כשהתבקשתי בעבר לציין שם של אדם המסמל בעיניי את הירושלמיות, ציינתי את במבי שלג ע"ה ויבלחט"א את פרופ' שלום רוזנברג. משניהם למדתי להכיר ולהוקיר את מגוון הקהילות והאנשים החיים בישראל בכלל ובירושלים בפרט, ולחפש את הדרכים להפריה הדדית ולחיים משותפים והרמוניים.
את במבי ע"ה הכרתי לפני כ-15 שנים, והיא צירפה אותי אז כחבר מערכת לכתב העת "ארץ אחרת" שהיא ייסדה וערכה, ושנועד להעמיק את ההיכרות של הקוראים עם כל חלקי החברה הישראלית, באופן רציני ויסודי ללא כחל ושרק. ישיבות המערכת שבהן השתתפו אנשים מכל חלקי החברה הישראלית, יהודים וערבים, חילונים ודתיים, ימנים ושמאלנים, אשכנזים ומזרחיים, סוציאליסטים וקפיטליסטים, אנשי הגות ואנשי מעשה, היו תמיד מרתקות ומחכימות באופן מיוחד. במבי הרבתה לדבר על החשיבות של שיתוף הפעולה בין הכוחות הפלורליסטים והמתונים שבכל חלקי החברה הישראלית, ובעניין זה אני סבור שהיא הקדימה את זמנה, ולא זכתה לראות את חזונה קורם עור וגידים.
במשך כמה שנים זכיתי להשתתף מפעם לפעם במפגשים בביתם של פרופ' שלום רוזנברג ורעיתו ד"ר רינה בשכונת גבעת שאול בירושלים, שנועדו לעסוק בסוגיות שונות על סדר יומה של החברה הישראלית. גם במפגשים אלו השתתפו אנשים נבונים ואכפתיים מכל חלקי החברה, ובכללם הרב שלמה פפנהיים זצ"ל מ"העדה החרדית" ויבלחט"א הרב משה גרילק עורך השבועון החרדי "משפחה". הדיונים הלו היו לעתים רבות נוקבים וסוערים, אולם הכבוד ההדדי של כל הדוברים גם בזמנים של מחלוקות קשות, היו בעיניי סמל למחלוקת לשם שמיים.
על הפסוק "יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו (תהלים קכב,ג) נאמר בירושלמי "א"ר יהושע בן לוי ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו עיר שהיא עושה כל ישראל לחברים", וכמדומני שהדברים הללו צריכים לעמוד לנגד עינינו יום יום ושעה שעה. ירושלים התברכה במגוון אנושי גדול, ובמקום שכל קבוצה תנסה לדחוק את רגליהן של הקבוצות האחרות, עלינו לראות איך כל הקבוצות חוברות יחד לטובת העיר המשותפת לכולנו, וניתן לומר זאת בלשון חז"ל "ירושלים לא נתחלקה לשבטים".
ירושלים ומדינת ישראל ניצבים כעת בפני אתגרים רבים במגוון תחומים, אולם האתגר הראשון במעלה הוא עמידה משותפת של כל מרכיבי החברה בפני האתגרים הללו, ויציאה מהחשיבה הסקטוריאלית שאיננה רואה את טובת הכלל אלא את טובת קבוצת ההשתייכות הפנימית.
בחמש השנים האחרונות אני מכהן כיו"ר ועד מנהל של מכון "שחרית" שייסד ומנהל ד"ר אילון שוורץ, שנועד לקדם את פוליטיקה של "טוב משותף". התבוננות על הפוליטיקה הארצית והמקומית, מצביעה על כך שהחשיבה הזו מחלחלת לקהלים רחבים, ושהשפה הזו נעשית שכיחה יותר בקרב פוליטיקאים מימין ומשמאל ובוודאי מהמרכז.
אני מאמין שירושלים עשויה בעניין זה להוות דוגמה ליתר המדינה, ולשמחתי אני רואה כיצד השיח הפוליטי בירושלים נעשה הרבה יותר פוזיטיבי ופחות נגטיבי, והדיבור על שיתוף פעולה בין כלל הקבוצות לטובת העיר המשותפת, ניכר בדיבור ובמעשה.
באופן אישי, אני רואה את המגמה הזו באופן מוחשי בהתנהלותה של סיעת "ירושלמים" במועצת העיר, ובדרכה של מייסדת הסיעה העומדת בראשה והמועמדת לראשות העיר ח"כ רחל עזריה. את רחל אני מכיר כבר שמונה שנים, ואני מתרשם כל פעם מחדש ממחויבותה העמוקה למרקם החיים המשותף והמכבד בין כל חלקי האוכלוסייה, מחריצותה ומיסודיותה בכל תחום ועניין שהיא בוחרת לעסוק בה. היא איננה מתכחשת לטעויות והיא מפיקה מהם לקחים, והיא עסוקה תמיד בלמידה בכל תחום שתחת אחריותה.
כולי תקוה שהגישה הזו של רחל ושל "ירושלמים" תהיה משותפת לכל הסיעות הירושלמיות, וכולן יחד תפעלנה בשנים הבאות עלינו לטובה לשגשוגה של ירושלים בגשמיות וברוחניות.
