בקהילה החרדית בישראל, ישנו מזה כ-70 שנה מסלול נורמטיבי אחד ויחיד עבור הבנים מגיל בר מצווה ועד נישואיהם, זהו המסלול הישיבתי. שנות הלימוד ב"ישיבה קטנה" (ט'-י"א) וב"ישיבה גדולה" (י"ב ומעלה), מוקדשות אך ורק ללימוד תורה ובעיקר ללימוד גמרא.
ומה יעשו אלו שהמסלול הישיבתי איננו מתאים להם, שלא חשקה נפשם בתורה בלבד? עבורם נדרשו תמיד לפתרונות יצירתיים.
כבר בראשית הדרך, ראו גדולי התורה שישנם נערים חרדים שהמסלול הישיבתי איננו מתאים להם, והם דאגו עבורם לאפיקים שונים. את חלקם הפנו לארגון "הפעילים" (המוכר כיום בשם "יד לאחים") לדאוג להפצת תורה ולרישומם של ילדי ישראל לחינוך תורני, את חלקם הפנו ללימודי חינוך והוראה ולעסוק בחינוך במוסדות "החינוך העצמאי" או אפילו כמורים חיילים, ואת חלקם שלחו למסלולי נח"ל חרדי שכללו גם חקלאות וכיו"ב.
מאוחר יותר הוקמו עבורם ישיבות אלטרנטיביות שלצד לימוד תורה כללו פעילות חברתית וחווייתית מגוונת, עם אפשרות לעבודה ו/או לימודים באופנים שונים. החלוצה שבהם הייתה ישיבת "שערי יושר" שהקים הרב משה גולדשטיין שליט"א (לאחרונה היא שינתה את שמה ל"איילת השחר"), אחריה הוקמה ישיבת "דרך השם" של הרב ברוך צבי גרינבוים שליט"א ועוד ישיבות נוספות, ונראה שהגדולה שבכולם היא כיום ישיבת "רש"י" של הרב חייקל מילצקי שליט"א.
לפני כ-20 שנה נפתח מסלול "נצח יהודה" בצה"ל עבור הנערים הללו, אולם הוא נתקל בהתנגדות חריפה, שבין מחולליה היה גם הרב משה גולדשטיין שליט"א. בשנים האחרונות, נפתחו מסלולים נוספים בגבעתי ובצנחנים, ונפתחו גם ישיבות הסדר חרדיות כדוגמת "ברקאי" ברמת הגולן ו"דרך חיים" בגן יבנה. במהלך השנים דובר גם כמה פעמים על פתיחת מכינה קדם צבאית לנערים חרדים, אולם כמדומני שעד היום הרעיון הזה לא זכה להצלחה משמעותית. כיום ישנה גם אפשרות לנערים חרדים ללכת ללימודים אקדמיים, ולדחות את השירות הצבאי לאחר סיום הלימודים. (כמובן שמלבד המסלולים הללו, ישנם גם נערים שהשיגו פטור משירות צבאי או שהם רשומים בישיבות רגילות ככאלו ש"תורתם אומנותם", ובפועל הם משתלבים בעולם המעשה.)
אני מאמין שהתקופה הנוכחית, עשויה להגדיל את מספרם של הנערים החרדים שיחפשו לעצמם אלטרנטיבה למסלול הישיבתי. המהלכים השונים של למידה מרחוק או חזרה לישיבות ב"מתווה הקפסולות", נותנים מענה רק לאלו שנפשם חשקה בתורה, אבל מי שאיננו מוצא טעם רב בלימוד גם בימים כתיקונם, די ברור שבימים הללו איננו שוקד על תלמודו.
זהו לדעתי הזמן הראוי לדעתי להגדיל את יכולת הקיבול של המסגרות האלטרנטיביות, ואולי אף ליזום את הקמתן של מסגרות אלטרנטיביות נוספות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה