על פוליטיקה זהות והזדהות

ההתעניינות בפוליטיקה של גברים בקהילה החרדית בכלל ובקרב בני ישיבות בפרט, גדולה כמדומני בהרבה מההתעניינות בפוליטיקה בקרב כלל הציבור. הדבר ניכר באופן קבוע בתקשורת החרדית לגווניה (עיתונות, ערוצי רדיו ואתרי אינטרנט) ובנושאי השיחה הרווחים בקהילה החרדית. הדבר בא לידי ביטוי גדול יותר בתקופת בחירות לכנסת או לרשויות המקומיות, כשהתקשורת החרדית כולה מגויסת לנושא, ושיעור ההצבעה של הקהילה החרדית בבחירות גבוה בהרבה משיעור ההצבעה בכלל החברה בישראל. ברצוני לברר, מהו הגורם למעורבות הפוליטית הגבוהה כל כך? כמדומני שניתן למצוא לכך מספר הסברים, ואני מבקש להתייחס לשניים מהם.

1. היעדר תחומי עניין לגיטימיים - בכלל החברה ישנם תחומי עניינים רבים כדוגמת ספורט, מוזיקה, סרטים, הצגות, מדע, טכנולוגיה, רכבים, לבוש, מזון ועוד כיו"ב, בעוד שבקרב הגברים בקהילה החרדית בכלל ובקרב בחורי הישיבות בפרט מרבית הנושאים הללו אינם רלוונטיים מסיבות שונות, והפוליטיקה הפנימית והחיצונית נותרת כנושא עניין כמעט יחיד מעבר לנושאים תורניים.
   חשוב לציין שהעיסוק בפוליטיקה כולל הרבה פרשנות על מהלכים שונים של פוליטיקאים שונים, והשערות רבות עם סברות וחשבונות לגבי העתיד, והדבר מתאים מאוד ליכולות הלמדניות של תלמידי ישיבות המורגלים בניתוח סוגיות למדניות.
2. המפלגות החרדיות כמגדיר זהות - הקהילה החרדית על חוגיה ועדותיה השונים, ניכרת בהגדרות ומאפיינים שנועדו לבדל בין הקהילה החרדית ליתר החברה הישראלית ובין הקבוצות השונות המרכיבות אותה. הזהות הייחודית לקהילה החרדית בכלל ולכל תת-קבוצה בתוכה, מחייבת כל יחיד בקהילה החרדית לשייך את עצמו לקבוצה מוגדרת ולהתאים את אורחות חייו ואת השקפת עולמו לאותה קבוצה.
   המפלגות החרדיות והמנהיגות הרוחנית והפוליטית שלהן, מהוות את הסמל המובהק ביותר של הקהילה החרדית בכלל ושל כל אחת מהקבוצות המרכיבות אותה. ניתן לראות כיצד כל חלוקה פנימית בקהילה החרדית, באה לידי ביטוי גם במפלגות החרדיות ובמנהיגות הרבנית והפוליטית. ההצבעה לבחירות היא אפוא מבחן השתייכות ונאמנות לקבוצה ולמנהיגות שלה.

בין השינויים המתחוללים בקהילה החרדית בשנים האחרונות, ניתן לזהות דור חרדי צעיר שאורחות חייו שונים במידה כזו או אחרת מהנורמות המקובלות בכלל הקהילה החרדית, הבאה לידי ביטוי בפתיחות גבוהה יותר למודרנה ולחברה הישראלית, אולם כשמדובר על הצבעה בבחירות ניתן לזהות לדעתי בתוך קבוצה זו שתי מגמות הפוכות.

1. התייצבות לדגל והצבעה מסורתית - ניתן לראות הרבה "חרדים מודרניים" שאורח חייהם פתוח בהרבה מהמקובל בקהילה החרדית, אולם בכל הנוגע להצבעה בבחירות חשוב להם לבטא נאמנות מוחלטת לקהילה החרדית ולמנהיגותה הרוחנית. נראה שעבורם ההצבעה למפלגות החרדיות הוותיקות היא מעין "מס חבר" זול יחסית, המצדיק את זהותם החרדית ומוכיח את נאמנותם.
2. קריאה לייצוג פוליטי אלטרנטיבי - בקרב "החרדים החדשים" ניתן למצוא אכזבה רבה וחוסר אמון במפלגות החרדיות הוותיקות, ותחושה שהן אינן דואגות לאינטרסים שלהם בתחומי חינוך, תעסוקה, השכלה, חברה וכיו"ב, ולעתים אף פוגעות בהם במכוון. צעירים אלו מבקשים אלטרנטיבה במפלגות שונות, תמורת התחייבות לדאוג לצרכים הייחודיים שלהם.