בשבוע זה נקרא כמידי שנה את שירת הים אותה אנו אומרים בכל בוקר בתפילת שחרית, ולפניה את הפסוק "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". פסוק זה מבטא באופן המובהק ביותר את היסוד של "אמונת חכמים" שמלווה אותנו לאורך כל הדורות.
אולם לא אחת אנו רואים מבוכה גדולה סביב עניין זה, אם בשל הקושי של אנשים לזהות ולבחור את החכם שלדבריו ולאורו ילכו, או בשל כך שמי שנבחר על ידם כחכם שראוי ללכת לאורו מתגלה לעתים כבעל מעשים לא ראויים על פי התורה והמוסר. מקרים אלו, שלצערנו הרב היינו עדים לכמה מהם בשנים האחרונות, גורמים לאנשים רבים שבר גדול וחוסר אמון ביכולתנו לבחור לנו כל אחד רב ומורה דרך, מלבד חילול ה' הגדול הכרוך בכך.
לשם כך, מן הראוי להביא את דברי הרמב"ם הנפלאים בהלכות יסודי התורה (פרק ח). הוא מבאר שם שגם האמונה של עם ישראל במשה רבינו לאחר עשרת המכות וקריאת ים סוף לא הייתה אמונה שלימה, ורק במעמד הר סיני כששמעו בעצמם את הקב"ה מדבר אל משה האמינו בו אמונה שלימה. בדרך זו מבאר הרמב"ם שהאמונה בכל נביא מימות משה היא בגדר גזירת הכתוב, ולא משום שאנו יודעים בוודאות מוחלטת שדבריו אמת, ולכן אם אותו נביא אומר להפך ממשה רבינו אנו יודעים שהוא נביא שקר.
בדרך זו עלינו להתייחס גם לאמונת חכמים, אנו מאמינים במי שהוחזק אצלנו כחכם בחכמת התורה ירא ושלם, אולם אמונה זו היא בעיקר מפני שכך ציוותה עלינו התורה, ואם חלילה התברר שמי שהוחזק כחכם וירא איננו כזה, הרי אותה תורה מצווה עלינו לא לחלוק כבוד לרב במקום שיש חילול ה' (ברכות יט,ב ובעוד מקומות).
באשר לדרך שעלינו לבחור את החכמים שלאורם נלך, מן הראוי לציין לשתי נקודות חשובות.
- החזון איש בספרו "אמונה ובטחון" (פרק ג' אות יח) הוכיח מחז"ל בכמה מקומות שהמדד שלהם לאדם גדול הוא ידיעת ההלכה ולא די בדברי מוסר אגדה ומדרש, ועל כן בבואנו לבחור חכם ללכת לאורו עלינו לוודא בראש ובראשונה שכל מעשיו מושתתים על התורה וההלכה.
- הגמרא במסכת גיטין (ו,ב) דנה בנוגע להלכה שאמר רבי אביתר האם ניתן לסמוך עליו, היות ובמקום אחר הוא נהג שלא כהלכה. הגמרא משיבה שאם הוא נהג שלא כהלכה בדבר הנוגע בסברה אכן הוא לא בר סמכא, אבל היות והוא טעה בדבר שמועה הרי יתכן שהוא לא שמע את אותה שמועה.
נמצאנו למדים אפוא, שבבואנו לבחור תלמיד חכם ללכת לאורו אנו נדרשים בעיקר לשני דברים, לידיעת ההלכה ולהיגיון ושכל ישר. אלא שגם אז אנו נשמעים לדבריו מפני שכך ציוותה התורה, ואם יתברר שהוא עובר על דברי תורה, אין לנו שום עניין לחפות עליו ולהצדיק את מעשיו.
דומני שאם נפנים היטב את הדברים הללו, נוכל למנוע מכשולות רבים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה