מלחמות העבר

מספרים שאנשי "הישוב הישן" הגיעו פעם ל"חזון איש" וביקשו ממנו לדרוש ממוסדות החינוך שנשמעים אליו ללמד בשפת האידיש מפני ה"חרם" שנעשה כמה עשרות שנים קודם לכן בירושלים כנגד לימוד בעברית.

החזו"א נענה להם שהדבר דומה לגנרל למוד קרבות ועטור ניצחונות ממלחמת העולם הראשונה שנשלח לקרב במלחמת העולם השנייה, אולם במקום ללכת לקו החזית של המלחמה הנוכחית הוא הלך לקו החזית שבו הוא לחם במלחמה הקודמת.

אנו נמצאים כיום בשנת השבעים למדינת ישראל, שהיא למעשה גם בערך שנת השבעים לעולם הישיבות החרדי וקהילה החרדית בישראל במתכונת המוכרת לנו.

אנו עדים למאבקים רבים וויכוחים מרים בין הקהילה החרדית והחברה הישראלית בסוגיות שונות, צבא, תעסוקה, חינוך, קצבאות, יחסי דת ומדינה ועוד. גם בתוך הקהילה החרדית אנו עדים לוויכוחים מרים בין קבוצה זו לחברתה, על מוסדות, על אידאולוגיה, על היחס למודרנה, על דרכי החינוך, על היחס למדינה, על החשיפה לטכנולוגיה ועוד.

אני מכבד מאוד את הדעות השונות ואת הוויכוחים בין בעלי דעות שונות, אבל בחלק גדול מהוויכוחים נראה שהמשל של החזון איש רלוונטי מאוד. אנשים מתווכחים בנושאים שכבר אינם רלוונטיים, ומשתמשים במערכות העכשוויות בכלי נשק לא יעילים. אם נשתמש בדימוי של שדה הקרב, זה עשוי להשכיר את פרשי צבא פולין שחשבו לעצור את הטנקים והמטוסים הגרמניים.

הפרק השלישי בקהלת נפתח ב"לַכֹּל, זְמָן; וְעֵת לְכָל-חֵפֶץ, תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לָלֶדֶת, וְעֵת לָמוּת; עֵת לָטַעַת, וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים, וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים עֵת לַחֲבוֹק, וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. "

מה שהיה בעבר בעיה יכול להיות כעת הפתרון וכן להיפך, מי שהיה אויב יכול להיעשות אוהב וכן להיפך, עלינו לזכור תמיד שהמטרות אינן משתנות אבל הדרכים בהחלט משתנות.

יישר כוח ליהודה גרובייס על היזמה ועל הביצוע