חפש בבלוג זה

יום ראשון, 26 באפריל 2020

פתיחת "זמן קיץ" תש"פ - מאזן ביניים

למרות שכבר חלפו 16 שנים מהפעם האחרונה שבה התחלתי את "זמן קיץ" כאברך כולל מן המניין, לוח השנה הישיבתי המחולק ל"זמנים" ול"בין הזמנים" ממשיך ללוות אותי עד היום. לכן גם כיום הרגשתי את הציפייה לתחושת ההתחדשות המתלווה לכל "תחילת זמן", ואת המוזרות הגדולה של היום הזה לעומת כל מה שהיה מוכר לי כל חיי.

חלף כבר חודש וחצי מאז שמשבר הקורונה שינה לחלוטין את שגרת חיינו, ואף אחד איננו יודע כמה זמן עוד ייקח עד שנשוב אליה, ואני מבקש לעצור ולהתבונן על מקומה של הקהילה החרדית בנקודת הזמן הזו. לשם כך אני מבקש להציג כמה נקודות התבוננות: 
  1. הקהילה החרדית והאינטרנט
  2. עולם הישיבות החרדי
  3. הכלכלה החרדית
  4. הזהות החרדית
  5. החרדיות החדשה
הקהילה החרדית והאינטרנט - ב-20 השנים האחרונות האינטרנט שינה את עולמנו במידה ניכרת, והוא ממשיך ומשנה אותו מיום ליום. הקהילה החרדית מעצם היותה קהילה שמרנית החוששת ומתנגדת לשינוי, עשתה כמיטב יכולתה לצמצם למינימום את חדירת האינטרנט לקהילה החרדית, ובמידה רבה היא הצליחה בכך עד היום. 
מבחינה זו, אין ספק שבחודש וחצי האחרון ישנה עליית מדרגה משמעותית בשימוש באינטרנט בקהילה החרדית, ובלגיטימיות של השימוש הזה, גם בקרב אלו שעד כה מיעטו להשתמש באינטרנט. ניתן לראות זאת לדוגמה בשיעורי התורה המתרבים והולכים במרחב הווירטואלי, ובשימוש של חלק ממוסדות החינוך החרדי בלמידה מרחוק באינטרנט ולכל הפחות באמצעות דוא"ל.

עולם הישיבות החרדי - כפי שפתחתי את הפוסט, פתיחת "זמן קיץ" היום מחוץ לכותלי בתי המדרש היא מאורע היסטורי, וקשה להפריז במשמעותו. למרות כל המאמצים שנעשים כעת להחזיר את הישיבות לפעילות בדרך כזו או אחרת, ולמרות כל הפעולות שכבר ננקטו ושנועדו לאפשר לתלמידים להמשיך לשקוד על תלמודם גם מרחוק, ברור שלחודשים הקרובים עשויה להיות השפעה דרמטית על עשרות אלפי בחורי הישיבות ואברכי הכוללים, ומוקדם עדיין להעריך את המשמעות של הדבר הזה.

הכלכלה החרדית - איש איננו יודע את השפעת המגיפה על הכלכלה העולמית ועל הכלכלה הישראלית, אבל בכל אופן למשבר עלולה להיות השפעה חמורה עוד יותר על הכלכלה החרדית, מכמה וכמה סיבות. הקהילה החרדית תלויה רבות בתרומות מחו"ל לעולם הישיבות ולארגוני רווחה, שעלולות לפחות באופן משמעותי. רבים מהעובדים החרדים עוסקים בחינוך והוראה, ורובם המוחלט מועסק ע"י עמותות שמצבם הפיננסי גם בימים כתיקונם איננו במיטבו. משפחות רבות עלולות לא לעמוד בתשלומי ההורים למוסדות, ובכך לפגוע עוד יותר באיתנות המוסדות. גם הגמ"חים להלוואות כספים, המשמשים מוסד פיננסי חשוב בקהילה החרדית, עלולים להיקלע לקשיים בתזרים המזומנים בשל המשבר, וגם לדבר זה עלולה להיות השפעה משמעותית על הכלכלה החרדית. 

