בעקבות המלחמה, שבה ועלתה לסדר היום הציבורי שאלת השתלבותם של צעירים חרדים לצה"ל, שמענו על התעניינות של חרדים רבים בנושא, ועל גיוסם של כמה מאות חרדים בגילאי 25 ומעלה לשירות צבאי מקוצר.
השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא: האם נראה שינוי משמעותי בגיוסם של צעירים חרדים בגיל 18 לשירות צבאי סדיר? האם נראה עליה בביקוש למסלולים החרדים הקיימים (נצח יהודה, שח"ר, ח"ץ, תומר וכיו"ב)? האם יגדל הביקוש לישיבות הסדר חרדיות (כדוגמת ברקאי, דרך חיים, חדוותא, נצח דוד)? האם יפתחו מסלולים נוספים ומסגרות חדשות שיסייעו לגיוס צעירים חרדים לצה"ל?
לפני כשבועיים התפרסם גילוי דעת של הרב דוד לייבל שליט"א, שבו הוא טוען שבמצב הנוכחי אסור לצעירים חרדים בני 18 להתגייס לצבא, גם אם הם אינם לומדים תורה, מפני שהצבא אינו ערוך לקליטתם, ומדובר בסכנה רוחנית ברורה.
חברי הטוב אליעזר היון פרסם במסגרת "מכון ירושלים למחקרי מדיניות", מסמך מפורט שבו הוא מנתח לעומק את הסוגיה, ומנסה להעריך האם יהיו שינויים במצב הקיים, עם המלצות לצעדים מעשיים.
היות וגם לי יש ניסיון מסוים בתחום זה, אני מבקש להציג בקצרה את האופן שבו אני רואה את הדברים.
צה"ל מצידו עשה במהלך למעלה מעשרים שנה כל שביכולתו בשביל לגייס חרדים, והוא נקט לשם כך בצעדים יוצאי דופן. הוא קבע כללים מחמירים להפרדה מגדרית, תפילות ושיעורי תורה, כשרות מחמירה, שמירת שבת, ועוד שלל פעולות לטובת המשרתים החרדים, ולמרות זאת לא הצלחנו להגיע למספרים משמעותיים, ובוודאי לא לצעירים חרדים שאינם יוצאים או נושרים או מקבוצות שוליים.
הסיפור המשמעותי ביותר הוא סוגיית הזהות והשייכות של הצעירים החרדים, שחשים זרים ומנוכרים במשפחה, בקהילה, בבתי הכנסת, במוסדות החינוך, בקרב קרוביהם וחבריהם בעבר, וכל אלו גורמים כמובן לצעירים פוטנציאליים לחשוש מגיוס, ולרבים מאלו שהתגייסו להתרחק במידה כזו או אחרת מהקהילה החרדית מתפיסת עולמה ומאורחות חייה.
השינוי תלוי אפוא בקהילה החרדית עצמה, ככל שהיא תדע לגרום לחיילים החרדים להרגיש חלק בלתי נפרד, רצוי אהוב ולגיטימי, כך יש סיכוי שנראה יותר צעירים חרדים מתגייסים, ונשארים בזהותם החרדית.
הממסד החרדי הקיים, המנהיגות החרדית הרבנית והפוליטית השלטת כיום, מן הסתם לא תתן את ידה לפעולות כאלו. לכן המשימה הזו יכולה להתבצע רק ע"י קהילות חרדיות מודרניות / חדשות, וע"י רבנים כדוגמת הרב דוד לייבל וחבריו. הם צריכים לעשות כל שביכולתם לאמץ את החיילים החרדים ובני משפחותיהם, לתמוך באופנים שונים בשילוב שבין אורח חיים ותפיסת עולם חרדית לשירות צבאי. עליהם להקים מוסדות ומסלולים המשלבים בין לימוד תורה לשירות צבאי, מתוך גישה של לכתחילה.
לגבי הפעולות המעשיות הנגזרות מתפיסה זו, אני מקווה להרחיב בהזדמנות אחרת.