כבוד חכמים ינחלו / הרב רפאל קרויזר

דבריהם של כמה מראשי הישיבות בכינוס השבוע כנגד לימודי תואר לבנות, מעוררים תמיהה ומזקיקים עיון.

אחת הטענות העיקריות שעלתה מדבריהם כנגד לימודים לתואר, היא כי מצב בו משכורות הנשים גבוהות והאשה הופכת לחשובה עקב כך שהיא מרוויחה סכום כסף גדול, מערער את כבודו ומעמדו של האברך בן התורה ומשנה את מבנה הבית היהודי.

ורבות יש לתמוה על דבריהם, וכי כבודו של בן התורה תלוי בסכום שמרוויחה אשתו ואם מרוויחה מעט הרי הוא מכובד ואם האשה מרוויחה יותר שוב אין האברך ראוי לכבוד?

זוג הבוחרים יחד להשקיע את כל חייו של האיש לחיי תורה, לעיון, לעמל ויגיעה בחיי הרוח הנעלים ביותר שיש לעם ישראל, האם סכום הכסף שהאשה מרוויחה ישנה את הכבוד הניתן לו לאיש העוזב כל חמודי עולם ובוחר בדביקות בתורה ולימודה כדרך חיים?

נשים ההולכות במאמץ גדול לעמול ולהתייגע קשה על לימודים מפרכים, כדי שיוכלו לסייע בפרנסת ביתם, כדי שיוכלו לעזור יותר לאיש הלומד תורה, כדי שיוכלו להקים יחדיו בית של תורה, האם ניתן לראות ברצון להשתכר יותר, דבר הסותר להשקפה של תורה?

אמרו חכמינו במסכת פסחים (דף נ עמוד ב) "תנו רבנן המצפה לשכר אשתו וריחים אינו רואה סימן ברכה לעולם שכר אשתו מתקולתא ריחייא אגרתא אבל עבדה ומזבנה אישתבוחי משתבח בה קרא דכתיב סדין עשתה ותמכר" וכתב שם רש"י "נוטלת מאזנים בידה ומהלכת בשוק להשכירן לכל הצריכין, דשכר מועט הוא, ומתבזה אשתו על שכר מועט." וכן כתב שם המאירי " שכר אשתו מתקלתא כלומר שאינה בקיאה במלאכת יד בתוך ביתה וצריכה לילך מבית לבית עם המאזנים לכל הצריכים לשקול וכיוצא בזה שהוא בזוי גדול ושכר מועט ורחיים הוא שמשכירין הרחיים של יד והוא טורח גדול וריוח מועט הא כל שהוא נעשה דרך סחורה ומקח וממכר שבח הוא אף לנשים שנאמר סדין עשתה ותמכור וחגור נתנה לכנעני"

מבואר בדברי רבותינו ששיבחו את האשה שמרוויחה כסף רב על מלאכתה וגינו את ההתבזות במלאכה מרובה ששכרה מועט.

כל מי שעיניים לו מבין כי אין הצדקה לקבל שכר מועט על מלאכה קשה ומפרכת, בזמן שניתן על ידי לימודים מתאימים לקבל שכר רב יותר.

נשותינו עמלות ויגעות על העמדת הבית בכל כוחן, מנקות, רוחצות, מכבסות, מבשלות ודואגות לחינוך ולטיפול בילדים, האם לא מגיע להן להרוויח יותר בעבודתן הקשה? האם יש ברצון למשכורת יותר מכובדת רדיפה אחר הנאות העולם?

האם אברך המסייע ושותף בגידול הילדים ובהעמדת הבית, יש בכך משום בזיון כבוד התורה או כבוד התורה ממש?

האם בחורה שמכשירה עצמה במאמץ רב לתפקיד הגדול של אם ואשה בישראל ולומדת לימודים לתואר, ראויה לגינוי או לכל שבח?

האם גדולי ראשי הישיבות שנשיהם ובנותיהם למדו באקדמיה, כגון ר' משה שפירא, ר' יונתן דיוויד, ראשי ישיבת חברון הגאונים ר' משה מרדכי פרבשטיין ור' יוסף חברוני ועוד, עשו שלא כראוי?

כיצד ניתן לא להכיר בלימודים שעשו נשים העמילות כדי לפרנס את בעליהן ולא להעלות בשכרן בהתאם?

אלו מקצת השאלות הנוקבות שראוי להעלותן לפני מרנן ורבנן ולדרוש פתרון מעשי בדרך התורה לכל אלו שרוצות לסייע לבית אותו הן רוצות להקים ולעזור בהחזקת תורה.