הזהות החרדית - גם בימים כתיקונם, אנו עדים לכך שהדור החרדי הצעיר עסוק רבות בשאלות של זהות, בנוגע לדרך החרדית הקלאסית ולרצונו להמשיך ללכת בה, או לללכת בדרך שונה במידה כזו או אחרת. המשבר ואופן ההתמודדות של המנהיגות הרבנית והציבורית עם השלכותיו, עשויים להגביר את ההיקף של הצעירים המחפשים את דרכם ואת זהותם החברתית.

החרדיות החדשה - מזה כ-20 שנה מדברים על השינויים בקהילה החרדית, ועל צמיחתה של חרדיות חדשה בדומה לתנועת "פועלי אגודת ישראל" שהתקיימה כאן בעבר הרחוק. אולם מסיבות שונות ומשונות, עד כה לא הבשילו כל התנאים לצמיחתה של קהילה חרדית אלטרנטיבית ומתפקדת. 
לכאורה, זמן משבר עשוי היה להוות הזדמנות לקהילה כזו להדגים התנהלות רצינית ואחראית להתמודדות עם האתגרים הרבים העומדים לפתחנו, אולם לעת עתה לא נראה לי שזה קורה, למרות שאולי זה עוד יתרחש בזמן הקרוב.

יום רביעי, 8 באפריל 2020

בשולי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה

פורסם באתר "קו 400"

אחי ורעי היקרים

אנו עומדים כעת בעיצומה של סופה וסערה עולמית, שהתרחשה עלינו כמעט בפתע פתאום, וכולנו אבודים ונבוכים ואיננו יודעים מה ילד יום וכיצד נכלכל את צעדינו. שאלות רבות מרחפות בחלל עולמנו, ואין מי שיתן לנו תשובות. 

ברצוני לשתף אתכם במחשבות שונות, מתוך תקווה שהדברים יגרמו למשא ומתן ציבורי כדרכה של תורה, ואולי נצליח שיתקיים בנו המקרא "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק".

את דבריי, אני מבקש לחלק לחמישה נושאים: דיני נפשות, דיני ממונות, בתי מדרש וירטואליים, התארגנות קהילתית, ויחסינו עם כלל החברה הישראלית.
  1. דיני נפשות - כולנו מכירים את הכלל שקבעו חז"ל "חמירא סכנתא מאיסורא" (חולין י,א), ולכן ברור שעפ"י התורה עלינו להיזהר באופן מירבי למנוע את המשך התפשטות הנגיף הקטלני הזה, וכל תקנה שנקבעה בעניין זה היא חשובה לא פחות מכל סעיף אחר ב"שולחן ערוך", וכל המחמיר בעניינים אלו הרי זה משובח. וכשם שמחללים שבת ואוכלים ביום הכיפורים מפני פיקוח נפש, ברור שיש לוותר על כל חומרה והידור שאנו רגילים בהם בימים כתיקונם בשביל להחמיר במצוות פיקוח נפש.
    בעת מגיפת הכולרה בווילנה בשנת תר"ט הודיע הגאון ר' ישראל מסלנט שחובה על כולם לאכול, וכששמע מאחד מידידיו שהחמיר על עצמו לצום, שאלו "איך העזת לעבור עבירה חמורה כזו בעצם היום הקדוש?". (תנועת המוסר חלק א עמוד 152)
    כל הניסיונות להקל בכללי ההרחקה לצורך תפילה, או קריאת התורה, או כיבוד הורים, או הכנסת אורחים, או חומרה בענייני פסח, היא ללא ספק עצת היצר הרע והיא בגדר "מצווה הבאה בעבירה".
    חשוב לזכור, שככל שנחמיר כעת בצעדים הנדרשים לעצירת התפשטות הנגיף, כך יש לקוות שנוכל בזמן קצר יותר לסיים את התקופה הקשה הזו, על כן יש כאן גם מעין מה שאמרו חז"ל "אמרה תורה חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה" (שבת קנא,ב).
  2. דיני ממונות - הכלכלה העולמית כולה נמצאת כעת במשבר גדול, אבל החשש הגדול שלי הוא שבמחנינו יהיה המשבר קשה שבעתיים. עולם הישיבות והכוללים ואלפי מוסדות חינוך וארגוני חסד ורווחה, תלויים מאוד בפילנתרופיה של נדיבים מחו"ל, וכעת אין לאף אחד מושג האם וכיצד יצליחו להמשיך ולגייס את הסכומים הגדולים הללו. עשרות אלפי בתי האב החרדים שנמצאים כעת במצוקה כלכלית, עלולים גם כן להתקשות להמשיך ולשלם את שכר הלימוד למוסדות החינוך השונים, בוודאי אם הילדים יישארו בזמן הקרוב בבית. כך גם התשלומים השוטפים של רבים וטובים לבנקים ולגמ"חים עשויים להתעכב בשל הקשיים הכלכליים, והדבר עלול לגרום לקריסה כלכלית של מוסדות וארגונים רבים. בעת הזאת, לא ברור מי יוכל לטפל במשבר כה גדול ובהשלכותיו על הפרט ועל הכלל. בכל אופן, ברור שככל שנקדים לתת את דעתינו לעניין, כך יש לקוות שנוכל לצמצם את הפגיעה.
  3. בתי מדרש וירטואליים - עשרות אלפי בחורי ישיבות ואברכי כולל נמצאים כעת בבתיהם, והלימוד הבלתי פוסק בבתי המדרשות ובבתי כנסיות פסק בבת אחת לחלוטין, ואין אנו יודעים מתי הוא יתחדש. זהו הזמן לנצל את החידושים הטכנולוגיים, להקמת בתי מדרש וירטאוליים, ללימוד ולמשא ומתן בכל חלקי התורה, ע"י מגוון של שיעורים ודיונים בין כל אותם צורבים, בכל התחומים, בגפ"ת, בעיון ובבקיאות, בהלכה ובאגדה, בדרוש ובמוסר, בחסידות ובקבלה, בהיסטוריה ובמחקר, בתורה ומדע, בהשקפת עולם ובאקטואליה עפ"י ראיה תורנית. הרי מקובלים אנו שכל העולם כולו לא נברא אלא בשביל התורה, ובוודאי שגם כל החידושים הטכנולוגיים בכלל זה.
  4. התארגנות קהילתית - עד לשעה זו, נראה שהמוסדות הוותיקים כדוגמת המפלגות החרדיות, ארגוני החסד הרבים, המנהיגות התורנית, התקשורת החרדית וכיו"ב, לא הצליחו להוביל את ההתמודדות עם האירוע הגדול הזה בקהילה החרדית, מלבד פעילות מקומית ונקודתית כזו או אחרת.
    אני מאמין שזו השעה של יזמים חברתיים חרדים צעירים, בעלי ידע מקצועי הבנה וניסיון באתגרי המקום והזמן, להתאחד ולשתף פעולה בשביל להוביל את הטיפול הנכון בעת הזאת בהיבט הרפואי, הכלכלי, הנפשי, הרוחני, הגשמי, החברתי והחינוכי. אני מאמין שבכוחם יהיה לתכלל את כל הגורמים הרלוונטיים, בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה, על מנת שנעבור את התקופה הקשה הזו באופן הטוב ביותר.
  5. היחס לכלל החברה הישראלית - מערכת היחסים של הקהילה החרדית בישראל עם כלל החברה הישראלית ידעה במשך השנים עליות ומורדות. ישנן סוגיות שונות הנמצאות בויכוח מתמשך בין החרדים לחברה הישראלית, כדוגמת גיוס חרדים לצה"ל, שיעור ההשתתפות של חרדים בכוח העבודה, חקיקה בנושאי דת ומדינה כדוגמת שבת; כשרות; גיור; נישואין וגירושין, הפרדה בין גברים לנשים ועוד כיו"ב. המשבר הנוכחי הביא מסיבות שונות להצפה של העוינות כלפי הקהילה החרדית למימדים מדאיגים.
    חשוב מאוד לנסות ככל האפשר למנוע את ליבוי היצרים משני הצדדים, ויחד עם זאת חשוב להבין שהגיע השעה לליבון יסודי של הסוגיות הללו, על מנת לגבש הסכמות חדשות במקום "הסטטוס קוו" שנקבע לפני 70 שנה ונראה שכבר אבד עליו הכלח.
    חשוב שנבין, שכשם שאנחנו נרתעים מהכללות כלפינו ומדיבורים קשים ופוגעניים, כך גם עלינו להימנע מהכללות כלפי כלל החברה הישראלית ומדיבורים קשים ופוגעניים. למרבה הצער, פעמים רבות אנו חשים היטב את הפגיעה בנו, אבל מתעלמים לחלוטין מכך שאנו גם פוגעים באחרים.
    מניסיוני במשך שנים רבות, יש לנו הרבה שותפים ואחים אוהבים בכלל החברה הישראלית, וחשוב לשמור עליהם על מנת לבנות יחד עתיד משותף טוב יותר.

יום חמישי, 2 באפריל 2020

היעדר מנהיגות בקהילה החרדית

(צילום: אורן זיו)
בימים כתיקונם, מקובל לראות את הקהילה החרדית כקבוצה עם מנהיגות מתפקדת, הן במישור הרוחני והדתי ע"י מנהיגות רבנית והן במישור החברתי ע"י מנהיגות ציבורית ופוליטית.

אנו רגילים לראות את המנהיגות הרבנית החרדית מנחה את הציבור בסוגיות של אמונה, תורה, הלכה, חינוך, צניעות, כשרות, שבת, יחס למודרנה, יחס למדינה, זהירות מסכנות רוחניות, וכמובן בקריאה קבועה לבוא לתמוך במפלגות החרדיות בבחירות לכנסת או לרשויות המקומיות.

את המנהיגות הציבורית והפוליטית, אנו רואים בדאגה לתקציבים לישיבות ולכוללים, לשטחים ולמבנים למוסדות החרדים, לפתרונות דיור לציבור החרדי, לחוקים בענייני דת ומדינה (שבת, כשרות, גיור וכיו"ב), לחוק הגיוס, לרווחה ולעוד מגוון נושאים.

אולם המבחן הגדול של מנהיגות הוא בשעת משבר, וכעת אני מתקשה לראות תפקוד מיטבי הן של המנהיגות הרבנית והן של המנהיגות הציבורית והפוליטית.

מבלי להתייחס לשאלה שהעסיקה אותנו כבר כמה שבועות אודות השמירה על כללי ההרחקה, יש כאן משבר גדול שנוגע להיבטים בריאותיים, כלכליים, נפשיים, חברתיים, אמוניים וכיו"ב, ואני לא רואה כלל את הדמויות שמובילות את האירוע הגדול הזה בקהילה החרדית.

אינני שומע כמעט את קולם של 16 חברי הכנסת החרדים, ולא ידוע לי על מהלכים של שלושת המפלגות החרדיות (אגודת ישראל, ש"ס ודגל התורה) ומנגנוניהן בשביל להוביל ולנהל משבר בסדר גודל כזה.

גם בקרב המנהיגות התורנית, אני מתקשה לראות הובלה. אמנם בחודש האחרון התפרסמו אינספור מכתבים של רבנים, אבל כולם עסקו בשאלות נקודתיות או בחיזוק כללי באמונה, ולא בהובלה של הציבור בשעת משבר.

רבנים מפורסמים, שבשנה וחצי האחרונות טרחו רבות להביא את כל החרדים אל הקלפי 4 או 5 פעמים (3 לכנסת ופעם או פעמיים לרשויות המקומיות), כמעט נאלמו דום בשעה שהציבור החרדי הרחב עומד נבוך מול משבר כה גדול.

כשאוטובוס חונה, ניתן לחשוב שהיושב ליד ההגה הוא נהג מנוסה, אבל כעת הוא איננו צריך ליסוע לשום מקום. אבל כשהאוטובוס חייב להגיע ליעד מסוים והוא נשאר במקום, כולם מבינים או שהנהג נרדם או שהוא פשוט לא יודע לנהוג.