ביום שישי כ"ז בסיון תשפ"ג פורסם בעיתון "יתד נאמן" מאמר תגובה על נאומו של הרב דוד לייבל שליט"א.
אני רואה חשיבות בהבאת המאמר במלואו.
"אמר רבי עקיבא, נמשלו ישראל לעוף. מה עוף זה אינו יכול לפרוח בלא כנפים, כך ישראל אין יכולין לעשות דבר בלא זקנים"
"יתד נאמן" שתק עד כה אך משקבלנו את הוראתם והנחייתם המפורטת של מרנן רבנן זקני הדור שליט"א, יצאנו להדהד את קולם ולהשמיע את דעתם דעת תורה ברמה והתייצבנו לזעוק ולשמש מגביר קול לגדולי דורנו שליט"א, הרואים בדיבורים אלה סכנה קיומית וניסיון לבקוע פרצות בחומות החוצצות בין עולם התורה לעולם החולין וחיי החומר
לפני כשבוע נפל דבר בישראל, באופן פומבי הוטלה פצצה רוחנית לתוככי היהדות נאמנה, בסוגיה הנוגעת לציפור הנפש של עתיד הדור הצעיר. לאורך תקופה ארוכה ביותר, לא היה דבר כגון זה, שיקום רב הנחשב ת"ח המכהן כראש כולל, והרים נס מרד נגד דעתם המוחלטת של מרנן ורבנן זצוק"ל ויבדלחט"א, בשאלות המסורות אך ורק ללשכת הגזית. "לעיני כל ישראל" הוא העניק גיבוי למוסדות שעיני העדה ראו ורואים בהם סכנה רוחנית חמורה והם ביטאו את דעתם ברמה בסוגיות אלו, ובדבריו שלל את סמכות החכמים להכריע בענין זה, והעביר את הסמכות ההכרעה לידי ההורים - ולא לעיני העדה.
מבלי להיכנס לגופה של הסוגיה עצמה, מדובר בהמרדה חמורה שכל מי ששייך להיכלה של היהדות הנאמנה - לומדי התורה שמחזיקים את עמודי העולם לצד עמלים לפרנסתם אך דבקים באורח החיים החרדי - כאיש אחד בלב אחד דוחים בהתקוממות את האמירה המסוכנת והמתגרה בסמכות החכמים. כי בשעה שהיהדות הנאמנה מתמודדת עם צודי נפשות מבחוץ ועם צורך בפתרון בעיות ביית, לא רק שקולו של אותו דובר לא נדם, הוא שופך שמן לתבערה של האש הזרה הבוערת בקצה המחנה.
אבל קריאת התגר המטלטלת, כביכול יש כאן "מחלוקת אחרונים", מרנן גדולי ישראל מחד ואותו רב מאידך גיסא, מהווה מטען נפץ רוחני, רב עוצמה, שהונח ביסודות הבית בנסיון להקים גורד שחקים חדש שקומותיו דוקרות את השמים, כדי שיהווה משכן לתנועת ההשכלה המתחדשת, הבל הפה והבלי הרוח הנשמעים מכיוון הדובר הפעילו אצלנו צופרי אזעקה המשמיעים צפירות עולות ויורדות, כבעת סכנה.
אומנם 'חנוך לנער על פי דרכו', אמנם ישנן שאלות של היחיד המבקשות תשובה בהתאם לצרכים, אבל בכל סוגייה שהיא, אי אפשר להפוך בעיה שמצריכה לעיתים פתרון, לאידיאולוגיה. גם עמלים לפרנסתם, אנשים יקרים החרדים לדבר השם, ידעו את הדרך המובילה למעונם של גדולי ישראל הנושאים על כיתפיהםם השחות את משאו, טורחו וריבו של כל יחיד. אבל גם אם באופן תיאורטי יהיו רבבות הוראות שעה, הוראות מקום והוראות לפרט, זה לעולם לא יהיה שינוי ערכי, השקפתי ואידיאולוגי. זה יהיה מצבור של הוראות יחיד. לא כל אחד יכול לבוא ולפרוץ גדר, ולסלול דרך חדשה, גם אם הוא חושב שהוא רואה רחוק יותר מעיני הנץ של גדולי הדורות הצופיות למרחקים! ומי שיבקש דוגמה לעינים אלו, אל יבקש זאת במקום רחוק. כאשר הגיעו לפתחו של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל סוגיה של "כולל" המשלב לימודי הייטק מיסודו של אותו רב, התרעם ושלל זאת בכל מכל כל וזעק: "שעטנז"! היו, ביניהם מחשובי עם, שתמהו: וכי מה רע שאנשי עמל יחלקו את זמנם עם לימוד תורה? והשיב מרן זצוק"ל: "יש הבדל אם אדם לומד כפי יכולתו, אך כיוון שזקוק הוא לפרנסה לבני ביתו, הוא נהנה מיגיע כפיו, לבין אדם שמקדש את פרנסתו כעיקר וכתוספת לעבודתו הוא גם לומד תורה. קביעת עיתים היא דבר גדול וחשוב וכל השטעטעלאך בישראל היו מלאים בלומדים כאלה, ואת הגמרא, המשנה או ה"עין יעקב" היו לומדים בעין דומעת: "הלוואי וטעם גן עדן זה היה מנת חלקינו כל היום". עלינו לשים לב כי לשון המשנה היא "כל תורה שיש עמה מלאכה", ולא אמרה התורה "כל מלאכה שיש עמה תורה". לקבוע מסגרות ל"מלאכה שיש עמה תורה" - הייטק עם גמרא, זו מסגרת פסולה: ש-ע-ט-נ-ז! - זעק מרן זצוק"ל וכמה רחוקות רואי הם עיני גדול ישראל שצפה אז, את האירוע הנוכחי!
"ויקח קרח". רש"י פרש זאת "לקח עצמו לצד אחד כדי להיות נחלק מתוך העדה לערר על הכהונה". כן הביא את דברי האונקלוס - "ואיתפלג", היינו נחלק מכל העדה להחזיק במחלוקת. לפי רש"י הוא בא לערר על הכהונה, ולפי אונקלוס, כיד להחזיק במחלוקת לשם מחלוקת. במדרש הגדול (קרח טז,א) "אמר ריש לקיש, שלקח מקח רע לעצמו". באר בעל הטורים: ויקח קרח בגימ' 'זה מקח רע', שנאמר (קהלת ה,יב) ' יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עושר שמור לבעליו לרעתו' ". ומוסיף בעל הטורים: בגימ' ' עושרו של קרח לרעתו היהלו'. שלוש נקודות היו במערכה של קורח: ערעור על הכהונה, מחלוקת לשם מחלוקת, וממון רב שאיפשר לו לנסות לקדם תנועת מחאה שתגרור ותסחוף את ההמון ותתבע לגיטימציה - כל העדה קדושים - בניגוד להנהגת משה רבינו.
"יתד נאמן" שתק עד כה, כי כמו בכל מאבקיו, ועתה ברוח צוואתו, מורשתו והוראתו המפורשת של רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטין זצוק"ל לשליחי צבור, כפי שהעבירם בכנס במלאת עשור להסתלקותו של רשכב"ה מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל באומרו ש"לא עושים שום דבר בלי לשאול", נצרנו את הקולמוס והמקלדת. אך משקבלנו את הוראתם והנחייתם המפורטת של מרנן ורבנן זקני הדור שליט"א, יצאנו להדהד את קולם ולהשמיע את דעתם דעת תורה ברמה והתייצבנו לזעוק ולשמש מגביר קול לגדולי דורנו שליט"א, הרואים בדיבורים אלה סכנה קיומית ונסיון לבקוע פרצות בחומות החוצצות בין עולם התורה לעולם החולין וחיי החומר, ששולטים ברחוב הישראלי. הטשטוש והערפל הם שדה מוקשים ללא שילוט התראה, וחובה לפזרם.
בל נשכח כי אמירות ודיבורים כביכול אינטלגנטים ומתחכמים, או במשמעותם האמיתית דבורי "אויבער חכם", מושכים בחלקלקותם ומסנוורים בסגנונם. גם כשהעיוות והסילוף ברורים לכל השומעים, חובשי ספסלי ביה"ד כמו גם עמלים לפרנסתם שבוודאי אינם מעונינים חלילה להפנות עורף לגדולי הדור, אלא חפצים במטרייתם הסוככת והמגוננת. אולם ההתפעלות מהנוסח האינטלקטואלי ועוד מפי רב, מאלחשת את חוש הזהירותואת המבט הבקורתי הטבעי. מול דיבורי דבש כאלה, האוזן מתמלאת דונג, ו"תופת צופים" הופך לנופת צופים. האדם רואה דברים - אך אינו מתבונן. הוא שומע - אך אינו מקשיב. הוא מבחין - אך אינו מכיר. תבלול מכסה את העין - לא רואים, גבס הקהות ניתך - לא מרגישים, ועל כך גדולי ישראל מתריעים!
אין צורך להאריך בסוגיית מוסדות הממ"ח שמרנן גדולי ישראל זצוק"ל ויבדלחט"א כבר הבהירו אודותיו כי מדובר בממ"ח שערי טומאעה, אך אותו "רב" נותן לו לגיטמציה וצינן את היורה של מאבקם. הרי אין זה סוד שהיהדות הנאמנה מתנגדת לכל נסיון חיצוני להתערב בתכני הלמוד של מוסדות החינוך של צאן קודשים. לא בגלל ש"אתם נכשלתם". גם לו הם, החילונים, היו מצליחים, אפילו מאוד, היינו אומרים "לא" מוחלט! גם אם הנוסחה שלהם היתה המתכון הבדוק ביותר להישגיות מרשימה ולהקניית ערכים טובה, היינו דוחים אותה על הסף. אף אם התוצאות שלהם היו נושמות אויר פסגות, היינו מגיפים את שער הברזל בטריקה ומרימים את גשר השלשלאות שמעל החפיר. היהדות הנאמנה לא נותנת להם לגעת, אפילו לא בזרת קטנה, לא בגלל שהמרשם שלהם מקדיח את תבשילו של העם ועתידו - כפי שאכן מוכח. לא בגלל שמעשי ידיהם טובעים בים של כשלון למודי וערכי. לאבגלל שה"פרות הקדושות" שלהם כבר הובלו לבית המטבחים של התוצאות. היינו מתנגדים, גם אם התוצאות שלהם היו מצוינות. אנחנו מתנגדים שהם יתערבו, כל לא ניתן להם דריסת רגל בחינוך ילדינו בגלל מה שהם ומה שהם מייצגים - ולא בגלל צדקתם או אי צדקתם. לא יעלה על הדעת שהם יקבעו לנו בענינים של צפור הנפש!
משום כך, עד כה, הציבור הכפוף לגדולי ישראל לא פתח להם שער. הכל ידעו כי זו הכנסת הראש לגליוטינה הרוחנית מרצון. כבר הבהיר על כך רשכבה"ג מרן הגראי"ל שטינמן זצוק"ל בהתייחסו בעבר לנסיונות כפייה והתערבות מהאידך גיסא: "גם אם הם יכריחו אותנו ללמוד גמרא, נתנגד! הם לא יקבעו לנו דבר! נתנגד, נסרב ואז נלך ללמוד גמרא". נלחם כי אנחנו חייבים להגות בתורה יומם ולילה, לא בגלל שהם יכריחו! לא תנתן להם שום דריסת רגל. לא ניתן לחתול חוצות מורעב, לשמור על השמנת. כל מה שהם צריכים זה ליצור תלות ראשונית מצידנו ולהניח רגל דקה בתוך מערכת החינוך הטהור החרדי. ההמשך, הם מאמינים, יבוא אחר כך, הרגל גזה. כך היא אומנותו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו עבוד עבודה זרה. לסיוע רבני אפילו הם לא ייחלו. על נאום הכשר של ישיבה משולבת בלימודים אקדמיים, אפילו הם לא דימיינו.
"כלום אפשר למסור נכס יקר כזה, לידי אנשים שאינם מאמינים בו ואינם מעריכים אותו, ויש ביניהם שונאים אותו ונלחמים באמונה ובדת" כתב מרן הגר"ז סורוצקין זצוק"ל (הדעה והדיבור, ספר שלישי, סימן ט"ו). "ואני אמרתי לאחד השרים אילו הייתם אנשים ישרים, לא הייתם מקבלים על עצמכם דבר כזה. אילו היו רוצים להטיל עלי, לא הייתי מקבל עלי בשום אופן, כי הנני מאמין בד' ובתורתו, ולא אוכל לתת, ח"ו, חינוך של כפירה לילדים. לא אוכל לתת לאחרים, דבר שאין בעצמי. ואיך אתם, הבלתי דתיים, מקבלים על עצמכם, לתת דבר שאין בעצמכם?" ואם יבוא הטוען "החכם" ויטען כי חפץ הוא להקים מוסד כזה ללא תלות ממלכתית ובמימון פרטי לגמרי, (והרי לשטן חילות רבים ורגלים לדבר שלנושא כזה יימצא מימון ברווח ובשופי). על כך כך הוסיפו ואף חידדו מרנן ורבנן גדולי הדורות זצוק"ל ויבדלחט"א, כי לא רק כאשר מוסדות כאלו יהיו ממלכתיים וכפופים למימסד הכפרני, אלא אף אם תהא זאת יוזמה פרטית ובמימון פרטי, כדוגמת ה"כולל" שהזכרנו, עצם הדבר הוא שעטנז פסול וטרף!
את חומרת הממ"ח כבר הבהיר רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטין זצוק"ל באוזני הנהלת 'איגוד מוסדות הפטור', בדברים נוקבים וחמורים לקראת עונת הרישום: "המסייעים לממ"ח, מפסידים את העולם הבא. אפילו מי שמלמד שם תורה שיידע שהוא מפסיד עולם הבא". גם באספת חירום שהתקיימה במעונו ובראשותו, בהשתתפות יבדלחט"א חברי מועצגה"ת הגאון הגדול רמ"ה הירש שליט"א, הגאון הגדול ר"ד כהן שליט"א והגאון הגדול ר"א פילץ שליט"א, שיחד עם מרביצי תורה ואנשי חינוך, התייצבו כולם לדון בדרכי הפעולה מול נסיונות גורמים שונים לפלוש ולהשפיע על חינוך תשב"ר ויצירת מסגרות שאין רוח חכמים נוחה מהם.
באמצעות פיתויים כלכליים למוסדות, מנסים ראשי משרד החינוך על פי מפת דרכים מסודרת, להרחיב את פריסת מוסדות הממ"ח - ממלכתי חרדי, ולצרף אותם לרשימה הארוכה של סוכני שינוי הפועלים בתוככי היהדות החרדית. מאחורי מסווה ההבטחות שלא להתערב בתכנים ועל אף שבחלק מהמקומות זה מקויים בינתיים, מדובר ברצים למרחקים ארוכים שיש להם נשימה ארוכה וזמן המתנה לרגע ה"אמת" שבו ייחשף פרצופם האמיתי. הכוונה כרגע היא להניח מרעום השהייה בהיכלי החינוך הטהור שיתקתק תחת אושיות קיומנו, ולפוצצו ברגע שייבחר על ידם. זהו נסיון להפיל ברשת את עצמאות החינוך החרדי, ומרנן ורבנן שליט"א נקהלו לעמוד על נפשנו.
"אלו הם אנשים שיש להם השקפות אחרות, לא השקפות של תורת אמת", זעק מרן ראש הישיבה זצוק"ל. "המטרה שלהם לשנות את החינוך של התלמידים! צריך לדעת שזה בנפשנו, זה חינוך לא על פי התורה, זה חינוך נגד התורה! הם עושים במסווה כאילו שזה על פי התורה, אבל המטרה היא הפוכה"!
כבר תקופה ארוכה מנסות ממשלות הזדון להניח יד גסה על החינוך הטהור, באמצעות משת"פים מבית. והם אינם חדלים מנסיונות לפלוש למערכת החינוך החרדית כדי "לתת לה כלים" לשלב את בוגריה בחברה פורקת העול. בצמרת מערכת החינוך דיברו אז בקול רם ולא בלחישה על "קידמה ונאורות"שיש להנחיל לחרדים. הם הסתכלו ועדיין מסתכלים על החרדים כעל קבוצת ילידים כביכול פרימיטיבית, שיש לגאול אותם מ"בורותם" ולסייע להם להשתלב בחברה וכך להפוך ילדים יהודים לילדים ישראלים!
לפני יותר מעשור, במכתבו האחרון בחיי חיותו כתב רשכבה"ג מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל על מגמות מחוץ לשלוח יד בפך השמן הטהור של החינוך: "מטרתם בכל מגמות אלו לעשות שינוי הרוח והמהות של הציבור החרדי ולפעול להכניס כל מיני שאיפות אחרות אשר לא שערום אבותינו, ולעשות השתלבות והתחברות עם חיי החילוניות ועם תרבות אנשים חטאים. ועל כן יש לקרוא אל תלך בדרך איתם מנע רגלך מנתיבתם, ועם שונים אל תתערב, אלא אך ורק בדרך המסורה לנו מדור דור".
כבר בי"ח חשון תשע"ה כשהשועלים אך החלו לחבל בכרמים כתב רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל בדם לבו מכתב נוקב. במילים נוגעות ללב,הבהיר בין דבריו: "בזמן האחרון עומדים עלינו כאלה אשר רוצים להצר את רגליהם של החרדים לדבר ד', ורוצים להתערב לנו בחינוך הטהור של ילדי ובחורי ישראל ע"י הקמת מסגרת ממלכתי חרדי וכדו', עלינו לעמוד כחומה בצורה שלא לשנות אפילו כחוט השערה ממה שהי' עד היום וח"ו לא להתפתות אחר דבריהם והבטחותיהם, אשר אחריתה מי ישורנו, ואין בזה שום הוראת היתר כלל. ואלו אשר הצטרפו כבר למסגרת זו עליהם להתנתק ממנה. ובעזה"י נצליח המשיך במסורת החינוך שקיבלנו מאבותינו ורבותינו בלי שום שינוי עד ביאת גואל צדק בב"א. הכו"ח למען הצלת חינוך ילדי ישראל".
עבור היהדות הנאמנה זו שאלה של להיות או לא להיות, לא נוכל "לישר קו" עם אלה המבקשים לכרוך את ההבל סביב צווארנו! הן כור היתוך שמכשיר להשתלבות, חייב להבעיר אש גיהנומית בעלת טמפרטורת היתוך נוראה. במערכת החינוך שלנו, אנחנו דולים את המים שמכבים את הבעירה הזו. זה הרי היפך מוחלט ממה שאנחנו מבקשים להנחיל לילדינו. אם יש להורה שאלות ספציפיות לילד ספציפי, לגדולי ישראל יש תשובות ספציפיות. אז איך יתכן שיהיו פושעי רוח שישתפו פעולה עם מגמות הזדון של מבקשי השינוי? איך יתכן שיהיו חרדים שיפרצו את הגדר וישתפו פעולה עם מגמת ה"ממלכתי חרדי" ויתנו להם דריסת רגל, גם אם זאבי הערבות מבטיחים עם יד על הלב שלא לטרוף את צאן הקודשים? איך יתכן שיתייצב רב לטובת הערב רב?
חז"ל אומרים שאפילו מבנה הגוף וחלאיו, שונים ביהודים ובבני עממין. ההבדל כה תהומי, עד שמרן החת"ס זצוק"ל (על מסכת ע'"ז דף ל"א ע"ב) מתלבט האם אפשר לסמוך על רופאים נוכרים, כיון שאין להם בתי ספר מיוחדים ללמוד חכמת הרפואה. של הגוף היהודי אלא הם לומדים רפואה כללית?! וכי גוף אחד לישראל ולשאר העמים? - תמה מרן החת"ס זצוק"ל. אין ספק שלנער היהודי ולעמיתו הזר יש כוחות נפש שונים. מה שיפה לחינוכו של ילד יהודי, אינו יפה לחינוכו של ילד נוכרי. בהכרח, גם כלי הפדגוגיה והפסיכולוגיה שונים בתכלית. את מה שמתאים לחינוך יהודי, יש לבקש רק מחכמי הנפש שלנו. אי אפשר להעתיק. אלו מקצועות יש ללמד? גם לכך יש לקבל רק את הכרעתם של מרנן גדולי התורה שליט"א. לכן אנחנו נלמד רק תורה, ומה שהכרחי לחיים, על פי קביעתם של מרנן ורבנן שליט"א ורק תחת מרותם. אי אפשר לקבל שום הנחתה מבחוץ, ומי שפותח דלת לפלישה זרה, לעולם לא יינקה. גם אם ישנם מקצועות שצריכים להלמד, זה לא יכול לבוא בגלל שהם דורשים מאתנו או מנסים לפתות אותנו, ולא על פי תכתיבים שלהם, מיידיים או עתידיים. מי שמאמץ את תרבות העמים, תרבותם ופדגוגיותם, אינו יכול לכפות עלינו ואפילו לא לייעץ לנו, ובוודאי לא להיות אחראי עלינו. זה מעוות, זה גם לא יילך. לא חשוב המחיר שצריך לשלם על כך, לא חשוב המחיר שהם מציעים.
אם יש מישהו מההורים שמתפתה חלילה לברק של הצלופן החיצוני המרשרש, עליו לדעת כי הוא מהמר על נפש הילד. "המטרה שלהם היא לשנות את כל העולם החרדי, לעשות מהם 'פרווה' ", הבהיר הגאון הגדול רמ"ה הירש שליט"א בכינוס. "המטרה, חס ושלום לא להוריד את האידישקייט לגמרי, אבל. השטארק-קייט, העוצמה של בן תורה, ה'כי הם חיינו' זה מה שהם רוצים לבטל ולכן צריכים לעמוד חזק-חזק ובזה צריכים ללחום. עם כל הכוח", אמר.
אבל ישנה נקודה נוספת: אין ספק שלא כל ילדי ישראל נועדו לגדלות בתורה שהרי אלף נכנסים ואחד יוצא. במישור הפרטי, לאחר שכל הורה יתייעץ עם מרנן ורבנן עיני העדה שליט"א מה לעשות עם בנו, והוא יקבל הוראה פרטית, הם ינחוהו כיצד ללוות את הנער על פי דרכו. אבל איש אינו מוסמך לגזול מבנו את הסיכוי להיות גדול הדור ולקטוע באיבו את צמיחתו. רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל זצוק"ל היה מרבה לצטט את דברי ה"חיי אדם" בהקדמה: "הנה בדור שלי כשהייתי קטן לא עלה מעולם על דעת האב והאם לדאוג במה יתפרנס הבן, רק כל מגמתם היתה שיזכה הבן לתורה ומעולם לא עלה על דעת מי שחננו ד' שיכול ללמוד שיפרק ממנו עול התורה ולהיות שונה ופרש, זה לא עלה על דעת האבות ולא על דעת הבנים".
אף אחד לא יכול להציב את עצמו בקצה מסילת רכבת חייו של הבן שאולי עדיו לגדולות, ולהראות באצבע שמאלה או ימינה ולבצע סלקציה נוראה של "רצח" גדול הדור הבא. מי אינו זוכר את משאו המהדהד של מרן הגרב"מ אזרחי שליט"א במחנה בני תורה, כשהאורות כבויים, הנשמות מוארות והלבבות נפתחים, על מרן הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור זצוק"ל שהתקשה בלימודיו בימי נערותו, אך הוא לא "נכנע" לרצון הוריו שבקשו להוציאו לעבודה אצל הסנדלר. וכאן נמשך התיאור המרטיט מה היה קורה אילו היה נשבר, נכנע ויוצא למלאכת הסנדלרות והופך לבעל בית נכבד, רודף צדקה וחסד, אך כשהיה מגיע מגיע לאחר 120 לבית דין של מעלה, ושם היו מכריזים עליו: "יצחק אלחנן שמאלה", לגיהנום, "יצחק אלחנן רוצח"! "רוצח? הרי הייתי כל ימי רודף צדקה וחסד"? "כן, רוצח! אתה רצחת את רבם של כל בני הגולה רבי יצחק אלחנן"! ובזכות שהתעקש והתגבר על קשייו, הפך לרבם של כל ישראל.
אז מי הרב שיכול לזרוק את בנו שמאלה? מי הרב שיכול לקחת אחריות על מתן לגיטמציה לבית ספר ל"רוצחים"? מי יכול לעמוד בפומבי ולקרוא תגר על מנהיגותם של גדולי ישראל, לערער על הכהונה, להצית מחלוקת לשם מחלוקת, רק בגלל ממון רב שמאפשר לו לנסות לקדם תנועת מחאה שעלולה לגרור את ההמון, ולהציב בחלון הראווה תביעה ללגיטימציה לעיוות, לסילוף ולעוול, בניגוד לדעת משה רבינו.
הסכנה הנוראה היא כאשר רב, ולא נערים, מתייצבים על מקרופון ההרס. הסכנה חמורה שבעתיים כאשר אישים שחזותם לא מעידה עליהם אך זיתם מעיד עליהם, ושמנם שמשמן את גלגלי המהפכה שהם זוממים, עלול לקבל תהודה ופומביות. לכן חייבים בהוראת גדולי ישראל לצלצל באלף ענבלים בפעמוני האזהרה. אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר, סוס טרויאני תמיד מסוכן יותר:
עשר שנים נכשלו היוונים בבקיעת החומות הבצורות של העיר טרוייה, עד שמצביאם העלה רעיון: לסגת מהעיר - אך להותיר סוס ענק וחלול ליד חומות העיר, כשבתוכו מספר גדול של לוחמים. הטרויאנים שהיו שיכורי נצחון, הכניסו את הסוס לתוך שערי העיר, ועם לילה נכונה להם הפתעה מביכה. הלוחמים שיצאו מבטן הסוס בחסות החשכה, פתחו את שרי העיר לגייסות היוונים שכבשו טרוייה. זה מה שעלול לקרות גם ביהדות החרדית, לכל רוחבה, אם היא לא תפעל במלוא העוצמה ובמהירות, להדברת הנגע המתפתח.
לאורך ההיסטוריה מוטלים פגרי יוזמות שונות, שמצאו את עצמן מחוץ למחנה. הקמת המוסדות האלה הם הבעייה, אך נוספת עליהם הבעייה של הנסיון לייצר אלטרנטיבה חתרנית למבנה הקיים, ל'באר שחפרוה שרים', לשרים עצמם חלילה. בסייעתא דשמייא זה לא יעבוד והמרד ייכשל כי גם האנשים היקרים העמלים לפרנסתם, אינם חפצים חלילה בהתנתקות. זה צרם גם לאוזניהם, בהיותם חלק בלתי נפרד מהיהדות הנאמנה. "אמר רבי עקיבא, נמשלו ישראל לעוף. מה עוף זה אינו יכול לפרוח בלא כנפים, כך ישראל אין יכולין לעשות דבר בלא זקנים".
י.נ.
הנכתב היה למראה עיניו של מרן הגר"ד לנדו שליט"א ואמר לפרסם את הדברים.
יתד נאמן יום שישי כ"ז בסיון תשפ"ג
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה