לשם מה לומדים גמרא? השאלה הזו מעסיקה מן הסתם תלמידי ישיבה רבים, והיא נשמעת גם בין כותלי ישיבתנו - ישיבת "חכמי לב"
אני מעביר את השאלה החשובה הזו בחזרה לתלמידים, "למה לדעתכם לומדים גמרא?", אני שומע בדרך כלל תשובות שונות כמו שישנה מצווה ללמוד תורה ושהגמרא מפתחת את השכל ועוד כהנה וכהנה, על המצווה ללמוד תורה אני משיב שניתן לקיים את המצווה בתורה, נביאים, כתובים, משניות, רמב"ם, שולחן ערוך ועוד ועוד. על פיתוח השכל אני טוען שניתן לפתח את השכל בדרכים נוספות.
בשלב זה אני מבקש מהתלמידים שיסבירו לי בקצרה "מהי גמרא?", התשובה המקובלת אצלם היא שהגמרא היא פירוש למשנה, אולם זוהי לכאורה הגדרה משונה שכן על מנת לכתוב פירוש למשנה אין צורך בשאלות וקושיות, הוכחות ודחיות, סברות ראשונות ומסקנות, דרשות מפסוקים, מדרשי הלכה ומדרשי אגדה, קל וחומר וגזירה שווה ועוד.
חז"ל מגדירים שלושה שלבים על מנת שהאדם יהיה תלמיד חכם:
1. לקרות. 2. לשנות. 3. לשמש תלמידי חכמים.
השלב הראשון זהו לימוד תורה שבכתב, השלב השני הוא לימוד תורה שבעל פה, והשלב השלישי זו היכולת לדון בכל נידון חדש הבא לפנינו ולראות למה הוא דומה ומה דינו. בעבר נעשה השלב השלישי כשהתלמיד שימש בפועל תלמידי חכמים וראה כיצד הם דנים בכל שאלה הבאה לפניהם, אולם בשל הגלות לא תמיד התאפשר לעשות זאת. כאן בא מקומה של הגמרא, היא מכניסה את הלומד לבית מדרשם של אמוראי בבל והוא יכול להקשיב ולשמוע להתבונן ולראות כיצד הם מקשים ומתרצים, מוכיחים ודוחים, מקישים מסוגיה לחברתה ומדין למשנהו, מדמים ומחלקים, סותרים ובונים.
ניתן להמשיל זאת לאדם שהביאו לפניו לאכול ולשתות מכל מעדני העולם, אולם הוא איננו יודע כיצד ניתן להכין את כל המאכלים והמשקאות הללו, עד שייכנס למטבח וילמד את רזי הטחינה והלישה, האפייה הבישול והטיגון ועוד ידע מקצועי רב. המשנה היא כשולחן ערוך לאכילה ומי שלומד אותה ידע הלכה פסוקה, אולם רק מי שייכנס לגמרא ידע כיצד מכינים את הסעודה. זוהי הסיבה שהמשנה היא הספר המסודר ביותר שכתבו חז"ל לעומת בתלמוד בבלי שהוא הספר המבולגן ביותר. זהו בדיוק המראה של המטבח בזמן הכנת המאכלים.
הרמב"ם בפתיחת "משנה תורה" כותב שמי שילמד תורה שבכתב כולה ואחר כך בספרו ידע את כל התורה כולה ולא יצטרך לספר אחר בינתיים, ורבים התקשו בדבריו וכי אין צורך ללמוד תלמוד, אולם למדקדקים בדבריו הדבר פשוט. בהלכות תלמוד תורה פסק הרמב"ם שעל האדם לשלש לימודו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד, הרמב"ם בהקדמתו בא לומר שאת השליש במשנה שמשמעו לימוד תורה שבעל פה ניתן לקיים בספרו, אבל את השליש בתלמוד שזהו שימוש תלמידי חכמים ברור שלא ניתן לקיים בלימוד ספרו.
תלמידים שאינם מעוניינים להיות תלמידי חכמים ודי להם בידיעת ההלכות כמות שהן, ככל הנראה אינם צריכים ללמוד גמרא. אנו מעוניינים בתלמידים שאינם מסתפקים במועט, אלא מבקשים לדעת את הדרך שבה ניתן לדון בכל מקרה חדש הבא לפנינו מתוך ההלכות הידועות לנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה