הרהורי טרום בחירות

ביום שלישי הקרוב תתקיימנה הבחירות לרשויות המקומיות בישראל, והשנה נראה שחלק גדול מתשומת הלב הציבורית מופנה לירושלים, בה מתמודדים ארבעה מועמדים מרכזיים על ראשות העיר ומפלגות רבות ומגוונות על מקומות במועצת העיר. במידה רבה אני מזדהה עם הטענה שירושלים היא מִיקְרוֹקוֹסְמוֹס של מדינת ישראל, וההתרחשויות בה עשויות ללמד רבות על ההתפתחויות העתידיות בכלל המדינה. ברצוני להציג בקצרה את נקודת ראותי על הבחירות בירושלים, דרך שלושה מעגלים שמעסיקים אותי, מעגל רחב מעגל בינוני ומעגל צר.

1. שותפות בין-מגזרים - המשך קיומה ושגשוגה של מדינת ישראל על חלקיה השונים, תלוי ביכולת של המגזרים השונים בחברה הישראלית לשתף פעולה למען המטרה הגדולה המשותפת, ולהתגבר על חילוקי הדעות וההשקפות וניגודי האינטרסים השונים. אם כל קבוצה חברתית תמשיך לראות בעיקר את השונות וחילוקי הדעות בינה לבין יתר הקבוצות, ואת האינטרסים הרוחניים והגשמיים להגשמת ערכיה ותפיסת עולמה, אנו עלולים חלילה לגרום לאבדן ולחורבן של המדינה והחברה שנוצרו כאן במאה השנים האחרונות. זהו שינוי לא פשוט ולא קל עבור כל הקבוצות החברתיות, אולם אין מנוס מלפעול באופן ברור למימושו. המעבר מפוליטיקה סקטוריאלית לפוליטיקה של "טוב משותף", היא האינטרס הגדול ביותר עבור כל מי שטובת המדינה והחברה לנגד עיניו.
2. החרדיות המתחדשת - בשנים האחרונות מתפתחות בתוך הקהילה החרדית בישראל, קהילות קטנות של צעירים חרדים המבקשים לשמר את זהותם החרדית עם שינויים כאלו ואחרים באורח חייהם ובתפיסת עולמם, בעיקר בכל הנוגע לשילוב תורה עם דרך ארץ במובנים שונים ובאופן ההתמודדות עם אתגרי התקופה. קהילות אלו נדרשות למענה מיוחד לצורכיהן בהיבט של מוסדות חינוך, בתי כנסת, גיבוש קהילתי, שיח פנימי, מנהיגות רוחנית וכיו"ב. התגבשותן של קהילות אלו, נחוצה מאוד לעתידם הרוחני והגשמי של רבים בדור העתיד החרדי.
3. ישיבת "חכמי לב" בירושלים - לפני חמש  שנים זכיתי להקים בירושלים ישיבה תיכונית חרדית, שנועדה לאפשר לצעירים חרדים בגילאי 14-18 לשלב תורה עם דרך ארץ, ולהוות מודל של "בעל בתים - בני תורה".

עופר ברקוביץ ויוסי דייטש

הבחירות המקומיות בירושלים נוגעות להבנתי בשלושת המעגלים הללו, ואני סבור שההתפתחויות עד כה נותנות מקום רב לאופטימיות.

הראיה הרחבה של טובת כלל הציבור הירושלמי על גווניו השונים, ניכרת כיום בדבריהם של כל המועמדים לראשות העיר, אולם במיוחד אני מבקש לציין את העובדה שהמועמד החילוני עופר ברקוביץ מרבה לדבר על הבנתו והכרתו את הצרכים של הציבור הדתי והחרדי בעיר, והמועמד החרדי יוסי דייטש מרבה לדבר על הבנתו והכרתו את הצרכים של הציבור החילוני בעיר, אני מאמין שמדובר בשיח אמתי ולא רק במליצות לצורכי בחירות.

במערכת הבחירות הנוכחית, ניתנה התייחסות של המועמדים עופר ברקוביץ וזאב אלקין לצרכיה של הקהילה החרדית המתחדשת בירושלים. בתנועת "התעוררות" (שהכניסה ברשימתה מועמד חרדי) אף נעשתה עבודת צוות ייחודית, שהגדירה באופן מפורט ויסודי את הצרכים השונים של קהילה זו ונכתבה תכנית עבודה להוצאת הדברים לפועל.

בקדנציה האחרונה נתקלה ישיבת "חכמי לב" בקשיים רבים בחיפוש אחרי מענה פיזי לצורך ההולך וגדל משנה לשנה, בעיקר בשל התנגדות של נציגי "דגל התורה" לפתרונות השונים, יש לקוות שהרכב המועצה בקדנציה הקרובה תאפשר מציאת פתרון ראוי ומכובד לישיבה לטווח ארוך.

נ.ב. מפלגת "דגל התורה" בירושלים רצה כעת תחת האמירה שהיא בסך הכל מבקשת לקבל עבור מצביעיה את זכויותיהם למבני ציבור וחינוך בהתאם לחלקם באוכלוסיה, אולם הם נמנעים מלציין את פעילותם הרבה למניעת אותם זכויות ממש גם מהציבור של מפלגת "בני תורה" וגם מהציבור של החרדיות המתחדשת. 

כמו כן, הם באים פעמים רבות בטענות של פגיעה כזו או אחרת בצביון השכונות החרדיות, אולם אינם מהססים להתעלם לחלוטין ואף להתקומם כנגד טענות דומות של קבוצות אוכלוסייה אחרות בשכונות לא-חרדיות.