הערב התפרסמה כתבה של אמנון לוי ודידי שור בתכנית "פנים אמתיות" על הנדוניה הנהוגה בעולם הישיבות החרדי-ליטאי, זהו בעיניי נושא חשוב ביותר ואני מקווה שהכתבה תציף שוב את הנושא לדיון ציבורי ואולי תהיה בכך תועלת מסוימת.
בכתבה נטען שהסיבה העיקרית לנדוניה הגבוהה שהורי הכלה נותנים היא בשביל שהחתן ימשיך ללמוד תורה עוד שנים רבות לאחר הנישואים. לדעתי, יש אמנם קשר בין הדברים אבל הוא לא כל כך פשוט. בשל מורכבות הנושא, אני מבקש לחלק את הסוגיה לכמה חלקים.
כשזוג חרדי מתחתן הוא כמובן צריך מקום לגור בו, וכמו כל זוג בעולם הוא ניצב בפני כמה שאלות:
- האם לשכור דירה או לקנות דירה?
- היכן לשכור / לקנות דירה?
- מי ישלם את שכר הדירה / מחיר הדירה?
- אם קונים דירה, מהיכן משלמים את הכסף?
לגבי השאלה הראשונה כמדומני שיש הבדל גדול בין הציבור החרדי האשכנזי לציבור החרדי הספרדי, בציבור האשכנזי יותר מקובל לרכוש דירה בעוד שבציבור הספרדי רבים גרים בשכירות.
לגבי השאלה השנייה, יש הבדלים גדולים בין הקבוצות השונות ותתי-הקבוצות בתוך הקהילה החרדית. בהכללה נראה שאצל הספרדים והחסידים ישנה יותר גמישות ללכת למקומות רחוקים וזולים יחסית, בעוד שאצל הליטאים ישנה חשיבות גדולה יותר לגור בריכוזים החרדיים הגדולים במרכז הארץ, אבל גם כאן יש פער גדול בין ירושלים לבני ברק, וביניהם לבין מודיעין עילית, ביתר עילית, בית שמש ואלעד.
הפרק עסק בעיקר בשאלה השלישית שהיא המימון, וכאן יש כמובן שלוש מקורות אפשריים: הורי החתן, הורי הכלה והזוג עצמו. נראה לי שאצל הספרדים היה מקובל לאורך שנים שהזוג הצעיר נושא בעיקר הנטל, בעוד שאצל האשכנזים היה נהוג הרבה שנים שההורים נושאים בעיקר הנטל. השאלה האם החלק של ההורים צריך להתחלק שווה בשווה או שצד הכלה אמור לתת יותר מצד החתן, הוא למעשה הסיפור הייחודי של עולם הישיבות הליטאי ושורשיו נטועים בהיסטוריה ארוכה של מאות או אלפי שנים.
השאלה הרביעית היא כמובן החידה הגדולה שמרבים לדבר עליה בתוך הקהילה החרדית ומחוצה לה, והתשובה כאן מורכבת מאוד. חשוב לזכור שגם בקהילה החרדית יש עשירונים עליונים, שבהם משפחות אמידות שיכולות להרשות לעצמן לקנות דירות יקרות לילדים הנשואים. ככל שאנחנו יורדים לעשירונים נמוכים יותר המשימה נעשית קשה יותר עד בלתי אפשרית, וכאן נכנס הסיפור של הגמ"חים שהפרק נגע בו בקצרה.
נ.ב. בנוגע לישיבת "חברון" חשוב להבין שמעבר למקום המכובד שלה מבחינת הלמדנות, היא משתייכת במובן מסוים לאליטה הכלכלית של העולם החרדי, ולכן מובן שהתלמידים המצטיינים מצפים לנדוניה גבוהה ממשפחות אמידות, אלא שכמובן שמספר הבחורים בחברון גדול יותר ממספר המשפחות החרדיות האמידות וכך נוצרת המצוקה הגדולה המתוארת היטב בפרק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה