 |
| בני גנץ |
באופן אישי, נראה לי שבני גנץ הוא אדם הגון וראוי מאוד לתפקיד ציבורי בכיר, בשל אופיו וכישרונותיו, בשל ערכיו, ובשל ניסיונו הרב. יחד עם זאת, היומרה שלו להגיע לראשות הממשלה תיכף עם כניסתו לפוליטיקה, היתה נראית לי שגויה מהרגע הראשון, וכעת הוא משלם את מלוא המחיר על כך.
פוליטיקה דורשת מקצוענות בדיוק כמו כל דבר אחר, וכמו שלא יעלה על הדעת להעמיד כרמטכ"ל מי שנכנס רק כעת לצבא, כך להבנתי לא יעלה על הדעת להעמיד כראש ממשלה מי שלא התנסה בשדה הפוליטי.
הציבור הישראלי הנמנה על מחנה השמאל והמרכז, מחפש בכל פעם "משיח" חדש, ובשל כך הוא איננו נאמן לאף מפלגה ולאף מנהיג פוליטי. בשלושת הבחירות האחרונות גנץ הפך ל"משיח" התורן, כעת ימשיכו החיפושים אחרי ה"משיח" החדש, שכמובן גם הוא יודח מהר מאוד. נראה שהדבר מונע מראש מאנשים חכמים ומפוכחים להכניס את עצמם לתפקיד כפוי הטובה הזה, להנהיג את מפלגות השמאל והמרכז.
במו"מ מול בנימין נתניהו והליכוד, ברור שיאיר לפיד קרא היטב את המפה, כשטען שנתניהו איננו מתכוון לפנות את כסאו ולעמוד בהסכם הקואליציוני. למרות זאת, אני חושב שבני גנץ צדק כשהעדיף ממשלת אחדות על פני בחירות רביעיות, ובסופו של דבר הוא הצליח להוכיח פעם נוספת שאין שום ערך להבטחותיו של נתניהו. ההשפלה של גנץ ומפלגתו במשך כל ימיה של הממשלה הנוכחית, עשויה להוות תמרור אזהרה לכל מי שיתייצב בקרוב למו"מ מול הליכוד בראשות נתניהו.
את ביקורתי על מפלגות שבהן ראשי המפלגה בוחרים את כל הרשימה כבר הבעתי כמה פעמים, ולצערי הרב המגמה הזו רק מתרחבת.
אני מעריך מאוד כמה מהח"כים במפלגת כחול לבן ובעיקר את ידידתי ח"כ תהילה פרידמן, אבל נראה שהמפלגה קרובה כעת לסוף דרכה, כמו הרבה מפלגות מרכז שקדמו לה, ומעניין מי מהח"כים שם ימצא את דרכו כעת למפלגות אחרות. בכל אופן, נראה שגם היעלמותה של מפלגת כחול לבן לא תציל את מפלגת העבודה, שסיימה את תפקידה ההיסטורי לאורך 90 שנה (מהקמת מפא"י ב-1930).
אינני יודע האם הבחירות הקרובות לכנסת מבשרות את סוף עידן נתניהו כראש ממשלה, אבל גם אם הלא יאומן יתרחש, ברור שמפלגות השמאל והמרכז בישראל עוד יצטרכו לעבור דרך ארוכה בשביל להוות אלטרנטיבה לשלטון הימין, והדרך הזו צריכה לעבור קודם כל בהתנהלות פוליטית פנימית לפני שינוי בעמדות הפוליטיות של הציבור הישראלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה