החברה החרדית: משברים ואתגרים

נכתב לכתב העת "דעות" (גיליון 70)

מיהו חרדי?

הקהילה החרדית בישראל, המונה כיום למעלה מ-10% מתושבי מדינת ישראל, מאופיינת במערכת יחסים מורכבת לאורך שנים רבות עם כלל החברה בישראל. היא בולטת בנבדלות מכלל החברה הישראלית בכל תחומי החיים, החרדים גרים ברובם הגדול בריכוזים נפרדים, מתחנכים במוסדות חינוך משלהם, צורכים תקשורת ותרבות עצמאית, לבושים בסגנון שונה ואינם רואים את עצמם חלק ממדורת השבט הישראלית. הנבדלות החרדית מהחברה הישראלית, מזכירה במידה רבה את הנבדלות ההיסטורית של עם ישראל מיתר האומות בבחינת "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג,ט), ואכן בתודעה החרדית ניתן למצוא הקבלות רבות ליחס שבין ישראל לעמים והיחס של הקהילה החרדית לכלל החברה הישראלית.

הקהילה החרדית עצמה איננה חדגונית, והיא מכילה בתוכה מגוון רחב של קבוצות ותתי-קבוצות עם מאפיינים שונים, המעלים לא אחת את התהייה מהו המכנה המשותף המגדיר את כל האנשים הללו בשם המשותף "חרדים". השאלה של "מיהו חרדי?" מעסיקה רבות את החרדים עצמם, ובמידה מסוימת התשובה לכך  נראית סבוכה יותר מהתשובה לשאלה "מיהו יהודי?".

צמיחתה של הקהילה החרדית במהלך שבעים השנים האחרונות, היא ללא ספק תופעה מעוררת השתאות. אנו עדים לסיפורה של קבוצה שהיה נראה שנידונה להיעלם מהעולם היהודי, שהפכה עם השנים לקהילה חזקה מבוססת ומשפיעה במדינת ישראל ובעולם היהודי, עד כדי תחושת איום מצידה על קבוצות אחרות בחברה הישראלית. יחד עם זאת, נדמה שדווקא סיפור ההצלחה יוצא הדופן של הקהילה החרדית, מעמיד אותה כיום בפני הצורך להתמודד עם אתגרים גדולים ומורכבים מבית ומחוץ, כשללא ספק האופן שבו היא תבחר להתמודד עם האתגרים הללו ישפיע רבות על אופיה של הקהילה החרדית בעתיד.

אני מבקש במאמר זה, להציג את האופן שבו אני רואה את הדברים, את המאפיינים המרכזיים של הקהילה החרדית, את האתגרים העומדים בפניה, ואת הדרך הנדרשת להתמודדות עם אתגרים אלו.

מאפייני החרדיות

הקהילה החרדית מתאפיינת בדרכים שונות, בהשקפת עולם מקיפה, באורח חיים שונה, בסולם ערכים עצמאי, בחשדנות כלפי המודרנה והציונות, אולם נדמה שאם נבקש לתמצת את כל הדברים הללו לכדי מילה אחת, נוכל לבחור במילה "שמרנות" כבסיס המרכזי שעליו עומדת החרדיות. לדעתי, ניתן למצוא הקבלות רבות בין ההגות השמרנית של הפילוסוף אדמונד ברק וממשיכי דרכו לבין ההגות החרדית לדורותיה. השמרנות החרדית מתבטאת באופנים שונים, שאותם אנסה לתמצת לכמה מרכיבים מרכזיים.

• תודעה היסטורית - החרדים רואים את עצמם ממשיכי ושומרי מסורת עתיקת יומין של אלפי שנות היסטוריה יהודית, מבחינתם הם הממשיכים האותנטיים של משה רבינו, נביאי ישראל, אנשי כנסת הגדולה, החשמונאים, התנאים, האמוראים, הראשונים והאחרונים. מבחינתם, הם נושאים על שכמם את שמירת המסורת היהודית לדורותיה, ומגנים עליה מכל פגיעה של גורמים שונים המאיימים על המשך קיומה.
• מחויבות מליאה לשמירת תורה ומצוות - ההקפדה על שמירת מצוות בדקדקנות רבה, עד לפרטים ההלכתיים הקטנים ביותר, מהווה בסיס מרכזי לחובתו של האדם החרדי בעולם הזה. קיום התורה והמצוות באופן מלא היא השליחות המרכזית של האדם בעולמו של הקב"ה, ובה מותנה קיומו ושכרו הנצחי בעולם הבא. תפקידו של האדם הוא להתגבר על כל קושי בדרך למימוש יעודו עלי אדמות.
• לימוד תורה ודעת תורה - לימוד תורה היא המצווה החשובה ביותר, ולומדי התורה הנם בעלי המעמד המכובד ביותר. התורה היא המנחה הבלעדית את האדם בעולמו, ובה ניתן למצוא הדרכה לחיים בכל דבר ועניין. תלמידי החכמים הם המוסמכים לקבוע עמדה ולהורות בכל תחומי החיים, בענייני הפרט והכלל, בסוגיות של חינוך ורווחה, רפואה וכלכלה וכיו"ב. הלימוד חשוב לא רק כדרך לידיעת התורה, אלא כדבר חשוב בפני עצמו המוגדר כ"תורה לשמה" כלומר לימוד לשם לימוד. החברה החרדית שמה לעצמה למטרה לשמר ולהגביר את לימוד התורה בעם ישראל, כולל דאגה להרבצת תורה בכל חלקי העם היהודי.
• גמילות חסדים - הסולידריות בתוך הקהילה החרדית הנה ללא ספק מרכיב דומיננטי ביותר באורח החיים של האדם החרדי, העזרה ההדדית בין אדם לחברו ובפרט בין בעלי היכולת לנזקקים היא היסוד שעליו מתקיימת הקהילה ושבזכותו היא מצליחה להתקיים בתנאים לא פשוטים. החסד כדרך חיים, מתבטא גם ביוזמות רבות שהתפתחו מתוך הקהילה החרדית כלפי כלל החברה הישראלית, בארגונים של עזרה רפואית כדוגמת "יד שרה" ו"עזר מציון" ובעוד דוגמאות רבות ומגוונות.
• הסתפקות במועט - הקהילה החרדית ברובה הגדול מתאפיינת באורח חיים צנוע ופשטני, הנובע להבנתי בעיקר מתוך ראיית העולם הזה כזמני וחולף וכמשני בחשיבותו לעולם הבא הנצחי שהחיים כולם צריכים להיות מכוונים לקראתו. הדבר מאפשר כמובן רמת חיים נמוכה, עם הכנסה חודשית מינימלית למשפחה.
• חדש אסור מן התורה - מטבע לשון זו שמקורה ברבה של פרשבורג ה"חתם סופר" (תקכ"ג-ת"ר), שהשתמש בה במאבקו כנגד תנועת ההשכלה והרפורמה, הפכה עם השנים לתמצית השקפת העולם החרדית. הראיה של העבר ההיסטורי בכל דבר ועניין כדבר הנכון והאותנטי ומכאן שכל חידוש הוא דבר רע ומסוכן, משקפת את העמדה החרדית במגוון רחב של תחומים. זהו הבסיס הרעיוני לשמרנות שציינתי למעלה כמרכיב המרכזי של החרדיות, והיא מתחברת כמובן לתודעה ההיסטורית שתיארתי.
• מוחלטות - הוודאות של הקהילה החרדית בצדקת דרכה ובאמתותה הבלעדית, מהווה ככל הנראה חלק מסוד הקסם שלה. בתפיסה החרדית הרווחת אין מקום לשאלות ספיקות ולבטים, שכן היא בנויה לכאורה על השקפת עולם המבוססת על אמיתות שאינן תלויות מקום וזמן. גישה זו שאיננה רואה מקום לריבוי דעות, מקשה על קיום דיאלוג עם תפיסות עולם אחרות, גם כשמדובר על גישות שונות בתוך הקהילה החרדית עצמה.

הקהילות החרדיות

למרות הדמיון והמכנה המשותף הרב - הבא לידי ביטוי במאפיינים שציינתי - בין החוגים והעדות השונות המרכיבות את הקהילה החרדית בישראל, חשוב לתת את הדעת לפסיפס המרכיב את הקהילה החרדית בישראל, הנבדלים זה מזה בשינויי עמדות ובמתן משקל שונה לערכים המרכזיים בתפיסת העולם החרדית. יש לציין שלכל אחת מהקבוצות הללו רקע היסטורי משלה ומבנים קהילתיים חינוכיים, תרבותיים ופוליטיים משל עצמה. אני מבקש להציג בקצרה חלוקה לשבע קטגוריות מרכזיות, כשבכל אחת מהן ניתן להרחיב עוד רבות.

1. הישוב הישן - הקהילה הממשיכה את הישוב האשכנזי הישן בירושלים, ומתרכזת בירושלים ובבית שמש. מתאפיינת בשמרנות גדולה ביותר, ובהתנגדות חריפה לציונות ולמדינת ישראל, ואיננה משתתפת בבחירות ובמגרש הפוליטי.
2. הקהילה החסידית - חצרות חסידיות המבוססות על מורשת ה"בעל שם טוב" (תנ"ח-תק"כ) ותלמידיו, במרכזה של כל חצר חסידית עומד אדמו"ר המשמש כמורה דרך רוחני לכלל החסידים. החסידות מתאפיינת בעבודת ה' בשמחה, ובהעמדת הקשר לצדיק כדרך מרכזית לעבודת ה'. החסידים משמרים באופן בולט יותר את הלבוש של יהודי מזרח אירופה ואת שפת האידיש, והם מיוצגים על ידי מפלגת "אגודת ישראל" ברשימת "יהדות התורה".
3. הציבור הליטאי - החרדים האשכנזים שאינם חסידים, רואים את עצמם כממשיכי מורשת עולם הישיבות הליטאי, בדרכה של ישיבת וולאז'ין שהוקמה על ידי רבי חיים מוולוז'ין תלמידו של הגר"א. בתפיסת העולם הליטאית, לימוד התורה הנו הערך העליון שסביבו סובב הכל, וחובתו הגדולה של כל יחיד להתמסר באופן המרבי ללימוד תורה ולהחזקתה. הציבור הליטאי מיוצג במפלגת "דגל התורה", שרצה ברשימה משותפת עם "אגודות ישראל".
4. החרדים הספרדים - החרדיות הספרדית כוללת את יוצאי ארצות האסלאם שאימצו בשלב מסוים את הדרך החרדית הליטאית, וביססו את מערכת החינוך ועולם הישיבות שלהם על המודל הליטאי, עם ההתאמה התרבותית הנדרשת. החרדיות הספרדית התפתחה והתרחבה תחת הנהגתו של הראשל"צ הגר"ע יוסף זצ"ל, והיא מיוצגת על ידי תנועת ש"ס.
5. בעלי תשובה - מאמצע שנות השבעים אנו רואים גלים של חזרה בתשובה של חילונים, שבחרו להצטרף לקהילה החרדית. תנועת התשובה החרדית היא מגוונת ובעלת סגנונות שונים, והיא קיימת כמעט בכל החוגים והעדות של הקהילה החרדית במידה רבה או מועטת. בעלי התשובה ברובם הגדול ביקשו להיטמע בקהילה החרדית, אולם ניתן לראות גם השפעות שלהם על הקהילה החרדית וגם דוגמאות להתארגנויות קהילתיות עצמאיות של בעלי תשובה.
6. בני חו"ל -  הקהילות החרדיות במערב אירופה ובצפון אמריקה, מתאפיינות בשונות מסוימת מהקהילות החרדיות בישראל, בפרט בכל הנוגע להשפעה מהמודרנה ולהשתלבות בעבודה ובהשכלה גבוהה. העולים החרדים מארצות אלו ביקשו גם כן בדרך כלל להשתלב בתוך הקהילה החרדית בישראל, אולם גם הם השפיעו בדברים רבים על הקהילה בישראל ובמקומות מסוימים גם הקימו קהילות משלהם.
7. חרדים ישראלים / מודרניים - לאחרונה ניתנה תשומת לב להתפתחותן של קהילות חרדיות המתאפיינות ביחס חיובי יותר למדינה; למודרנה; לשוק העבודה ולהשכלה גבוהה, אולם נראה שעדיין מוקדם מדי בכדי להעריך את התופעה לאמוד את ממדיה ואת כיווני ההתפתחות שלה.

האתגרים

התפתחותה והתרחבותה של הקהילה החרדית בישראל מהשנים שלאחר השואה והקמת מדינת ישראל עד ימינו אנו, היא תופעה מדהימה הראויה ללא ספק להתייחסות מעמיקה ומקיפה. במסגרת זו אני מבקש לדלג על הגורמים השונים שהביאו לצמיחה ולהתבססות כה מרשימה של ציבור המונה כיום כבר כשמונה מאות אלף נפש, ולתת את הדעת לאתגרים הרבים העומדים כיום בפני קהילה זו.

• משבר מנהיגות - גדולי התורה החרדים זוכים למעמד הגבוה ביותר בקהילה החרדית ועל פיהם יישק כל דבר. המנהיגות הציבורית החרדית מתאפיינת בכפיפותה למנהיגות הרבנית, כשנציגי הציבור במפלגות החרדיות נבחרים על ידי המנהיגות הרבנית וסרים למרותה בכל דבר ועניין. זהותם ומעמדם של גדולי התורה נקבע במהלך שנים ארוכות, על ידי הכרה ציבורית גוברת והולכת בסגולותיהם וייחודיותם של גדולי התורה.  
  לאורך שנים הנהיגו את הקהילה החרדית גדולי תורה שזכו למעמד גבוה מאוד בקהילתם הפנימית, ונהנו מקונצנזוס כמעט מלא שהעניק להם את היכולת לקבל הכרעות משמעותיות בענייני הכלל. ניתן להזכיר לדוגמה את ה"חזון איש" והגרא"מ שך זצ"ל בציבור הליטאי, את האדמ"ורים ה"בית ישראל" וה"לב שמחה" מגור וה"נתיבות שלום" מסלונים בציבור החסידי ואת הגר"ע יוסף בציבור הספרדי.
  בשנים האחרונות, עם הסתלקותם של אותם גדולי תורה, אנו עדים להתפוררות בקרב המנהיגות הרבנית בעולם החרדי. גדולי התורה החיים עמנו שנדרשו למלא את החלל שהותירו קודמיהם, לא הצליחו להגיע למעמדם ולזכות לאותו קונצנזוס, וכך ניתן לראות כיצד חדשות לבקרים הציבור החרדי עצמו על פלגיו נחלק לתתי קבוצות חדשות, ונקלע שלא בטובתו לעימותים בלתי פוסקים סביב זהותם של גדולי התורה וסביב עמדותיהם בנושאים שונים. ההערכה הרווחת בקהילה החרדית היא שמצב זה רק יחמיר וילך, ושבטווח הנראה לעין לא נראה עוד מנהיגות חרדית מרכזית שתהיה מסוגלת להוביל את הקהילה החרדית ולקבל החלטות חשובות בנושאים העומדים על הפרק.
  ישנם הסבורים שמשבר המנהיגות יוריד את הלחץ המופעל כלפי הפרט בקהילה החרדית, ויאפשר ריבוי וגיוון של דעות בתוך הקהילה החרדית. מנגד, ישנם הרואים דווקא במשבר זה, פוטנציאל לתחרות סביב מידת השמרנות והקנאות כנגד כל מהלך שנתפס כחדשני ברמת הפרט והכלל.
• משבר כלכלי - שיעורי התעסוקה הנמוכים יחסית בקהילה החרדית לצד הריבוי הטבעי הגבוה הנהוג בה, מעמידים את המשפחות החרדיות עם הכנסה נמוכה לנפש ועם שיעורי העוני הגדולים ביותר בקרב הציבור היהודי בישראל. מסיבות שונות, המצב הכלכלי של המשפחות החרדיות נמצא בירידה, ומערכות הרווחה הפנימיות של הקהילה החרדית מתקשות להמשיך ולהתמודד עם המצוקות הקשות.
  יוקר המחיה ומחירי הדיור הגדלים והולכים, אינם פוסחים כמובן על הקהילה החרדית, והם מקשים עוד יותר את הנטל הכלכלי המוטל על המשפחות החרדיות, ובפרט לנוכח הנוהג בקרב מרבית הציבור החרדי שעל פיו ההורים רוכשים דירות עבור ילדיהם עם נישואיהם.
  יחד עם זאת, יש לציין שבקהילה החרדית ישנם גם משפחות במעמד הבינוני והגבוה, רבים מהם בעלי נכסים ובעלי עסקים מצליחים, הללו נרתמים לא אחת לסייע ולתרום מכספם לנזקקים מקרב הקהילה. כמו כן, הקהילות החרדיות בחו"ל שרבות מהן נהנות מרווחה כלכלית, מסייעות רבות בהחזקת מוסדות החינוך והישיבות החרדיות בישראל, ובעוד ארגוני חסד רבים הפועלים בתוך הקהילה החרדית.
  אחד המוסדות הייחודיים לקהילה החרדית המסייע רבות בהתמודדות עם הקשיים הכלכליים, הנו מודל "קופות הגמ"חים להלוואות כספים", הגמ"ח (גמילות חסדים) הוא למעשה קופה שבה מפקידים אנשים רבים את חסכונותיהם הכספיים ללא שום תמורה, והכספים ניתנים בהלוואה ללא ריבית לנזקקים לכך. בקהילה החרדית פועלים מאות גמ"חים בסדרי גודל שונים, והם מסייעים לעשרות אלפי משפחות בזמנים שונים.
  שיפור המצב הכלכלי של הקהילה החרדית בישראל, לא יתאפשר ללא שינוי רחב בשיעורי התעסוקה בקהילה החרדית, ואמנם ניתן כבר להצביע בעשור האחרון על שינוי מגמה בתחום זה. יחד עם זאת, נראה שבכך לא די ושהדבר איננו אפשרי ללא שינויים בתחומים נוספים כדוגמת מערכת החינוך החרדית, ושיעורי גיוס חרדים לצה"ל. מהלכים אלו הם מורכבים מאוד, והם נעשים קשים עוד יותר בעקבות משבר המנהיגות שתיארתי קודם.
• משבר חברתי - כפועל יוצא ממשבר המנהיגות והמשבר הכלכלי ומסיבות נוספות, ניתן להצביע כיום על משבר חברתי עמוק בתוך הקהילה החרדית. הפלגנות הפנימית בין הקבוצות השונות, והיעדר מענה לשאלות חשובות העומדות על סדר היום בקהילה החרדית, מביאות רבים מבני הקהילה ובפרט בקרב הדור הצעיר, לתהות על צדקת הדרך החרדית ועל עתידם בתוכה.
  עדות לאותו משבר פנימי ניתן לראות בעליה בשיעור היוצאים בשאלה מקרב הקהילה החרדית, בריבוי הקולות מתוך הקהילה החרדית בפרט במרחב הווירטואלי האינטרנטי התוהים על צדקת הדרך החרדית,ובהיווצרותן של קהילות "אנוסים" המקיימים אורח חיים כפול של חרדיות כלפי חוץ וחוסר מחויבות מבחינה אמונית ודתית כלפי פנים. מטבע הדברים, קשה עד בלתי אפשרי להעריך את היקף התופעות הללו ורבים בקהילה החרדית מנסים לטעון שמדובר בממדים זניחים בלבד, אולם למיטב הכרתי מדובר בתופעה מתרחבת והולכת שמאיימת על עתידה של הקהילה החרדית באופייה הנוכחי.
• היעדר חזון - בקרב הקהילה החרדית ישנם כיום אנשים רבים וטובים המבקשים לפעול לשיפור המצב הקיים, ולהוביל יוזמות בתחומי התעסוקה, הרווחה, החינוך, יחסי חרדים והציבור הכללי ועוד תחומים, אולם הם מתקשים מאוד לעשות זאת בשל היעדר חזון ברור לעתידה הרצוי של הקהילה החרדית. בהיעדר יעדים ברורים ומוסכמים, ישנו קושי גדול לשיתופי פעולה ולהשפעה ברמת המקרו. באופן זה, נשארות מרבית היוזמות ברמה הלוקלית, והן אינן מצליחות להתמודד עם האתגרים הגדולים.
  היעדר חזון מסודר והקושי בהתארגנות רחבה, מקשה כמובן גם על גיוס המשאבים הגדולים הנדרשים להנעת מהלכים רחבי היקף, הן מכספי ציבור ברמה הממשלתית או המקומית והן ממקורות פילנתרופיים.

תמורות בקהילה החרדית

על אף השמרנות המאפיינת את הקהילה החרדית, ולמרות משבר המנהיגות והיעדר החזון, ניתן להצביע על מגמות חדשות בקרב הציבור החרדי, אשר עשויים בעזרת ה' לבשר על כיווני התפתחות חדשים של הקהילות החרדיות בישראל.

• תעסוקה - בעשור האחרון ישנה עליה מתמשכת בשיעורי התעסוקה של חרדים, הן של נשים חרדיות והן של גברים חרדים.
  בקרב הנשים, השינוי העיקרי הוא במעבר מעיסוק בתחומי החינוך וההוראה שהיוו את הנתח המרכזי של עבודת נשים חרדיות, לעיסוק במגוון רחב של תחומי עיסוק, בתוכנה, בחשבונאות, באדריכלות, במשפטים, בסיעוד, בעבודה סוציאלית  ובעוד תחומים רבים. הנשים החרדיות היו ועודן המפרנסות העיקריות של חלק גדול מהמשפחות החרדיות, השכלתן הכללית הרחבה מאפשרת להן נקודת פתיחה טובה יותר בעולם העבודה, למרות הקושי הגדול למלא בו זמנית את התפקיד המסורתי של ניהול בית עם משפחה גדולה.
  בקרב הגברים, מדובר על יציאה גדולה יותר של בוגרי ישיבות, המחפשים את דרכם בעולם התעסוקה והמסחר. זוהי משימה לא פשוטה עבור הצעיר החרדי, שהנו חסר רקע בלימודים כלליים, מעבר לעובדה שבמקרים רבים מדובר כבר בגיל מתקדם וללא ניסיון תעסוקתי. בנוסף, רבים מהצעירים הללו נתקלים בהסתייגות או אפילו בהתנגדות לצעד זה, מצד קרוביהם וסביבתם הקרובה.
• לימודים אקדמיים - במקביל לעליה בשיעורי התעסוקה בקהילה החרדית, נרשמה עליה דרמטית בשיעור החרדים במוסדות להשכלה גבוהה. במהלך השנים קמו מסגרות אקדמיות ייעודיות לחרדים בהפרדה מליאה בין גברים לנשים, ומוסדות אקדמיים רבים פתחו בתוכם מסלולים לחרדים. בנוסף, ישנה עליה בשיעור החרדים המשתלבים בכל המוסדות האקדמיים בישראל, וחלקם גם בתארים מתקדמים. כיום נכנסים מדי שנה למעלה מאלפיים סטודנטים חרדים למסלולי לימוד אקדמיים.
  הסטודנטים החרדים משתלבים בלימודים אקדמיים במגוון רחב של תחומי דעת, אולם עדיין נראה שרובם עושים זאת בתחומי משפטים ומנהל עסקים. המניע המרכזי של מרבית החרדים בלימודים אקדמיים הוא הרצון להגדיל את סיכויי ההצלחה בעולם העבודה.
• שירות בצה"ל / שירות אזרחי - בשנים האחרונות נרשם גידול ניכר בשיעור החרדים בצה"ל במסלולים ייעודיים שהותאמו לצורכי החייל החרדי, בפרט לבעלי משפחות לפני יציאתם לעולם העבודה. במקביל נפתחו גם מסלולים לשירות אזרחי של חרדים, במגוון תחומי התנדבות. ככל הנראה, חוק הגיוס החדש והעימות סביבו לצד ההתנגדות בתוך הקהילה החרדית למהלך, הפחיתו בשנה האחרונה אופן ניכר את שיעור החרדים בצה"ל ובשירות האזרחי.
• חינוך - מערכת החינוך החרדית לבנים, היא ללא ספק המאחז החשוב ביותר עבור החברה החרדית. עולם הישיבות משמש בתפיסה החרדית כבר שנים ארוכות כ"בית היוצר לנשמת האומה", וכל מערכת החינוך נועדה להצמיח לומדי תורה וגדולי תורה. לאור זאת, כל הניסיונות החיצוניים לאלץ את החרדים לצמצם את היקף לימודי הקודש לטובת לימודים כלליים, נידון מראש לכישלון.
  יחד עם זאת, ניתן לראות לאחרונה ניצנים ראשונים של יוזמות חינוכיות מתוך הקהילה החרדית, המבקשים להקנות לילדים בחינוך היסודי בסיס רחב יותר של לימודים כלליים, בעיקר באמצעות התמקצעות המורים וניצול מיטבי של הזמן שמוקדש לשם כך גם כיום. כמו כן, ישנה התרחבות מסוימת של מסלול "הישיבות התיכוניות החרדיות" המשלבות לימודים כלליים לצד לימודי הקודש, אולם נראה שמוקדם עדיין לקבוע את הצלחתו של המהלך.

פנינו לאן?

החברה החרדית בישראל ניצבת כיום על פרשת דרכים, היא נדרשת להתמודד עם אתגרים מבית כפי שהדבר מתבטא במשבר המנהיגות במציאות הכלכלית ובשבר החברתי, לצד אתגרים מבחוץ בעיקר מצידה של החברה הישראלית הכללית הדורשת שותפות של החרדים בנטל הביטחוני הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל.

ההיענות של החברה החרדית לקולות מבית ומחוץ, מותנית ביכולתה של החברה הישראלי לא לאיים על זהותם הפרטיקולרית של החרדים. האתגר העכשווי של החברה הישראלית, הוא לגנוז את הרעיון של "כור ההיתוך" המהווה סכנה קיומית לעתיד אורח החיים החרדי.

האתגרים הגדולים הללו, מצריכים את צמיחתה של מנהיגות חרדית חדשה, המודעת לקולות השונים בתוך הקהילה ומחוצה לה, ובעלי הנה מעמיקה עם האתגרים הרבים והתנאים הסביבתיים. מנהיגות כזו, תוכל בעזרת ה' להתמודד עם המשבר החברתי העמוק.

המהלכים השונים יידרשו ללא ספק התגייסות של גורמים ממשלתיים ומקומיים, לצד הירתמות של גופים פילנתרופיים. ללא משאבים כספיים משמעותיים, אין סיכוי לשום מהלך רחב היקף.

ממד אישי

אני גדלתי בקהילה החרדית ואת מיטב שנותיי הקדשתי בהיכלי התורה החשובים ביותר בעולם התורה הליטאי, בישיבות קול תורה, פוניבז' ומיר. כאברך כולל ובעל משפחה, נדרשתי יחד עם חבריי לסוגיות העומדות על סדר היום החרדי, ויחד פקדנו את בתיהם של גדולי התורה ואנשי הציבור החרדים. בעקבות מסע זה, הבנתי שעליי ליטול חלק אקטיבי בשינוי ושיפור המצב הקיים. בעשור האחרון זכיתי ליטול חלק בתהליכים שונים לשילוב חרדים בתעסוקה, בלימודים אקדמיים ובצה"ל, במסגרת עבודתי בארגון הג'וינט ובמסגרות נוספות. בשנים האחרונות, בעקבות לימודיי ב"בית הספר מנדל למנהיגות חינוכית", אני מקדיש את מרב כוחותיי להקמת ישיבה תיכונית חרדית "חכמי לב" בירושלים.
בעקבות פעולותיי בתחומים אלו, אני זוכה למגוון רחב של תגובות בקהילה החרדית, החל בהפגנות ופשקווילים וחרמות כנגדי מאלו הרואים בי מסית ומדיח, וכלה בברכות והודאות על פעולותיי מכאלו הרואים בהם צורך חיוני לעתידם.

פעולותיי נובעות מתוך אהבה ודאגה לקהילה שאני אוהב ומעריך על יתרונותיה וחסרונותיה ושבה אני מגדל את ילדיי היקרים. אני מאמין שיימצאו הכוחות בתוך הקהילה החרדית להתמודד עם אתגרי השעה ולהמשיך את היעוד הגדול של הנחלת דרך התורה והמצוות לדורות הבאים.