לקראת "שירות לכתחילה"

 

בימים אלו, נראה שהמתח בין הקהילה החרדית למדינת ישראל בסוגית שירות חרדים בצה"ל, הגיע לנקודה חריפה במיוחד. 

1. בהיעדר חוק המסדיר את מעמדם של תלמידי הישיבות החרדיות, הופסק בהוראת הבג"צ תקציב הישיבות והכוללים עבור צעירים חרדים בגילאי 18-26. כמה מגדולי התורה והאדמו"רים יצאו במסע התרמה בארצות הברית, בשביל לסייע לישיבות ולכוללים להשלים את החסר, אולם נראה שלכולם ברור שהישיבות והכוללים יתקשו להמשיך לתפקד לאורך זמן ללא תקציב.
2. עפ"י פסיקת בג"צ, בהיעדר חוק הצבא מחויב לשלוח צווי גיוס לצעירים חרדים, בשבוע שעבר הכריז שר הביטחון שהצבא יישלח בזמן הקרוב כמה אלפי צווים. הודעה זו גרמה לגדולי הרבנים והאדמו"רים החרדים לקרוא לכלל הצעירים החרדים לא להתייצב בלשכות הגיוס, צעד שננקט עד כה רק ע"י הקבוצות הקיצוניות ביותר בקהילה החרדית.
3. רבנים חרדים רבים השמיעו לאחרונה את דעתם שגם צעירים חרדים שאינם לומדים תורה, אינם צריכים להתגייס, בשל החשש לפגיעה ברמתם הרוחנית. עמדה זו כמעט לא נשמעה בעבר באופן פומבי, וכעת היא הפכה לעמדה רווחת ולגיטימית בתוך הקהילה החרדית וגם ברמה ההצהרתית כלפי חוץ.
4. צה"ל נערך להקמת חטיבה חרדית נפרדת, עם התאמה של כל תנאי השירות לחרדים, המהלך נעשה בשיתוף פעולה עם הרב דוד לייבל שליט"א מייסד רשת "אחוות תורה", שנחשב לדמות משמעותית בקרב החרדיות המודרנית. מהלך זה נתקל בחשדנות והסתייגות רבה גם בתוך הקהילה החרדית, וגם בכלל החברה הישראלית.
5. על שולחנה של הכנסת נמצא כעת חוק גיוס חדש לאחר קריאה ראשונה והחלת רציפות, לא ברור אם יש סיכוי להגיע בכנסת הנוכחית לנוסח מוסכם שיוכל לעבור בקריאה שניה ושלישית, חוק שיספק מצד אחד את הדרישה מצד החברה הישראלית לגיוס משמעותי של צעירים חרדים, ומצד שני את הדרישה של המפלגות החרדיות למנוע פגיעה בתלמידי הישיבות, ולהבטיח את התנאים הנדרשים לחרדים שיתגייסו לצה"ל.

המציאות העכשווית מדאיגה אותי מאוד, אני חושש שהקיטוב בין הקהילה החרדית והחברה הישראלית יחריף, שהמשבר מול המדינה ומוסדותיה יחמיר, ושהמטרה עצמה של הגדלת שיעור החרדים המתגייסים לא תושג.

איני יודע מה יקרה בסוגיה זו בטווח הקרוב, אבל אני מבקש להציג בקצרה את העקרונות שאני סבור שיש לפעול על פיהם.

1. קהל היעד - הקהילה החרדית אינה עשויה מקשה אחת, ויש בה גוונים שונים על הציר שבין שמרנות למודרניות. הסיכוי לנכונות של החרדים השמרנים להתגייס הם קלושים, גם אם יינקטו כלפיהם סנקציות שונות. אולם בקרב החרדיות המודרנית, ישנה להערכתי היתכנות גבוהה לשירות צבאי, בהינתן שהדברים ייעשו באופן מותאם.
2. הפסקת מימון - הצעד של הפסקת מימון לישיבות ולכוללים, היא אמנם צעד קשה למוסדות ולקהילה, אולם נראה שזהו צעד הגיוני ומוצדק, שעשוי להפחית במידה מסוימת את המתח בין הצדדים, בידיעה שהקהילה החרדית מאמינה בחשיבות לימוד תורה, ומוכנה לממן את לומדי התורה בכוחות עצמה.
3. שירות תחילה - במשך שנים רבות, המדינה תמכה בהשתלבות חרדים בתעסוקה ובהשכלה ובחינוך עם לימודי ליב"ה, ללא קשר לשירות צבאי. כעת כשהמדינה רואה צורך חיוני בהצטרפות משמעותית של חרדים לצבא, נראה שיש מקום לתעדף את הסיוע הממשלתי לתעסוקה ולהשכלה לצעירים חרדים ששירתו בצה"ל, ולהתנות את הסיוע למוסדות חינוך עם לימודי ליב"ה גם בהוראת אזרחות ובחינוך של התלמידים לנכונות לשרת בצה"ל בבגרותם.
4. אקלים תומך שירות - על מנת לשמר על אמונתם, אורח חייהם וזהותם של המשרתים החרדים, חשוב לפעול שהם יחושו אהובים רצויים לגיטימיים ושייכים במשפחתם, קהילתם, חבריהם מוסדות החינוך שהם למדו בהם. זוהי בראש ובראשונה משימה של הקהילה החרדית עצמה, בפרט של החרדיות הנוטה למודרניות. 
5. תהליך - אין שום אפשרות לשינוי נורמה שהשתרשה מאז קום המדינה בבת אחת או בזמן קצר, חייבים להבין שזהו תהליך הדרגתי, שיש לפעול בו בנחישות וברגישות עם שותפים נכונים מתוך הקהילה החרדית עצמה.
6. ישיבות הסדר ומכינות קדם צבאיות - כפי שהניסיון בקרב הציונות הדתית מלמד, הדרך הטובה ביותר לשימור אמונתם, אורח חייהם וזהותם של המשרתים, היא באמצעות מסגרות תורניות וחינוכית תומכות, כדוגמת ישיבות ההסדר והמכינות הקדם צבאיות. לשם כך, חשוב שהמדינה תתקצב באופן מיוחד את הקמתם והתפתחותם של מוסדות כאלו בקהילה החרדית.