הרב הוטנר היה תלמידו של הסבא מסלבודקה, ורוב שנותיו כיהן כראש ישיבה בארה"ב שם היה מגדולי התורה המפורסמים, אולם כמדומני שעיקר השפעתו עד היום היא בזכות ספריו מאמריו ותלמידיו שומעי לקחו ב"הלכות דעות וחובת הלבבות".
הרב הוטנר התייחד בעולם התורה הליטאי בעיסוקו ב"מחשבה", שמקורותיה בקבלה / בחסידות / במהר"ל וכיו"ב, בניסיון להבין ולהגדיר מושגים ורעיונות במחשבת ישראל, בתחומים שאינם מקובלים לא בקרב ראשי ישיבות שעיקר עיסוקם בסוגיות תלמודיות, לא בקרב רבנים ודיינים שעיקר עניינם בהלכה למעשה, ולא בקרב משגיחים ובעלי מוסר שהקדישו את עצמם לעניין של תיקון המידות ועבודת ה'.
בימי בחרותי, ספרי "פחד יצחק" היו מוכרים למתי מעט בחורי ישיבות ואברכים, וכך גם שיעוריו המיוחדים של תלמידו הרב משה שפירא זצ"ל או מאמריו של יבלחט"א חתנו הרב יונתן דייוויד שליט"א. כמדומני שכיום ישנם הרבה יותר תלמידי ישיבות ליטאיים שמתעניינים בספרי "פחד יצחק" ובספרי מחשבה בכלל.
הרב הוטנר אמנם לא היה היחיד שעסק בנושאים אלו בעולם הישיבות הליטאי, ניתן לציין גם את הרב אליהו אליעזר דסלר זצ"ל משגיח בישיבת פוניבז' ובעל "מכתב מאליהו", את הרב שלמה וולבה זצ"ל משגיח בישיבת "באר יעקב" ובעל "עלי שור", ואולי גם של דמויות נוספות כדוגמת הרב ישראל אליהו וינטרוב זצ"ל, הרב שמשון פינקוס זצ"ל והרב לייב מינצברג זצ"ל אבל כמדומני שהשפעתו עד כה הייתה גדולה משלהם.
אשמח אם יבואו אחרים שמכירים טוב יותר ממני את זרמי ה"מחשבה" בעולם החרדי בכלל ובעולם הישיבות הליטאי בפרט, ויוכלו לבאר יותר אודות הזרמים השונים הקיימים ועל תרומתו הייחודית של הרב הוטנר.
כיום ישנם כמדומני הרבה "משגיחים" בישיבות הליטאיות שעניינם בסוגיות של "מחשבה" בדרכו של הרב הוטנר, ופחות בענייני מוסר בסגנון הישן של "תנועת המוסר". אציין לדוגמה, את המשגיח בישיבת "חברון" הרב חיים יצחק קפלן שליט"א, שכמדומני נמנה על תלמידיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה