חרדים רבים שנפגשים עם החברה הכללית בשכונת המגורים, במקומות עבודה, בלימודים אקדמיים, בתקשורת, ברשתות החברתיות ובעוד מקומות נוספים, מוטרדים מאוד מהעוינות והשנאה שהם מגלים בחברה הכללית כלפי הקהילה החרדית. במקרים רבים הם מנסים להבין מדוע החרדים כל כך שנואים, ומנסים בדרכים שונות להקטין את העוינות והשנאה שנראות בעיניהם לא מוצדקות.
נדמה לי שעבור החרדים שאינם באים במגע עם הציבור הכללי, השנאה כלפי החרדים לא נתפסת כעניין כל כך בעייתי, ובמובן מסוים אני סבור שהם רואים בכך דבר תועלתי.
התפיסה החרדית היא של התבדלות והסתגרות, ברוח ההתבדלות וההסתגרות שאפיינה אם עם ישראל שנים רבות, ברוח הפסוק "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", ובשל כך לשנאה כלפינו יש תפקיד לשמור על הבידול והריחוק. השנאה כלפינו גם מחזקת את הלכידות בתוכנו בשעת הצורך (בפרט בתקופת בחירות), היא גם מסייעת לתופעה של "התחרדות" שכונות, שהרי השנאה כלפי החרדים גורמת לתושבים ותיקים לעזוב ומונעת מחדשים לבוא ולגור בשכונה.
אחת התגובות הרווחות בקהילה החרדית כלפיי גילויי עוינות ושנאה מהחברה הכללית, היא בציטוט מאמר חז"ל "גדולה שנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם יותר משנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל" (פסחים מט,ב) ואת דברי ר"ע שהובאו שם "אמר רבי עקיבא כשהייתי עם הארץ אמרתי מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור". כלומר שהעוינות כלפינו מחזקת את ההוכחה שאנו תלמידי חכמים ואת היותם עמי הארץ.
בעניין זה מעניין לציין מאמר חז"ל נוסף "אמר אביי: האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא, לאו משום דמעלי טפי, אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה,ב). כלומר שאם התלמיד חכם אהוב על בני העיר זהו דווקא סימן לכך שהוא לא נוהג כראוי ואינו מוכיח את בני עירו בדברי שמים.
אם החרדים יהיו אהובים על ידי החברה הכללית, ברור שגם יהיה חשש גדול יותר מיציאה בשאלה, יהיה קשה לגייס את כולם להצביע בבחירות בגלל אלו שקמים עלינו לכלותנו, ויהיה יותר מקום לשכונות מעורבות.
האם לדעתכם/ן אני טועה בקריאת המפה?
נראה לי ששנאה לחרדים בעלת אותו מקור כמו האנטישמיות - כלומר, אכזבה תת-מודעית (ואפילו מודעית ממש).
השבמחקהחרדים כלפי חברה כלל-ישראלית הם "אלו ששומרים על היהדות ומסורת חכמי ישראל". כתוצאה מכך מצפים מהם להיות דוגמה וסמל למצוינות מידתית, כלכלית, ערכית וכו', קו'ח לשמירת מצוות (כל המצוות) בדרגה מקסימלית.
אבל חרדים לא רוצים "להיות דוגמה". הם רוצים סתם "להיות". לסדר ענינים, למצוא מקורות הכנסה, להמלט ממטלות מיותרות.