חפש בבלוג זה

יום שני, 9 בנובמבר 2015

"שותפות במשימת הביטחון" ולא "שוויון בנטל"

דברים שפרסמתי בעמוד הפייסבוק של ה"מאבק למען שוויון בנטל"

חרדים צריכים לשרת בצה"ל, בדיוק כמו כל אזרחי מדינת ישראל!
בנקודה זו, אני מסכים לחלוטין עם כל אלו המדברים על חוסר ההגינות והצדק בהמשך ההסדר שאפשר במשך עשרות שנים לרוב ככל הצעירים החרדים להישאר בעולם הישיבות ולא לשרת בצה"ל.
כאדם חרדי שעסק שנים רבות בהשתלבות חרדים בתעסוקה, בהכשרה מקצועית, בלימודים אקדמיים, בצה"ל ובשירות אזרחי, אני סבור שהנפגעים העיקריים מההסדר של "תורתו אומנותו" בממדים הנוכחיים הם החרדים עצמם. הסתגרותם של החרדים בישיבות ובכוללים לאורך עשרות שנים, גרמה לקהילה החרדית אסון גדול בהיבט התעסוקתי, הכלכלי, החברתי והמוסרי. שינוי המצב היה צריך להיות בראש ובראשונה מטרה של החרדים עצמם, היות והמשכו יביא רק להחמרת מצבם בכל ההיבטים.
יחד עם זאת, אני סבור שהמחשבה ששינוי המציאות יתאפשר באמצעות מחאה ציבורית חקיקה ופסיקות משפטיות בלבד, נובעת מחוסר הבנה מוחלט. שינוי כה עמוק כרוך בהיבטים אידאולוגיים, חברתיים, פסיכולוגיים, משפחתיים וכלכליים, שאינם ניתנים לשינוי מהיר וחיצוני. זהו תהליך שינוי עמוק שמחייב שינויים מתוך הקהילה החרדית, שיתפרש על פני שנים ארוכות ושהתוצאה שלו לא תהיה מושלמת.
אני מודע לכך שלמתבונן מבחוץ ישנו קוצר רוח מובן מול חוסר צדק מתמשך שמשתנה באטיות, הדוברים החרדים שמדברים על תהליכים ארוכים חשודים בכך שהם מבקשים להשאיר את המצב על כנו ומשלמים מס שפתיים, אבל חשוב לזכור שהניסיון לשנות דברים מהר ובכוח יכול לגרום לנזק רב.
לא כל דבר נמדד במספרים, יש צורך לבחון את הדברים לעומק. אילו מדינת ישראל הייתה מגייסת בכוח את כל הצעירים החרדים לצה"ל, האם המטרה הייתה מושגת? ברור שהיה יותר שוויון בנטל, אבל האם המחיר שכרוך בכך של קיטוב, שנאה, עוינות, תחושת נרדפות וחוסר נאמנות הוא כדאי?
אינני אוהב את התנהלות המפלגות החרדיות בעניין, אבל לא אהבתי גם את התנהלות המפלגות שהובילו את חוק הגיוס בכנסת הקודמת.
יש לנו מטרה משותפת, אנחנו עשויים לגלות שיש בשני הצדדים פרטנרים לשיפור המצב הקיים, אבל אני מתקשה להאמין שהדרך הזו עוברת במאבק שאתם מנסים כעת להוביל.
אני מבקש לסיים בכמה הערות סמנטיות בנוגע לכותרת "מאבק למען שוויון בנטל", כפי שכתבתי אני סבור שהשגת המטרה איננה צריכה להיות במאבק אלא בדרכים אחרות, גם בנוגע לשוויון אני סבור שהוא בלתי אפשרי שהרי גם בין החיילים המשרתים עצמם אין שוויון לכן אני סבור שההגדרה הנכונה היא "שותפות", ובאשר להגדרת השירות הצבאי כנטל נראה לי שזוהי הגדרה שחוטאת לערך החשוב שיש בשירות הצבאי ובשמירה על ביטחון העם והארץ ואני מעדיף את ההגדרה "משימה", לכן הייתי מציע את הכותרת הבאה "הדרך למען שותפות במשימת הביטחון".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה