חפש בבלוג זה

יום ראשון, 21 ביולי 2024

לקראת "שירות לכתחילה"


 
בימים אלו, נראה שהמתח בין הקהילה החרדית למדינת ישראל בסוגית שירות חרדים בצה"ל, הגיע לנקודה חריפה במיוחד. 

  1. בהיעדר חוק המסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות החרדיות, הופסק בהוראת הבג"צ תקציב הישיבות והכוללים עבור צעירים חרדים בגילאי 18-26. כמה מגדולי התורה והאדמו"רים יצאו במסע התרמה בארצות הברית, בשביל לסייע לישיבות ולכוללים להשלים את החסר, אולם נראה שלכולם ברור שהישיבות והכוללים יתקשו להמשיך לתפקד לאורך זמן ללא תקציב.
  2. עפ"י פסיקת בג"צ, בהיעדר חוק הצבא מחויב לשלוח צווי גיוס לצעירים חרדים, בשבוע שעבר הכריז שר הביטחון שהצבא יישלח בזמן הקרוב כמה אלפי צווים. הודעה זו גרמה לגדולי הרבנים והאדמו"רים החרדים לקרוא לכלל הצעירים החרדים לא להתייצב בלשכות הגיוס, צעד שננקט עד כה רק ע"י הקבוצות הקיצוניות ביותר בקהילה החרדית.
  3. רבנים חרדים רבים השמיעו לאחרונה את דעתם שגם צעירים חרדים שאינם לומדים תורה, אינם צריכים להתגייס, בשל החשש לפגיעה ברמתם הרוחנית. עמדה זו כמעט לא נשמעה בעבר באופן פומבי, וכעת היא הפכה לעמדה רווחת ולגיטימית בתוך הקהילה החרדית וגם ברמה ההצהרתית כלפי חוץ.
  4. צה"ל נערך להקמת חטיבה חרדית נפרדת, עם התאמה של כל תנאי השירות לחרדים, המהלך נעשה בשיתוף פעולה עם הרב דוד לייבל שליט"א מייסד רשת "אחוות תורה", שנחשב לדמות משמעותית בקרב החרדיות המודרנית. מהלך זה נתקל בחשדנות והסתייגות רבה גם בתוך הקהילה החרדית, וגם בכלל החברה הישראלית.
  5. על שולחנה של הכנסת נמצא כעת חוק גיוס חדש לאחר קריאה ראשונה והחלת רציפות, לא ברור אם יש סיכוי להגיע בכנסת הנוכחית לנוסח מוסכם שיוכל לעבור בקריאה שניה ושלישית, חוק שיספק מצד אחד את הדרישה מצד החברה הישראלית לגיוס משמעותי של צעירים חרדים, ומצד שני את הדרישה של המפלגות החרדיות למנוע פגיעה בתלמידי הישיבות, ולהבטיח את התנאים הנדרשים לחרדים שיתגייסו לצה"ל.
המציאות העכשווית מדאיגה אותי מאוד, אני חושש שהקיטוב בין הקהילה החרדית והחברה הישראלית יחריף, שהמשבר מול המדינה ומוסדותיה יחמיר, ושהמטרה עצמה של הגדלת שיעור החרדים המתגייסים לא תושג.
איני יודע מה יקרה בסוגיה זו בטווח הקרוב, אבל אני מבקש להציג בקצרה את העקרונות שאני סבור שיש לפעול על פיהם.
  1. קהל היעד - הקהילה החרדית אינה עשויה מקשה אחת, ויש בה גוונים שונים על הציר שבין שמרנות למודרניות. הסיכוי לנכונות של החרדים השמרנים להתגייס הם קלושים, גם אם יינקטו כלפיהם סנקציות שונות. אולם בקרב החרדיות המודרנית, ישנה להערכתי היתכנות גבוהה לשירות צבאי, בהינתן שהדברים ייעשו באופן מותאם.
  2. הפסקת מימון - הצעד של הפסקת מימון לישיבות ולכוללים, היא אמנם צעד קשה למוסדות ולקהילה, אולם נראה שזהו צעד הגיוני ומוצדק, שעשוי להפחית במידה מסוימת את המתח בין הצדדים, בידיעה שהקהילה החרדית מאמינה בחשיבות לימוד תורה, ומוכנה לממן את לומדי התורה בכוחות עצמה.
  3. שירות תחילה - במשך שנים רבות, המדינה תמכה בהשתלבות חרדים בתעסוקה ובהשכלה ובחינוך עם לימודי ליב"ה, ללא קשר לשירות צבאי. כעת כשהמדינה רואה צורך חיוני בהצטרפות משמעותית של חרדים לצבא, נראה שיש מקום לתעדף את הסיוע הממשלתי לתעסוקה ולהשכלה לצעירים חרדים ששירתו בצה"ל, ולהתנות את הסיוע למוסדות חינוך עם לימודי ליב"ה גם בהוראת אזרחות ובחינוך של התלמידים לנכונות לשרת בצה"ל בבגרותם.
  4. אקלים תומך שירות - על מנת לשמר על אמונתם, אורח חייהם וזהותם של המשרתים החרדים, חשוב לפעול שהם יחושו אהובים רצויים לגיטימיים ושייכים במשפחתם, קהילתם, חבריהם מוסדות החינוך שהם למדו בהם. זוהי בראש ובראשונה משימה של הקהילה החרדית עצמה, בפרט של החרדיות הנוטה למודרניות. 
  5. תהליך - אין שום אפשרות לשינוי נורמה שהשתרשה מאז קום המדינה בבת אחת או בזמן קצר, חייבים להבין שזהו תהליך הדרגתי, שיש לפעול בו בנחישות וברגישות עם שותפים נכונים מתוך הקהילה החרדית עצמה.
  6. ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות - כפי שהניסיון בקרב הציונות הדתית מלמד, הדרך הטובה ביותר לשימור אמונתם, אורח חייהם וזהותם של המשרתים, היא באמצעות מסגרות תורניות וחינוכית תומכות, כדוגמת ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות. לשם כך, חשוב שהמדינה תתקצב באופן מיוחד את הקמתם והתפתחותם של מוסדות כאלו בקהילה החרדית.


יום שני, 15 ביולי 2024

ישיבת "תפארת בחורים"


מפרוץ המלחמה בעקבות הטבח הנורא בשמחת תורה לא ידעתי את נפשי, ביקשתי לתרום ולסייע לנפגעים ולמפונים ולכל העם ולא מצאתי מספיק דרכים לעשות זאת.

ככל שחלפו הימים, הבנתי שהנושא החשוב ביותר שאני מעוניין ויכול לנסות לתרום בו את חלקי הוא שירות חרדים בצה"ל, אבל לא ידעתי מה בדיוק אני יכול לחדש בסוגיה סבוכה זו.

חשבתי רבות על מה ניתן לעשות בתוך הקהילה החרדית, בשביל לשמור על אמונתם, אורח חייהם וזהותם של המשרתים החרדים. הבנתי שהרבה יותר ממה שהדבר תלוי בצה"ל ובמדינה הוא תלוי בנו כקהילה. אם המשרתים ירגישו אהובים רצויים ושייכים בקהילה, הסיכוי שהם ישמרו על אמונתם, אורח חייהם וזהותם גבוה מאוד. את התובנות השונות שלי בסוגיה, פרסמתי בעיקר כאן בפוסטים רבים.

לפני כמה חודשים, פרסם ידידי הרב אלחנן ניר מאמר נוקב בסוגיה זו, ושם הוא כתב את הפסקאות הללו:
השבוע ישבו איתי שני תלמידים מישיבה ליטאית בירושלים. הם לא יכולים להמשיך לשבת בישיבה כשבחוץ מלחמה, אמרו. כמעט בכל שבוע מגיעים אלי צעירים בני דמותם, עם פניות מעין אלה. התסכול עצום. הם יודעים שהממסד הרבני והפוליטי לא יזוז, ושהוא ימשיך לאחוז ככל יכולתו בנשק הנרדפות המדומה. אך אצל הצעירים הללו שאני פוגש, ורבים אחרים כמותם, הכול מבעבע. ההזדהות עם ההנהגה הרבנית והפוליטית בשפל, הקולות העצמאיים הולכים ומקבלים ביטחון, והם מכירים בכך שהגיוס לצבא הוא חובה, שכן מדובר על "מצווה שאי אפשר לעשותה בידי אחרים".
ובכל זאת, שאלתם בפיהם: הרי כולם מתחלנים שם בצבא, לא כך? לא ולא, השבתי. קראתי לרבים מתלמידינו ששבו כעת משדה הקרב. בזה אחר זה הם הפריכו את ההנחה הזו. לא מתחלנים בגלל הצבא; להפך, הוסיפו, יראת השמיים שלנו וההקפדה על דבר ה' זו הלכה דווקא התחזקו בצה"ל.
כפי שהמכינות, שצמחו בעולם הדתי־לאומי, הפכו להצעה חינוכית משמעותית גם לקהלים חילוניים הולכים וגדלים, כך צריך לקרות כעת עם עולם ההסדר: יש לייצא אותו לעולם החרדי, ולהציע באמצעותו מענים לאתגרי הרוח הנושבת בחוץ. כך יקומו מחלקות הסדר חרדיות, לצד מחלקות ההסדר הדתיות־לאומיות.
הצעירים החרדים שהביעו באוזניי את רצונם להצטרף ללחימה, הם שהעירו בי את המחשבה הזו. הם אינם מעוניינים להתגייס למסלולים החרדיים בצבא, כי אלו נדמים להם כמסלולי בדיעבד מבחינה דתית. אבל את עולם ישיבות ההסדר הם רואים כנבחרת, בייחוד בחודשים האחרונים. הם מלאי התפעלות מתלמידי החכמים שצומחים בישיבות ההסדר ורוצים להיות חלק מהמחלקות הללו.
אסיים במילותיו של תלמיד ישיבה ליטאית בולטת בירושלים, שקרא את המאמר הזה לפני פרסומו וכתב לי בעקבותיו: "זה הזמן להזמין כמה שיותר בחורים חרדים לעולם הישיבות הדתי־לאומי, ולהכיר להם שישנה מעטפת דתית חזקה שיודעת לשלב גם תורה וגם צבא. זה הזמן לתת מענה לנפשות צעירות המבקשות תורת חיים, ולחשוף בפניהם את בית המדרש הדתי־לאומי המובחר והגדוש בהשקפה, ואשר מקיים תורה עכשווית אליה שואף דור העתיד החרדי. הציבור הדתי־לאומי צריך לשדר לנו: שנינו מתרגשים מסוגיות אביי ורבא בנשים ונזיקין, אז למה שלא נסחב יחד גם את המג"א ("מגן אברהם", מפרשני השולחן ערוך) וגם את המאג?"
בעקבות המאמר הזה, הבנתי שהמשימה החשובה היא לנסות להקים ישיבת הסדר חרדית במתכונת המקובלת בציונות הדתית. ישיבה שבה לומדים תורה בשקידה לפני השירות הצבאי, וחוזרים אליה שוב ללמוד תורה לאחר השירות. לשם כך הקדשתי את החודשים האחרונים, יחד עם שותפים שונים לדרך, ואני מקווה שכעת אנחנו קרובים להוציא את הרעיון הזה מהכוח אל הפועל.
אז אם אתם מכירים צעירים חרדים בגיל גיוס, בני תורה, אוהבי ולומדי תורה, המבקשים ליטול חלק בהגנת העם והארץ, אשמח אם תפנו אותם אלינו לישיבת "תפארת בחורים".
לפרטים והרשמה https://www.tbyeshiva.org.il/

יום שני, 5 בפברואר 2024

שינוי האקלים - על שירות חרדים בצה"ל

ראיון שהתפרסם בעיתון "מקור ראשון" ביום שישי כ"ג שבט תשפ"ד / 2.2.2024
 

יום חמישי, 23 בנובמבר 2023

גיוס חרדים כיצד?

בעקבות המלחמה, שבה ועלתה לסדר היום הציבורי שאלת השתלבותם של צעירים חרדים לצה"ל, שמענו על התעניינות של חרדים רבים בנושא, ועל גיוסם של כמה מאות חרדים בגילאי 25 ומעלה לשירות צבאי מקוצר.

השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא: האם נראה שינוי משמעותי בגיוסם של צעירים חרדים בגיל 18 לשירות צבאי סדיר? האם נראה עליה בביקוש למסלולים החרדים הקיימים (נצח יהודה, שח"ר, ח"ץ, תומר וכיו"ב)? האם יגדל הביקוש לישיבות הסדר חרדיות (כדוגמת ברקאי, דרך חיים, חדוותא, נצח דוד)? האם יפתחו מסלולים נוספים ומסגרות חדשות שיסייעו לגיוס צעירים חרדים לצה"ל?

לפני כשבועיים התפרסם גילוי דעת של הרב דוד לייבל שליט"א, שבו הוא טוען שבמצב הנוכחי אסור לצעירים חרדים בני 18 להתגייס לצבא, גם אם הם אינם לומדים תורה, מפני שהצבא אינו ערוך לקליטתם, ומדובר בסכנה רוחנית ברורה.

חברי הטוב אליעזר היון פרסם במסגרת "מכון ירושלים למחקרי מדיניות", מסמך מפורט שבו הוא מנתח לעומק את הסוגיה, ומנסה להעריך האם יהיו שינויים במצב הקיים, עם המלצות לצעדים מעשיים.
(קישור למאמר המלא, קישור לתקציר)

היות וגם לי יש ניסיון מסוים בתחום זה, אני מבקש להציג בקצרה את האופן שבו אני רואה את הדברים.

צה"ל מצידו עשה במהלך למעלה מעשרים שנה כל שביכולתו בשביל לגייס חרדים, והוא נקט לשם כך בצעדים יוצאי דופן. הוא קבע כללים מחמירים להפרדה מגדרית, תפילות ושיעורי תורה, כשרות מחמירה, שמירת שבת, ועוד שלל פעולות לטובת המשרתים החרדים, ולמרות זאת לא הצלחנו להגיע למספרים משמעותיים, ובוודאי לא לצעירים חרדים שאינם יוצאים או נושרים או מקבוצות שוליים.

הסיפור המשמעותי ביותר הוא סוגיית הזהות והשייכות של הצעירים החרדים, שחשים זרים ומנוכרים במשפחה, בקהילה, בבתי הכנסת, במוסדות החינוך, בקרב קרוביהם וחבריהם בעבר, וכל אלו גורמים כמובן לצעירים פוטנציאליים לחשוש מגיוס, ולרבים מאלו שהתגייסו להתרחק במידה כזו או אחרת מהקהילה החרדית מתפיסת עולמה ומאורחות חייה.

השינוי תלוי אפוא בקהילה החרדית עצמה, ככל שהיא תדע לגרום לחיילים החרדים להרגיש חלק בלתי נפרד, רצוי אהוב ולגיטימי, כך יש סיכוי שנראה יותר צעירים חרדים מתגייסים, ונשארים בזהותם החרדית.

הממסד החרדי הקיים, המנהיגות החרדית הרבנית והפוליטית השלטת כיום, מן הסתם לא תתן את ידה לפעולות כאלו. לכן המשימה הזו יכולה להתבצע רק ע"י קהילות חרדיות מודרניות / חדשות, וע"י רבנים כדוגמת הרב דוד לייבל וחבריו. הם צריכים לעשות כל שביכולתם לאמץ את החיילים החרדים ובני משפחותיהם, לתמוך באופנים שונים בשילוב שבין אורח חיים ותפיסת עולם חרדית לשירות צבאי. עליהם להקים מוסדות ומסלולים המשלבים בין לימוד תורה לשירות צבאי, מתוך גישה של לכתחילה.

לגבי הפעולות המעשיות הנגזרות מתפיסה זו, אני מקווה להרחיב בהזדמנות אחרת.

יום חמישי, 19 באוקטובר 2023

נושא בעול עם חבירו

העם השרוי בציון נמצא מאז שמחת תורה האחרון באבל גדול, על מיטב בניו ובנותיו שנרצחו באכזריות רבה על ידי אויבנו, מאות נוספים נחטפו לשבי חמאס, ועוד אלפים נפצעו. כולנו מודאגים מהעתיד, ממחיר המלחמה שאנו נמצאים ככל הנראה רק בתחילתה. מאות אלפי חיילי מילואים גויסו לחזית, והעתיד נראה לוט בערפל.

בכל עת צרה, שב ומתגלה עם ישראל בסולידריות שלו, בכך שלמרות כל ההבדלים וחילוקי הדעות, ישנה אחווה אכפתיות ועזרה הדדית, וכל אחד ואחת יוצאים מגדרם בשביל לסייע בכל יכולתם, בכל דרך אפשרית.

גם בקהילה החרדית אנו רואים בימים אלו התעוררות מעוררת השתאות, של אנשים ונשים רבים מאוד נרתמים באופנים שונים למען העם והארץ. אנשי זק"א מתמסרים ימים ולילות להגעתם של הנרצחים לקבר ישראל, המוני מתנדבים נרתמים לסייע במשלוחים שונים לחיילים הרבים, אחרים מסייעים לקליטת מפונים מישובי הדרום והצפון, אלו הולכים להלוויות וניחום אבלים של מאות הקדושים, ועוד אופנים רבים ומגוונים של תמיכה ועזרה.

גם מי שאין לו דרך לסייע באופן פיזי או כלכלי, נדרש בימים אלו להיות שותף עם הציבור בצער, בתפילה, בהוספת זכויות למען הצלת והצלחת שלוחינו המוסרים נפשם וגופם עבורנו.

אחד מארבעים ושמונה קנייני התורה במסכת אבות הוא "נושא בעול עם חברו", והרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ג הלכה י"א) כתב שמי שפורש מדרכי הציבור ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן אין לו ח"ו חלק לעוה"ב.

הקהילה החרדית הקימה לעצמה חומות הגנה על מנת לשמור על עצמה מכל השפעה שלילית, אולם עלינו להיזהר שהחומות הללו לא יהפכו אותנו לבועה מנותקת, שבה לא נחוש ולא נשתתף בצער הציבור כולו. החשש הזה קיים דווקא אצל אלו שבמהלך חייהם מצליחים להישאר מנותקים ומרוחקים מכלל החברה הישראלית, עליהם לעשות כל מאמץ להזכיר לעצמם את הקשר העמוק שלנו עם כל יהודי באשר הוא, ואת החובה להיות שותפים לאבל ולדאגה ולהרבות בתפילה ולימוד תורה להצלת החטופים, להחלמת הפצועים, לעילוי נשמת הנרצחים, ולהצלחת והגנת הלוחמים.

בעניין זה, חשוב לי לומר כמה מילים על הסוגיה של שירות חרדים בצה"ל, שנמצאת כבר שנים רבות על סדר היום הציבורי. לפני המאורעות הנוכחיים, היה מדובר על חוק חדש שיאפשר לכל הצעירים החרדים להמשיך לדחות את שירותם הצבאי בהסדר "תורתו אומנותו". נראה לי שכל בר דעת מבין שמכאן ולהבא לא יהיה מקום לחוק שימשיך לתת למעשה פטור גורף לצעירים החרדים משירות צבאי. חובת הנציגות החרדית תהיה למצוא את האיזון הנכון, בין הצורך להמשיך ולשמור על עולם התורה החשוב לנו מכל, לבין השתתפות ממשית ומשמעותית של רבים מצעירנו בהגנה על עם ישראל מכל צר ומשחית.

ויהי רצון שתקוים בנו בקרוב נבואת ישעיהו (ס,יח) "לֹא יִשָּׁמַע עוֹד חָמָס בְּאַרְצֵךְ שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּגְבוּלָיִךְ וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה".