חפש בבלוג זה

יום ראשון, 12 ביולי 2020

סדקים ב"תיבת נח"

תיבת נח (צייר: עקיבא וינטרוב)
לעולם הישיבות החרדי נודעו במהלך השנים שני תפקידים מרכזיים, שבמובנים מסוימים הם אפילו סותרים זה את זה.
  1. כפי שהיטיב להגדיר זאת במילים ספורות חיים נחמן ביאליק, שחבש בנערותו את ספסלי אם הישיבות בוולוז'ין, הישיבה נועדה להיות "בֵּית הַיּוֹצֵר לְנִשְׁמַת הָאֻמָּה". מתוכה אמורים לצמוח גדולי תורה, ראשי ישיבות, פוסקי הלכות, הוגים, ומנהיגים. כאלו היו מרבית ישיבות ליטא עד השואה, וגם בארצות אחרות הצמיחו הישיבות מנהיגים תורניים בעלי שיעור קומה.
  2. התפקיד השני של הישיבות הוגדר כמדומני ע"י ה"חזון איש" להוות "תיבת נח" מפני המבול שבחוץ. הישיבה נועדה לבודד את הנער החרדי מהעולם שבחוץ על שלל סכנותיו הרוחניות, ע"י יצירת חממה מוגנת ומופרדת מהעולם הגדול על דעותיו הכוזבות ושלל פיתוייו הגשמיים והרעיוניים. המגמה כבר התחילה בעולם הישיבות שלפני השואה, אבל לאחר השואה זו הפכה כמדומני להיות המטרה המרכזית, ולכן הכניסו לישיבות את כולם, גם מי שאיננו עתיד לגדול בתורה באופן מיוחד.
להבנתי, ארבעת החודשים האחרונים, גרמו לסכנה להמשך קיומה של "תיבת נח" הישיבתית. מאז פורים, הישיבות עושות כל מאמץ לדאוג לתלמידים שנפשם חשקה בתורה, על מנת שיוכלו להמשיך שקוד על תלמודם כמימים ימימה, וזו כמובן מלאכה קשה ביותר בימים טרופים אלו. ונראה שאכן מי שמבקש ללמוד תורה, מוצא את הדרכים לעשות זאת, גם בתקופה לא פשוטה זו.

אולם הצעירים החרדים שנפשם לא חשקה כל כך בתורה, והם נמצאים בישיבות בעיקר בשביל לא להימצא במקומות אחרים שסכנתם מרובה, נראה לי שרובם ככולם נמצאים כבר ארבעה חודשים ללא מסגרת מחייבת, וחשיפתם לעולם הגדול מתרחבת והולכת.

למעשה, כבר כעשרים שנה שהאינטרנט מכרסם בחומות שהקהילה החרדית בכלל ועולם הישיבות החרדי בפרט בנו סביבם, אבל נראה שכעת מדובר בפירצה גדולה מאוד שמטילה ספק על היכולת להמשיך את אותה הסתגרות שהחזיקה מעמד שנים רבות.

אני סבור שהאינטואיציה החרדית בחודש אדר להתנגד לסגירת הישיבות היתה נכונה, למרות שנראה לי שלא היה מנוס מכך.

מה עושים כעת?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה