חפש בבלוג זה

יום שני, 4 ביולי 2022

קול קורא להקמת ישיבת 'עץ החיים'

לפני כמאתיים ועשרים שנים חשש מרן רבי חיים מוולוז'ין, תלמידו של רבינו הגר"א, שמא ח"ו תשתכח תורה מישראל והקים את ישיבת וולוז'ין על מנת להצמיח מתוכה תלמידי חכמים שיפיצו תורה בישראל. זכו הגר"ח וממשיכי דרכו בראשות הישיבה והישיבה העמידה מתוכה מאות גדולי תורה ויראה שכיהנו כרבנים, פוסקי הלכה, ראשי ישיבות, משיבים ודרשנים בכל תפוצות ישראל.

ברבות השנים כשראה מרן רבי ישראל סלנטר שעמודי היראה והמוסר מתרופפים, עמד לחזק את בדק הבית בחיזוק היראה והדאגה לבין אדם לחברו. בהשפעתו הקימו תלמידיו את ישיבות המוסר קלם, סלבודקה, נובהרדוק ועוד, ואף הן העמידו תלמידים גדולי תורה ויראה שהתמודדו עם אתגרי המקום והזמן עד עלות הכורת על יהדות אירופה בשואת עמנו בשנות הזעם.

אז עמדו רבותינו שבארץ ישראל ובאמריקה, בראשם מרנא החזון איש והגאונים רבי יוסף שלמה כהנמן מפוניבז', רבי אליעזר יהודה פינקל, רבי אהרן קוטלר ועוד ראשי ישיבות והקימו מחדש את עולם התורה. הישיבות הללו העמידו גם הן רבנים, דיינים, מורי הוראה, ר"מים ועוד ואין ספק שהיהדות החרדית בימינו ואולי אפילו כלל היהדות ושמירת המצוות בארץ ישראל ובתפוצות היא תולדה של מסירות נפשם להעמדת תורה בישראל.

בימינו אנו, כשבסייעתא דשמיא נתרבו ספסלי בית המדרש, נראה שאנו עומדים בפני אתגרים חדשים: בינוניות בתורה, הסתפקות במועט ברוחניות, צרות דעת ומחשבה, צמצום כוח החידוש והיצירה וחיסרון בבניית שפה וכלים להתמודדות עם אתגרי המקום והזמן.

רבים וטובים מתלמידי הישיבות והכוללים, שהתברכו ביכולות ובשאיפות לגדול בעצמם ולהשפיע על העולם, חשים חוסר נחת ונמיכות רוח במקומם. הם חסרים את המלאך שיכה על קודקודם ויאמר להם גדל, ואת כנפי הרוח שיאפשרו להם להגביה עוף. בקרב הציבור המשתלב בעולם המעשה, חסרים תלמידי חכמים, רבנים ומורי דרך אשר יבינו את שיחם ושיגם, יעסקו בהרבצת תורה ויראת שמיים, ישמיעו את קולה של תורה באופן צלול ומנומק בנושאים העומדים על הפרק וינחילו לעם את הדרך ילכו בה והמעשה אשר יעשון.

והנה בחסדי ה' התעוררו והתקבצו כמה תלמידי חכמים ואנשי מעשה לעמוד ולשרת בהקמת קיבוץ בשם "עץ החיים" ע"ש רבינו הגר"ח מוולוז'ין, לבחורי ישיבה, בעלי כשרונות מצוינים נבוני דעת, שנשאם רוחם והבינם מדעם, לגדול בתורה ויראה, בידיעת ה' ובמידות טובות מתוך רוחב דעת, ובניית כלים להתמודדות עם אתגרי הזמן.

תקוותנו ותפילתנו שנזכה להצמיח גדולי תורה בעלי דעה רחבה, אשר יוכלו בעזרת ה' לשמש בעתיד במשרות תורניות שונות בקרב קהילות הציבור החרדי המתרחב ויהיו לשם לתהילה ולתפארת ועליהם יאמרו ראו פלוני שלמד תורה מה נאים דרכיו ומה מתוקנים מעשיו ועליהם הכתוב אומר "עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר".

בצוות הישיבה:
  • הרב רפאל קרויזר - למד ולימד בישיבת חברון כנסת ישראל, בעבר ראש כולל ללימוד ירושלמי בבית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות וראש כולל לדיינות ''למען דעת'', וכיום רב קהילה ברמות ורב מדרשת אותות.
  • הרב ישראל יעקב כהן - בוגר ישיבת אור אלחנן וכולל מיר ומלמד בישיבת 'מחניים' ובבתי מדרש שונים.
  • הרב יוסף נתן מילר - בוגר ישיבת חברון וכוללים שונים, מלמד תורה במדרשת באר אשדוד ובמסגרות נוספות.
  • הרב בצלאל כהן - בוגר ישיבת פוניבז' וכולל מיר, מייסד וראש ישיבת "חכמי לב" בעבר וכיום ראש בית המדרש "אנשי חיל".
עקרונות הישיבה
  • גדלות ומצוינות - שאיפות לגדלות בתורה, יראת שמיים ומידות טובות, תוך מאמץ מתמיד למימושן.
  • תורה - שקידה רבה בלימוד גפ"ת עם גדולי הראשונים והאחרונים, ושילוב בין ידיעה להבנה בתוכנית לימוד סדורה ושיטתית.
  • יראת שמים - מחויבות ללימוד ולשמירת ההלכה בכל חלקי השולחן ערוך.
  • מוסריות ואנושיות - מודעות מוסרית, רכישת מידות טובות, רגישות וכבוד לזולת בכלל ולחלשים ונפגעים בפרט, דאגה לצדק וליושר.
  • פתיחות מחשבתית - סקרנות לעולמות נוספים במרחבי התורה ובחכמת העולם. הכרה בקיומן של שיטות לימוד ומחשבה שונות.
  • כנות ופתיחות - כנות בין אדם לעצמו ודיבור אמיתי ופתוח בין התלמידים וצוות הישיבה.
  • אחריות ורצינות - נטילת אחריות ומחויבות להתפתחות אישית ולטובת הכלל.
  • היכרות ומפגש עם תלמידי חכמים שונים המגלמים באישיותם ובחייהם את ערכי הישיבה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה