה כזו או אחרת מהנורמות המקובלות בכלל הקהילה החרדית, הבאה לידי ביטוי בפתיחות גבוהה יותר למודרנה ולחברה הישראלית, אולם כשמדובר על הצבעה בבחירות ניתן לזהות לדעתי בתוך קבוצה זו שתי מגמות הפוכות.
  1. התייצבות לדגל והצבעה מסורתית - ניתן לראות הרבה "חרדים מודרניים" שאורח חייהם פתוח בהרבה מהמקובל בקהילה החרדית, אולם בכל הנוגע להצבעה בבחירות חשוב להם לבטא נאמנות מוחלטת לקהילה החרדית ולמנהיגותה הרוחנית. נראה שעבורם ההצבעה למפלגות החרדיות הוותיקות היא מעין "מס חבר" זול יחסית, המצדיק את זהותם החרדית ומוכיח את נאמנותם.
  2. קריאה לייצוג פוליטי אלטרנטיבי - בקרב "החרדים החדשים" ניתן למצוא אכזבה רבה וחוסר אמון במפלגות החרדיות הוותיקות, ותחושה שהן אינן דואגות לאינטרסים שלהם בתחומי חינוך, תעסוקה, השכלה, חברה וכיו"ב, ולעתים אף פוגעות בהם במכוון. צעירים אלו מבקשים אלטרנטיבה במפלגות שונות, תמורת התחייבות לדאוג לצרכים הייחודיים שלהם.

יום שבת, 27 באוקטובר 2018

הרהורי טרום בחירות

ביום שלישי הקרוב תתקיימנה הבחירות לרשויות המקומיות בישראל, והשנה נראה שחלק גדול מתשומת הלב הציבורית מופנה לירושלים, בה מתמודדים ארבעה מועמדים מרכזיים על ראשות העיר ומפלגות רבות ומגוונות על מקומות במועצת העיר. במידה רבה אני מזדהה עם הטענה שירושלים היא מִיקְרוֹקוֹסְמוֹס של מדינת ישראל, וההתרחשויות בה עשויות ללמד רבות על ההתפתחויות העתידיות בכלל המדינה. ברצוני להציג בקצרה את נקודת ראותי על הבחירות בירושלים, דרך שלושה מעגלים שמעסיקים אותי, מעגל רחב מעגל בינוני ומעגל צר.
  1. שותפות בין-מגזרים - המשך קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל על חלקיה השונים, תלוי ביכולת של המגזרים השונים בחברה הישראלית לשתף פעולה למען המטרה הגדולה המשותפת, ולהתגבר על חילוקי הדעות וההשקפות וניגודי האינטרסים השונים. אם כל קבוצה חברתית תמשיך לראות בעיקר את השונות וחילוקי הדעות בינה לבין יתר הקבוצות, ואת האינטרסים הרוחניים והגשמיים להגשמת ערכיה ותפיסת עולמה, אנו עלולים חלילה לגרום לאבדן ולחורבן של המדינה והחברה שנוצרו כאן במאה השנים האחרונות. זהו שינוי לא פשוט ולא קל עבור כל הקבוצות החברתיות, אולם אין מנוס מלפעול באופן ברור למימושו. המעבר מפוליטיקה סקטוריאלית לפוליטיקה של "טוב משותף", היא האינטרס הגדול ביותר עבור כל מי שטובת המדינה והחברה לנגד עיניו.
  2. החרדיות המתחדשת - בשנים האחרונות מתפתחות בתוך הקהילה החרדית בישראל, קהילות קטנות של צעירים חרדים המבקשים לשמר את זהותם החרדית עם שינויים כאלו ואחרים באורח חייהם ובתפיסת עולמם, בעיקר בכל הנוגע לשילוב תורה עם דרך ארץ במובנים שונים ובאופן ההתמודדות עם אתגרי התקופה. קהילות אלו נדרשות למענה מיוחד לצורכיהן בהיבט של מוסדות חינוך, בתי כנסת, גיבוש קהילתי, שיח פנימי, מנהיגות רוחנית וכיו"ב. התגבשותן של קהילות אלו, נחוצה מאוד לעתידם הרוחני והגשמי של רבים בדור העתיד החרדי.
  3. ישיבת "חכמי לב" בירושלים - לפני חמש  שנים זכיתי להקים בירושלים ישיבה תיכונית חרדית, שנועדה לאפשר לצעירים חרדים בגילאי 14-18 לשלב תורה עם דרך ארץ, ולהוות מודל של "בעל בתים - בני תורה".
עופר ברקוביץ ויוסי דייטש
הבחירות המקומיות בירושלים נוגעות להבנתי בשלושת המעגלים הללו, ואני סבור שההתפתחויות עד כה נותנות מקום רב לאופטימיות.
הראיה הרחבה של טובת כלל הציבור הירושלמי על גווניו השונים, ניכרת כיום בדבריהם של כל המועמדים לראשות העיר, אולם במיוחד אני מבקש לציין את העובדה שהמועמד החילוני עופר ברקוביץ מרבה לדבר על הבנתו והכרתו את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי בעיר, והמועמד החרדי יוסי דייטש מרבה לדבר על הבנתו והכרתו את הצרכים של הציבור החילוני בעיר, אני מאמין שמדובר בשיח אמתי ולא רק במליצות לצורכי בחירות.
במערכת הבחירות הנוכחית, ניתנה התייחסות של המועמדים עופר ברקוביץ וזאב אלקין לצרכיה של הקהילה החרדית המתחדשת בירושלים. בתנועת "התעוררות" (שהכניסה ברשימתה מועמד חרדי) אף נעשתה עבודת צוות ייחודית, שהגדירה באופן מפורט ויסודי את הצרכים השונים של קהילה זו ונכתבה תכנית עבודה להוצאת הדברים לפועל.
בקדנציה האחרונה נתקלה ישיבת "חכמי לב" בקשיים רבים בחיפוש אחרי מענה פיזי לצורך ההולך וגדל משנה לשנה, בעיקר בשל התנגדות של נציגי "דגל התורה" לפתרונות השונים, יש לקוות שהרכב המועצה בקדנציה הקרובה תאפשר מציאת פתרון ראוי ומכובד לישיבה לטווח ארוך.

נ.ב. מפלגת "דגל התורה" בירושלים רצה כעת תחת האמירה שהיא בסך הכל מבקשת לקבל עבור מצביעיה את זכויותיהם למבני ציבור וחינוך בהתאם לחלקם באוכלוסיה, אולם הם נמנעים מלציין את פעילותם הרבה למניעת אותם זכויות ממש גם מהציבור של מפלגת "בני תורה" וגם מהציבור של החרדיות המתחדשת. 
כמו כן, הם באים פעמים רבות בטענות של פגיעה כזו או אחרת בצביון השכונות החרדיות, אולם אינם מהססים להתעלם לחלוטין ואף להתקומם כנגד טענות דומות של קבוצות אוכלוסייה אחרות בשכונות לא-חרדיות.

יום שישי, 19 באוקטובר 2018

המפלגות החרדיות על פרשת דרכים

כפי שהזכרתי כמה פעמים בפוסטים קודמים, חרדים רבים אינם מוצאים את עצמם מיוצגים ע"י שלושת המפלגות החרדיות הוותיקות (אגודת ישראל, ש"ס, דגל התורה), ולמעשה עומדות בפניהם שלוש אפשרויות: 1. לפעול בתוך המפלגות הוותיקות לקבלת ייצוג מתאים. 2. להקים מפלגה חדשה עצמאית. 3. להשתלב בתוך מפלגה לא-חרדית. לכל אחת מהאפשרויות ניתן למצוא תומכים ומתנגדים בתוך הקהילה החרדית, וניתן גם להצביע על ניסיונות שונים שנעשו בנידון. ברצוני להרחיב מעט על כל אחת מהן.
  1. השפעה מבפנים - מזה למעלה מעשור נשמעים קולות בקרב החרדים העובדים בכלל ובקרב הציבור הליטאי בפרט, שטוענים שהמפלגות החרדיות בכלל ו"דגל התורה" בפרט אינם מייצגים את צרכיהם. בסוגיות של תעסוקה, השכלה, חינוך וכיו"ב. בשיחות שקיים בעבר ח"כ הרב אברהם רביץ ז"ל בנידון, הוא הצדיק את הטענות הללו, ואמר שהדרך הנכונה היא להשתלב בתוך "דגל התורה" ולהשפיע מבפנים. מי שמממש כעת את ההצעה הזו הוא עו"ד משה מורגנשטרן בבני ברק, שהשתלב ברשימת יהדות התורה למועצת העיר.
  2. הקמת מפלגה חדשה - כבר לפני 35 שנים ניסה הרב אברהם רביץ עם חבריו להריץ מפלגה חרדית עצמאית בשם תל"י לעיריית ירושלים, אולם היא לא הצליחה להכניס נציג למועצה. במהלך השנים, היו ניסיונות שונים בכמה מקומות ברמה המקומית והארצית, שחלקן נכשלו וחלקן הצליחו באופן חלקי. הדוגמאות המפורסמות הן כמובן מפלגת "טוב" שהצליחה בביתר עילית ובבית שמש לפני עשור, ונכשלה לחלוטין לפני חמש שנים בכל המקומות שבהן היא התמודדה. של מפלגת "בני תורה" שקמה לפני 5 שנים והצליחה בירושלים בני ברק ומודיעין עילית, וכעת רצה בפעם השנייה במישור המקומי. של מפלגת "יחד" שרצה לכנסת, ולא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. ישנן כמובן דוגמאות נוספות, בבני ברק בביתר עילית ובעוד מקומות.
  3. עופר ברקוביץ בחוג בית עם צעירים חרדים
  4. השתלבות במפלגות כלליות - כבר לפני 14 שנים הביעו הרב אליהו בקשי דורון ואריה דרעי את דעתם שתם עידן המפלגות החרדיות, ועל החרדים להשתלב במפלגות כלליות. אריה דרעי המשיך לדבר על כך עד לחזרתו להנהגת תנועת ש"ס. למעשה, כבר לפני שנים רבות היה יהודה פלאי חבר במרכז הליכוד, ואחריו באו קבלני קולות חרדים שפקדו צעירים חרדים לשורות הליכוד, אולם כמדומני שלא ראינו נציגים חרדים במפלגות כלליות. נראה שהמקרה הראשון היה של ח"כ דוד טל ז"ל שהיה ב"עם אחד" וב"קדימה" לאחר פרישתו מש"ס. המקרה של דב ליפמן ב"יש עתיד" נתפס להערכתי כקוריוז ולא נראה שהיה לו ציבור מאחריו. נראה שבבחירות המקומיות הנוכחיות אנו רואים לראשונה נציגים חרדים במקומות ריאליים במפלגות כלליות, ותמיכה גלויה של חרדים ברשימות אלו.
אני מתקשה לנבא איזו מגמה תצבור תאוצה בשנים הבאות, אבל זה נראה לי מעניין מאוד.