תיאוריית השינוי בקהילה החרדית

1. 

   מתוך תוכנית כנס ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה"

   האם מדינת ישראל והחברה הישראלית יכולים לאפשר למצב הנוכחי בקהילה החרדית להימשך?
   
   
   
   להבנתי, המציאות שבה מרבית הבנים החרדים אינם לומדים ברמה מספקת מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה, מדעים ואזרחות, פוגעת משמעותית ביכולתם להשתכר בעתיד, ויש לכך משמעות דרמטית על המשק הישראלי כולו.
   כמו כן, שיעור התעסוקה הנמוך של הגברים החרדים בגילאי העבודה, פוגע מאוד גם בהכנסתן של המשפחות החרדיות וגם במשק כולו, ההכנסות של המדינה מהקהילה החרדית כולה פוחתות ותשלומי העברה והטבות כלכליות לכלל הקהילה החרדית עולים.
   גם אי גיוסם של הצעירים החרדים לצה"ל, מהווה אתגר כלכלי ובטחוני משמעותי למדינת ישראל.
   הילודה הגבוהה יחסית של הקהילה החרדית, מגדילה את העלויות הכלכליות של המדינה, ומשנה מבחינה דמוגרפית את הרכב החברה הישראלית. ככל שגדל חלקה של הקהילה החרדית באוכלוסיה הישראלית, כך האתגרים הנ"ל נעשים גדולים יותר.
   בנוסף, התפיסות של חלק גדול מהקהילה החרדית ביחס לסוגיות של אזרחות, דמוקרטיה, הומניזם וליברליזם, מאתגרים מאוד את היותה של מדינת ישראל מדינת חוק דמוקרטית וליברלית.
   בשל כך, להמשך קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל מבחינה בטחונית, כלכלית וחברתית, נדרשים שינויים משמעותיים בקהילה החרדית, בתחומי החינוך, התעסוקה, השירות הצבאי, והיחס למדינה.
   
   
2. האם יש שינוי בקהילה החרדית?
   
   בעניין זה צריך לערוך להבנתי הבחנה ברורה בין מיומנויות (Skills) לערכים (Values). את הסוגיות של תעסוקה, השכלה, חינוך ושירות צבאי, ניתן להגדיר כמיומנויות, ואת היחס למדינה, לאזרחות, לדמוקרטיה, להומניזם ולליברליזם כערכים.
   בתחומי התעסוקה וההשכלה הגבוהה בקרב הקהילה החרדית ניתן להצביע על שינויים משמעותיים בעשרים השנים האחרונות, גם אם ישנו ויכוח לגבי קצב השינוי והאם הוא מספק. בתחום החינוך, ישנם גם כן שינויים, אבל בקצב הרבה יותר איטי. בשירות הצבאי ההתפתחויות אם ישנן הן איטיות מאוד, וישנן גם נסיגות. זהו ככל הנראה הנושא הכי בוער על סדר היום של החברה הישראלית.
   בהיבט הערכי, נראה שהפער בין הקהילה החרדית לכלל החברה הישראלית הוא גדול מאוד. מחקרים מצביעים על פער גדול בהכרה וקבלה של מרבית הערכים האזרחיים, דמוקרטיים, הומניים וליברליים, בין הקהילה החרדית וכלל החברה הישראלית. נראה שהשינויים בתחומי התעסוקה וההשכלה, לא משפיעים כמעט על שינוי בתחום זה.
   
   
3. האם השינויים בקהילה החרדית מתרחשים בקצב מספיק?
   
   כמדומני שגם האופטימיים בקרב קובעי המדיניות ובקרב חוקרי הקהילה החרדית, סבורים שקצב השינויים בתחום התעסוקה וההשכלה של הגברים החרדים אינם מספיקים, ובוודאי בתחום החינוך והשירות הצבאי. על הפערים בהיבט הערכי, אין למיטב ידיעתי שיח ציבורי, ואין אפילו מי שפועל לשינוי המצב.
   
   
4. מיהו קהל היעד הרלוונטי לשינויים?
   
   ברור שאלו המבקשים להוביל שינוי בקהילה החרדית בתחומים הנ"ל מעוניינים שהוא יתחולל בכל הקהילה החרדית, אולם השאלה הגדולה היא היכן נכון להשקיע את המשאבים המוקצים לשם כך על ידי המדינה והפילנתרופיה.
   כמדומני, שהדעה הרווחת היא שיש להשקיע את מירב המשאבים והמאמצים בקרב "הזרם המרכזי" (Mainstream) החרדי, מפני שהוא זה שיכול להוביל שינוי בכלל הקהילה החרדית. למיטב ידיעתי, ישנו תיעדוף ברור של המגזר הציבורי ושל הפילנתרופיה, לפעילות בקרב המיינסטרים החרדי, בכל התחומים הנ"ל. לתעדוף זה ישנן מספר נימוקים.
   לטענתי, גישה זו היא טעות אסטרטגית. הסיכויים לשינוי בקרב הזרם המרכזי החרדי הם אפסיים, ומדובר בדרך כלל במראית עין של שינוי. בה בעת, מזניחים את השוליים החרדים, שניתן לפעול בהם באופן משמעותי הרבה יותר. בחירה זו משמרת גם את האפליה הקיימת בקהילה החרדית כלפי קבוצות שונות, כדוגמת נשים, ספרדים, בעלי תשובה, עולים, חרדים מודרנים, משפחות חד הוריות וכיו"ב.
   במחקר המקיף של ד"ר לי כהנר על החרדים בציר שבין שמרנות למודרניות, היא מציבה 60% מהחרדים כנוטים לקצה השמרני, ו-40% כנוטים לקצה המודרני. הסיכויים המשמעותיים לשינוי נמצאים להבנתי בקרב הנוטים למודרניות, אבל המאמצים הגדולים נעשים דווקא בקרב הנוטים לשמרנות.
   
   
5. מהי הדרך להוביל שינויים בקהילה החרדית?
   
   השאלה הגדולה והמרכזית היא האם ניתן לגרום לשינויים בכפיה ובאופן דרסטי, באמצעות חקיקה, קיצוץ תקציבים ואכיפה, או שכל שינוי צריך להיעשות בשיתוף פעולה, בזהירות ובהסכמה בצורה תהליכית ארוכת טווח. עד היום, המדינה נקטה בעיקר באופן השני, ונראה שהתוצאות מדברות בעד עצמן.
   האם כפייה תביא לתוצאות שונות? ניתן להעלות כאן סברות שונות, אולם נראה שעד כה כמעט לא ראינו את המדינה פועלת באופן זה, בוודאי לא לאורך זמן.
   שאלה מרכזית נוספת, היא האם השינויים בקהילה החרדית יהיו מלמעלה למטה או מלמטה למעלה? כלומר, האם מנהיגות רוחנית וציבורית היא שתוביל את השינויים, או שהם יתרחשו בהחלטות של הפרטים החרדים.
   מניסיוני במשך למעלה מעשרים שנה, מרבית השינויים בתחום התעסוקה, ההשכלה, השירות הצבאי והאזרחי, החינוך, השימוש באינטרנט ועוד, נעשו בעיקר בבחירתם של יחידים, כשנפתחו לפניהם אפשרויות חדשות, שענו על הצרכים שלהם.
   
   
6. האם ניתן להוביל שינוי בלי שותפים מהקהילה החרדית?
   
   להערכתי, לא ניתן להוביל שינויים בר קיימא ללא שותפים מתוך הקהילה החרדית, וכל ניסיון לכפות שינוי מבחוץ לא יצלח. הקהילה החרדית היא מאורגנת ומנוסה בהתנגדות לשינויים, בוודאי כשהם באים מכפייה חיצונית.
   
   
7. מי הם השותפים הרלוונטיים?
   
   את השותפים מהקהילה החרדית אני מכנה "חרדים ממלכתיים", אלו הם חרדים המאמינים בתפיסת העולם החרדיות וחיים באורח חיים חרדי, לצד תפיסה אזרחית המאמינה בחשיבותה של מדינת חוק, יהודית ודמוקרטית, משגשגת מבחינה ביטחונית כלכלית ומדעית. חרדים אלו מאמינים בשותפות בין כלל חלקי החברה הישראלית באחריות לקיומה ושגשוגה של המדינה, בשוויון חובות וזכויות, בדיאלוג מתמיד לגבי הנקודות השנויות במחלוקת. נראה שישנה הלימה גבוהה בין החרדיות המודרנית לחרדיות הממלכתית.
   
   
8. מה הם צריכים?
   
   "החרדיות הממלכתית" אינה מאורגנת כיום, אין לה ייצוג פוליטי, קולה אינו נשמע, אין לה מספיק קהילות ומוסדות, והיא תלויה במידה רבה במנהיגות החרדית הרבנית והפוליטית, שמייצגת בעיקר את החרדיות השמרנית.
   הצעד החשוב ביותר הוא אפוא לסייע לחרדיות הממלכתית להתארגן באופן עצמאי, ולהציג אלטרנטיבה ראויה לחרדיות הקיימת. אלטרנטיבה המבוססת על תפיסת של "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ", שאפיינה בעבר את הקהילה החרדית בגרמניה.