מבנה המנהיגות החרדית

פעמים רבות אני נדרש לתאר את המנגנון שדרכו מתגבשת העמדה החרדית בנושאים שונים ושמעצב את הנורמות בקהילה החרדית. כשאנחנו חושבים על שינויים לטוב ולמוטב, אנו מעוניינים לדעת איך הם עשויים או עלולים להתחולל. בשאלות אלו עוסקים כמובן גם גורמים מחוץ לקהילה החרדית, המבקשים להשפיע על העמדות או הנורמות בקהילה החרדית בנושאים שונים. אני מבקש לשתף אתכם באופן שבו אני רואה את הדברים, לשם כך אשרטט כמה קווים על ארבע קבוצות משמעותיות ביותר להבנתי.

1. 
   המנהיגות הרבנית - הקהילה החרדית מתאפיינת בקבלה מוצהרת של סמכות גדולי התורה והיראה בכל דבר ועניין, בקרב הציבור החסידי מדובר בדרך כלל בקבלת מרותו של האדמו"ר של החצר החסידית שאליה משתייך אותו אדם, ובציבור הליטאי והספרדי מדובר בקבלת מרות של גדולי התורה המפורסמים הזוכים גם לתואר "גדולי הדור". הסמכות של גדולי התורה איננה מוגבלת לתחום מסוים, והיא נתונה לגדולי התורה עד יום פטירתם. האמונה בהוראתם ועצתם איננה מבוססת על רציונליות אלא על אמונה דתית עמוקה, ישנה וודאות שזהו רצון ה' ושקיום הוראתם היא חובה דתית ושהקב"ה שולח את עזרתו ודברו דרכם.
   בשל כך, ובהצטרף להנחה הבסיסית שישנה תופעה תמידית של "ירידת הדורות" שבה כל דור נמצא ברמה רוחנית פחותה משל הדור שקדם לו, נמצא תמיד בראש ההיררכיה של הקהילה החרדית מנהיגים בגילאי 80-100, כשבדרג שמתחתיהם נמצאים רבנים בגילאי 60-80, שההנהגה תעבור לידיהם בעשרות השנים הבאות. רבנים מתחת לגיל 60 אינם נחשבים כלל ברי סמכא בשאלות ציבוריות גדולות גם אם הם תלמידי חכמים מובהקים, ובדרך כלל הם ישמשו כמנהיגים ברמה שכונתית או בתוך מוסדות שבהם הם מכהנים במשרה כלשהי.
   המנהיגות הרבנית מתאפיינת בדרך כלל באורח חיים מחמיר מאוד מבחינה רוחנית ודתית, חלקה הגדול חי בסגפנות וברמה מוסרית יוצאת דופן. בחינוך הילדים יש מקום רב לדמותם כמודל להערצה ולחיקוי.
2. המנהיגות הציבורית - את המהלכים הציבוריים בקהילה החרדית מובילים נבחרי המפלגות החרדיות בכנסת וברשויות המקומיות, ולצידם עוד מאות או אלפי פעילים ואנשי עשיה בכל התחומים, מנהלי מוסדות חינוך, ראשי עמותות חסד ורווחה, יזמים חברתיים ועסקיים בתחומי דיור, רווחה, תעסוקה, הקמת קהילות ומוסדות קהילתיים ועוד כהנה וכהנה.
   קבוצה זו מורכבת ברובה הגדול מאנשים פעלתנים, בעלי יכולות ארגון ועשיה, מערכות קשרים מפותחות, יחסי אנוש טובים, בגילאי 40-60. הם אינם נחשבים לתלמידי חכמים או לבעלי דעה בשאלות ציבוריות או בנושאים אידאולוגיים ("השקפה" בעגה החרדית), ואינם מתיימרים להיות כאלו. הם נדרשים להצהיר על קשר וכפיפות לגדולי תורה, וכשמדובר בנציגות הפוליטית הרי שגם בחירתם תלויה במידה רבה במנהיגות הרבנית.
   המנהיגות הציבורית, מתאפיינת בדרך כלל באורח חיים בורגני ובשמירה על הגבולות החרדים המקובלים מבחינת לבוש ושמירת הלכה וכיו"ב, למרות שמטבע הדברים הם אינם נמצאים ברמה הרוחנית המקובלת בקרב ציבור האברכים שנחשב למודל האולטימטיבי החרדי.
3. התקשורת החרדית - בקהילה החרדית ישנו מספר רב יחסית של אמצעי תקשורת, עיתונים יומיים ושבועיים, ערוצי רדיו, אתרי חדשות באינטרנט וקווי חדשות ("נייעס" בעגה החרדית), כל אלו מעסיקים אנשי תקשורת חרדים רבים, ולצידם פועלים עוד מאות או אלפים של פרסומאים ואנשי יחסי ציבור, המייצגים חברות עסקיות וארגונים רבים.
   קבוצה זו, מורכבת להערכתי ברובה הגדול מחרדים בגילאי 20-50, המצטיינים בשפה עשירה וביכולת ביטוי וייצוגיות, לצד הבנה תקשורתית ופוליטית. הם אינם נדרשים להיות בעלי ידע תורני או עמדה אידאולוגית בהירה, אבל הם נדרשים להביע ולייצג ללא הרף את העמדה החרדית הדומיננטית.
   בזהירות המתבקשת ובהבהרה שמדובר בהכללה גסה ובנקודת מבט סובייקטיבית לחלוטין, אנשי התקשורת החרדית לגווניה ואנשי הפרסום ויחסי הציבור, נראים בעיניי ככאלו שהמרחק בין חייהם האישיים ותפיסת עולמם לבין העמדות שעליהם להביע ולייצג בעבודתם הוא בלתי נתפס. הם ברובם הגדול מעורים היטב בחברה הישראלית ובתרבותה ומסגלים לעצמם הרבה מהנורמות המקובלות מחוץ לקהילה החרדית, אולם הם יביעו באופן המובהק ביותר את השקפת העולם החרדי ואת השלילה המרבית ביחס לכל עמדה או קבוצה לא-חרדית.
4. המושכים בחוטים - אנשי הצללים בקהילה החרדית מושכים בחוטים רבים, הן בבתיהם של גדולי התורה הן במשרדיהם של אנשי הציבור והן במקורות המידע של אנשי התקשורת החרדית. 
   מטבע הדברים, קשה לתת פרופיל משותף לאנשים אלו, מעבר לכך שמדובר באנשים אינטליגנטיים ומתוחכמים שאינם מעוניינים בחשיפה ציבורית ותקשורתית, חלקם מונעים ממניעים דתיים כאלו ואחרים, וחלקם פועלים למען אינטרסים אישיים או ציבוריים כאלו ואחרים.

אני מתאר לעצמי שעבור מרבית הקוראים לא חידשתי דבר, ולמרות זאת אני חושב שעשויה להיות תועלת בהצגת התמונה באופן בהיר ומסודר.

כעת אתייחס בכמה שורות בנוגע לדרך להובלת שינויים כאלו ואחרים בקהילה החרדית.

להבנתי, את עמדת המנהיגות הרבנית קשה עד בלתי אפשרי לשנות, בעיקר בשל גילה המתקדם שאיננו מאפשר לעניות דעתי ברוב המקרים הבנה עדכנית של המציאות המורכבת. על המנהיגות הציבורית החרדית ו/או התקשורת החרדית ו/או אנשי הצללים החרדים אין צורך ואין תועלת לנסות ולהשפיע על עמדותיהם היות והדבר איננו רלוונטי לעשייתם, שכן הם יעשו יאמרו ויכתבו תמיד את מה שמצופה מהם או את מה שמשתלם להם.

לאור זאת, אני מאמין ששינוי יכול לבוא רק ממנהיגות רבנית צעירה יותר, בעלת מחויבות תורנית ורוחנית גבוהה, אבל עם הבנה והיכרות טובה יותר עם אתגרי השעה. כמובן שהקושי הגדול ביותר הוא ביצירת לגיטימציה ציבורית למנהיגות כזו.