לפני הרבה שנים קראתי את ספרו של יאיר שלג "הדתיים החדשים" ולמדתי ממנו דבר חשוב שמלווה אותי מאז ועד היום.
יאיר מספר שבראשית ימי המדינה לא הייתה לאנשי "מרכז הרב" ובנותיה השפעה גדולה כל כך על הציונות הדתית, אבל עם השנים השפעתה גדלה והלכה עד שהפכה לדומיננטית ביותר בציונות הדתית. את ההסבר לשינוי הוא מסביר בכך שאנשי "מרכז הרב" הבינו את החשיבות של החינוך במוסדות החינוך של הציונות הדתית, וכך במשך הזמן רוב המחנכים והמחנכות הגיעו מהם, והשפעתם על דור התלמידים והתלמידות שלהם היה מכריע.
כשקראתי את הדברים, הבנתי מה קרה בעולם החרדי לתנועת "פועלי אגודת ישראל" (פא"י), שבראשית ימי המדינה הייתה בעלת כוח רב ומעמד שווה ל"אגודת ישראל" ועם הזמן היא התכווצה עד שנעלמה לחלוטין. לאור הדברים הנ"ל ההסבר נראה לי פשוט, אנשי פא"י שלחו את ילדיהם למוסדות חינוך שבהם לימדו רבנים ורבניות, מורים ומורות, בעלי השקפה אגודאית, וכך הדור הבא כבר לא המשיך בדרך ההורים.
בשל כך, גם לתופעה המוכרת שנקראת כיום "חרדים חדשים", אינני צופה עתיד אם גם הם לא ישכילו להצמיח אנשים שיעסקו בחינוך והוראה. גם אם הם יקימו מוסדות חינוך, אבל אם הצוות החינוכי יהיה בעל השקפת עולם חרדית קלאסית, הם יגלו במוקדם או במאוחר שילדיהם שבו לדרך החרדית שאותה הם רצו לשנות.
מעניין מאוד...
השבמחק