הקונספציה של הפילנתרופיה בנוגע לקהילה החרדית

חברי נתי טוקר פרסם מאמר חדש בדה מרקר על שינויים במדיניות של הקרנות הפילנתרופיות בנוגע לקהילה החרדית בישראל. כמי שראה מקרוב במשך למעלה מ-20 שנים את הפעילות של הקרנות הפילנתרופיות בתחומים של תעסוקה, השכלה, חינוך, צבא ומנהיגות, אני מבקש להוסיף כעת בקצרה את האופן שבו אני רואה את הדברים.

מרבית הקרנות הפילנתרופיות שתמכו במימון פעילות בקהילה החרדית, היו שבויות בעיניי בקונספציה עם כמה עקרונות:

1. הממסד הוא נכס - המפלגות החרדיות והמנהיגות הרבנית, נתפסים כגורם המרכזי והמשמעותי ביותר להצלחת כל תהליך, לכן נעשה כל ניסיון לפעול עם אנשי אמונם ולהיענות לדרישותיהם ובקשותיהם הן בנוגע למהות הפעולות והן בנוגע לדרך הפעולה. חלק גדול מהמימון מגיע לאותם מקורבים למנהיגות הרבנית והפוליטית, על מנת לפעול בדרך שמקבלת את אישורם.
2. חיקו החם של הקונצנזוס - הפילנתרופיה בחלקה הגדול בורחת מקונפליקטים כמו מאש, היא חוששת מכל התנגדות כלפיה וכלפי פעולותיה, גם אם אין סיבה לחשוב שההתנגדות תפגע בעצם הפעילות.
3. העדפת המרכז על השוליים - מרבית הקרנות הפילנתרופיות מעדיפות לפעול בקרב הזרם המרכזי (המיינסטרים) החרדי, ואינן מחשיבות שינויים שמתחוללים בשוליים. זהו גורם משמעותי לשימור דפוסי אפליה לטובת קבוצות פריבילגיות.
4. שותפות אינטרסים ולא שותפות ערכית - הנושא העיקרי שהעסיק את הפילנתרופיה בהקשר החרדי הוא הנושא הכלכלי, לכן הן השקיעו הרבה כסף בתחום של תעסוקה והשכלה, ולא ראו חשיבות בשותפות ערכית בסוגיות של אזרחות, דמוקרטיה, הומניזם וכיו"ב.

אני יכול להאריך ולהסביר מדוע לדעתי כל אחד מהסעיפים הללו הוא שגוי בעיניי, אבל לצערי הרב ברוב הדברים הייתי לאורך השנים בעמדת מיעוט ולעיתים אולי אפילו בעמדת יחיד.

קיוויתי מאוד שאחרי ה-7 באוקטובר הקרנות הפילנתרופיות ישנו באופן משמעותי את עמדתן, אבל לצערי לא נראה לי שזה קורה. אז במקום שהקרנות ימשיכו לתרום לקידום שינויים בקהילה החרדית אבל באסטרטגיה שונה ועם שותפים אחרים מתוך הקהילה החרדית, מסתבר שיש קרנות שפשוט החליטו לצמצם או להפסיק את תמיכתם בקהילה החרדית.