בחודש חשוון אנו מציינים את זכרם של שלוש מהדמויות החשובות ביותר של הציבור החרדי בדורות האחרונים. היום ט"ז בחשוון הוא יום פטירתו החמש עשרה של הרב אלעזר מנחם שך זצ"ל שהנהיג את הציבור החרדי-ליטאי ואת עולם הישיבות שלו במשך שנים רבות, אתמול ט"ו בחשוון ציינו שישים ושלוש שנים לפטירתו של הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל ה"חזון איש" ממניחי היסודות של החרדיות הישראלית בשנות הקמת המדינה והאב הרוחני של "חברת הלומדים", ולפני כשבועיים מלאו שלוש שנים להסתלקותו של הרב עובדיה יוסף ה"ראשון לציון" ונשיא "מועצת חכמי התורה". אני מבקש להשתמש בשלושת הדמויות הללו, על מנת להבין טוב יותר את תפקידי המנהיגות השונים בקהילה החרדית.
להבנתי, ניתן לחלק את מעגלי ההשפעה של גדולי התורה לשלושה אופנים שונים, שלמרות שיש קשר רב ביניהם אין להם חפיפה מוחלטת ולעתים הפער ביניהם הוא גדול.
- רב ותלמיד - זוהי דרך ההעברה עתיקת היומין של התורה מדור לדור, הרב מלמד תורה לתלמידיו בע"פ ובכתב במקצועות התורה השונים, בפלפול ובסברה, בהלכה ובאגדה, בנגלה ובנסתר, והתלמידים מצידם מקבלים ממנו איש לפי השגתו.
- רבי וחסיד - זהו קשר אישי בין דמותו של הרב לבין מעריציו, החסידים רואים ברבם דמות מורמת מעם בתכונותיו ובסגולותיו והם מבקשים את קרבתו והשפעתו, הם מקבלים את דבריו והוראותיו ללא עוררין ועושים כמיטב יכולתם להשביע את רצונו בענייני הפרט והכלל.
- מנהיג ומונהג - כאן מדובר בדרך כלל על סמכות יותר פורמלית, של היכולת להורות הוראות לגופים שונים ולבעלי תפקידים שונים, ולקבוע את התנהלותם בנושאים שונים.
ניתן כמובן למצוא אנשים שיחסם לרב נכנס לשלושת הקטגוריות, אבל ניתן גם למצוא רבים אחרים שנכנסים רק תחת קטגוריה אחת או שתיים וכמדומני שניתן למצוא כאן את כל הצירופים האפשריים, האחד הוא תלמיד של הרב אבל איננו חסיד שלו או מונהג על ידו, חברו הוא חסיד של הרב אבל איננו תלמיד ומונהג, והשלישי עשוי להיות מונהג ע"י הרב בשל כפיפותו הפורמלית אליו אבל איננו רואה את עצמו תלמיד או חסיד שלו.
שלושת הדמויות שציינתי נהנו מהשפעה בשלושת המעגלים הללו, אולם ניתן לראות שאצל כל אחד הייתה דומיננטיות שונה בכל אחד מהמעגלים.
החזו"א זצ"ל שספריו המופלאים התפרסמו בעילום שם עוד הרבה לפני שדמותו הייתה ידועה לציבור, נחשב עד היום לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר שקמו בדורות האחרונים, ובפרט בהלכות התלויות בארץ. גם ההערצה כלפיו כאדם קדוש עם פרסומו ברבים לאחר עלייתו לארץ, הייתה גדולה בהרבה מהשפעתו כמנהיג. הוא לא נשא למעשה עד סוף ימיו בשום תפקיד פורמלי, וההתחשבות בדבריו הייתה בשל ההערצה הגדולה אליו לתורתו ולאישיותו.
הגרא"מ שך זצ"ל לא היה מוכר לציבור לאורך עשרות השנים שקדמו למינויו לראש ישיבת פוניבז', אולם גם לאחר מכן מספר תלמידיו בישיבה לא היה גדול, שיעוריו וספרו "אבי עזרי" לא היו קלים להבנה, ועד היום נראה שאין יד רבים ממשמשת בהם. פרסומו הגדול התחיל עם כניסתו להנהגת הציבור ב"מועצת גדולי התורה" של אגו"י, ב"ועד הישיבות" וב"חינוך העצמאי" ומאוחר יותר בהקמת מפלגות "ש"ס" ו"דגל התורה", עיתון "יתד נאמן" וכשרות "שארית ישראל", אז הוא נהנה מגל הערצה גדול ושימש כאדמו"ר הליטאי הראשון וגם החזיק בסמכות פורמלית בכל הגופים הנ"ל.
הגר"ע יוסף זצ"ל הוא ללא ספק מרביץ התורה הגדול ביותר בדורות האחרונים, ספריו שיעוריו ופסקיו הופצו בחייו ולאחר מותו באופן חסר תקדים, הוא הפוסק הספרדי החשוב והגדול ביותר ככל הנראה מימי מרן ה"בית יוסף", ועשרות אלפים לומדים יום יום את תורתו מתלמידי חכמים עד פשוטי העם. הוא זכה לאהדה רחבה בכל שדרות הציבור, גם אצל יהודים שאינם מקפידים על קלה כבחמורה. בתנועת ש"ס שהוקמה בשנת תשמ"ד הוא היה המנהיג הבלתי מעורער שעל פיו יישק כל דבר, ואשר על כולם לקבל את מרותו.
בהתאם לחלוקה זו יש לבחון את המנהיגות החרדית בימינו ואת המנהיגות העתידית של ציבור זה. מה הם מעגלי ההשפעה של המנהיגות הרבנית החרדית כיום? מהי הזיקה בין מעגלי ההשפעה השונים? האם מנהיג נדרש למלא בו זמנית את שלושת התפקידים הללו?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה