כשהחרדים יהיו רוב / זווית קריאה

בשבוע שעבר קראתי את ספרו החדש של איציק קרומבי "כשהחרדים יהיו רוב", ואני מבקש לשתף אתכם במחשבותיי בעקבות הקריאה.

הספר כתוב בשפה רהוטה ומבקש לספר את סיפורה של הקהילה החרדית בישראל, עם מבט היסטורי, אידיאולוגי ובעיקר תיאור של התהליכים המתחוללים בעשורים האחרונים בתחומי החינוך, השירות הצבאי והתעסוקה.

נראה שהמחבר מודאג במידה מסוימת מהמצב הנוכחי ומהעתיד לבוא, אבל בעיקר עולה הרושם שהוא אופטימי בנוגע לסוגיות שהוא מעלה לדיון. הוא מציג את עיקרון ההתבדלות החרדית ואת הערכים המרכזיים של העולם החרדי, והוא מאמין שניתן לשלב את החרדים באופן מוצלח בכלכלה הישראלית, בלי לפגוע ובלי לאיים על תפיסת העולם ואורח החיים החרדי.

בספר ישנה ביקורת מסוימת על הקהילה החרדית וגם על המדינה וכלל החברה הישראלית, אבל הדברים נכתבים בזהירות ובשפה דיפלומטית. הוא מציע קווים כלליים לפתרונות ולתמונת העתיד שהוא מבקש לראות במדינת ישראל, שבה החרדים משתלבים באופן משמעותי בכלכלה.

באופן אישי, אני מזדהה עם חלק ניכר מדבריו של איציק, אולם אני חלוק עליו בכמה נקודות מרכזיות, ובעיקר אני מצטער על כך שאינני שותף לאופטימיות הרבה שישנה בספר, אני כמובן מקווה מאוד שהצדק אינו איתי.

מקריאת הספר הגעתי להבנה על כמה נקודות בנוגע לקריאת המציאות של המחבר:

1. האתגר העיקרי של המדינה עם החרדים הוא בתחום הכלכלי.
2. השינויים צריכים להתחיל מהזרם המרכזי (המיינסטרים) החרדי.
3. ניתן לעשות את הדברים הנדרשים בהסכמת המנהיגות הרבנית והפוליטית.
4. ניתן למצוא את הדרכים לשיפור המצב התעסוקתי בלי לפגוע בערכים ובאידיאולוגיה החרדית המיינסטרימית.

אני חלוק על ארבעת הנקודות הללו, ואשתדל להסביר את עמדתי בקצרה:

1. אמנם האתגר הכלכלי הוא חשוב מאוד, אבל במקום גבוה יותר צריך לדעתי להציב את היחס של החרדים למדינה בכלל. תפיסת העולם החרדית איננה מכירה באופן עמוק במושגים בסיסיים של אזרחות, דמוקרטיה, חוק וסדר, והדברים הללו באים לידי ביטוי גובר והולך ככל שחלקם היחסי באוכלוסייה גדל והולך. הטענה שלי עלתה באופן מובהק במחקר מעמיק של "המכון הישראלי לדמוקרטיה" בהובלתה של ד"ר נחומי יפה, והדברים גם באו לידי ביטוי בספרו החדש של ידידי ד"ר אהרן איתן "חרדיות ישראלית".
2. כל השינויים שהתחוללו עד כה בקהילה החרדית התחילו דווקא מקבוצות שוליים בקהילה החרדית, וזו צריכה להיות האסטרטגיה גם בעתיד של כל גורם שמבקש לקדם אי אלו מהלכים בקהילה החרדית. שינויים בזרם המרכזי הם כמעט בלתי אפשריים, ובוודאי לא בשלב ראשון, ולא נכון להקדיש את מרב ומיטב המשאבים והמאמצים לשם כך. להצדקת הטענה שלי אזדקק לאריכות רבה.
3. חלק גדול מהשינויים הנדרשים בקהילה החרדית לא ייוכלו להיעשות בהסכמת המנהיגות הרבנית והציבורית החרדית, בוודאי לא בשלבים הראשונים, יש למצוא בדרך כלל את השותפים הרלוונטיים בקהילה החרדית, כפי שכבר כתבתי בסעיף הקודם.
4. שינוי משמעותי בשיעור התעסוקה של הקהילה החרדית, יוכל להתרחש רק עם שינויים מסוימים בתפיסת העולם החרדית העכשווית, זהו אתגר משמעותי מבחינה אידיאולוגית הגותית ותורנית. גם בנקודה זו אני שותף לדעתו של ידידי ד"ר אהרן איתן.

בכל אופן, אני מודה מאוד לאיציק על כתיבת הספר החשוב שלו, שעשוי בעז"ה לקדם את השיח הציבורי בסוגיה חשובה זו, ואני ממליץ לכם מאוד לקרוא את הספר.