"כולל אברכים" כדרך חיים, היתכן?

אני מבקש לקיים כאן את עצת חז"ל על הפסוק "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה" כדעת האומר "ישיחנה לאחרים" (יומא עה,א)

לפני למעלה מעשר שנים התחלתי לעסוק בשילוב של צעירים חרדים בעולם העבודה, עבדתי ב"תבת" בג'וינט-ישראל בפיתוח וניהול תכניות תעסוקה, הייתי שותף בהקמה של קרן ק.מ.ח. ו"ידידות טורונטו" לסיוע כלכלי לסטודנטים חרדים, פרסמתי מאמרים והרציתי בנושא בבמות שונות והייתי מעורב במחקרים וניירות מדיניות רבים. בשנים הללו נטלתי חלק משמעותי בהשתלבות חרדים בהכשרות מקצועיות ובלימודים אקדמיים, בצה"ל ובשירות האזרחי, כדרך לכניסה לעולם העבודה ולפרנסה בכבוד. במבט לאחור נראה שחל שינוי משמעותי בתחום זה, המסלולים השונים של תעסוקה אפשרו לאלפי צעירים חרדים למצוא את דרכם לעולם העבודה, ולמרות הקשיים השונים נראה שהמהלך ממשיך ומתרחב.

לאורך השנים, היה ברור לי שקהל היעד המרכזי של התכניות השונות הם אלו שמטבעם נועדו ללכת בדרכו של שבט זבולון, לעמול לפרנסתם ולתמוך בשבט יששכר הספון באוהלה של תורה. נראה שברוב המקרים אלו שפנו ללימודים מקצועיים ואקדמיים, לצבא ולשירות האזרחי ולעולם התעסוקה, לא השתייכו לשכבה הגבוהה של תלמידי הישיבות והכוללים שעשו חיל בלימוד תורה. בכל מקרה של אברך ת"ח שפנה לעולם המעשה, היה מדובר במקרה מיוחד ובמניעים מיוחדים.

כעת אני מבקש לייחד את הדיבור דווקא על שבט יששכר, כלומר על אלו שמטבעם מתאימים לשקוד על לימוד תורה והרבצתה. במשך עשרות שנים עולם הישיבות התרחב והתפתח וכל תלמיד חכם צעיר השתלב במוקדם או במאוחר במשרה תורנית כלשהי, כראש ישיבה, ר"מ, משגיח רוחני, רב, דיין, מהדיר ספרות תורנית, מרצה, משיב וכיו"ב. באותם שנים מרבית בוגרי עולם הישיבות היו מהקהילה הליטאית, הם הרביצו תורה גם בישיבות של הציונות הדתית, בישיבות חסידיות, בישיבות ספרדיות, בתנועת התשובה ובמסגרות נוספות. מאוחר יותר, הציונות הדתית העמידה רבנים מתוכה, גם הציבור החסידי והספרדי הצמיח תלמידי חכמים משלו, המשרות התורניות בעולם הרבנות והדיינות כבר אוישו ולמרות הגידול הטבעי של הישיבות והכוללים זמן ההמתנה למשרה תורנית התארך יותר. לאור זאת, ההתפתחות של ישיבות שונות לנושרים עם אברכים הלומדים בחברותא עם בחורים, וכן מיזמים שונים של חונכות לילדים נערים ובחורי ישיבות, סיפקו לאברכים רבים תחליף למשרה תורנית רגילה. כך גם המיזמים השונים של "עוז והדר" "שוטנשטיין" "חברותא" "מתיבתא" "דרשו" וכדו', כך גם מפעלי ה"קירוב" של קרן וולפסון כדוגמת "נפש יהודי" ועוד. למרות זאת, בעשור האחרון כמדומני שהגענו גם במסלולים החדשים לרוויה גדולה במשרות תורניות, והסיכוי של אברך מן השורה ואפילו אם הוא עשה חייל בלימודו לקבל משרה תורנית עומד להערכתי על פחות מ-10%. הנתונים האחרונים שראיתי בנידון, סיפרו על 12,000 אברכים מעל גיל 45, ואין ספק שהמספר יכפיל וישלש את עצמו בשנים הבאות.

השיח סביב תעסוקת גברים חרדים, נסוב בדרך כלל סביב הסוגיה הכלכלית. יש שמדברים על מצוקת המשפחה החרדית ויש שרואים את המשמעויות הרחבות של כלכלת ישראל בשיעורי תעסוקה נמוכים. אני מבקש להתעלם בדיון זה לחלוטין מהמרכיב הכלכלי, למרות שגם הוא משמעותי בנידון זה.

למיטב הבנתי, האדם בטבעו מבקש להעניק לאחרים מתורתו, ככל שתורתו רבה יותר כך שאיפתו ללמד גדולה יותר, זוהי גם התפילה שלנו בכל יום "ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד". המצב הנוכחי מאפשר רק למתי מעט לממש את היעוד הזה, וגם אז לא בהכרח שיהיו אלו הטובים ביותר, שכן הדבר תלוי פעמים רבות בקשרי משפחה ו/או ביכולת לגייס תלמידים ו/או תורמים. זהו מצב לא טבעי ולעניות דעתי גם לא מעשי. בשל כך, רבים מהאברכים המבוגרים עלולים לאבד את חדוות הלימוד שלהם ולראות במצבם אילוץ וחוסר ברירה.

עד כה, תלמיד טוב בישיבה ובכולל ראה את עתידו במשרה תורנית כזו או אחרת, אולם כעת כל מי שעיניו פקוחות והוא רואה נכוחה יודע שסיכוייו להגיע לכך הם נמוכים. האם ניתן יהיה להמשיך בדרך זו במתכונת המקובלת? בעבר, אם ראית אברך בן 45 יכולת להסיק או שהוא איננו מתאים למשרה תורנית או שהוא העדיף לשקוד על לימוד תורה לשמה ולוותר על משרה כזו, אולם כיום עליך להסיק שהוא ראה חייל בלימודו ולכן לא פנה לעולם המעשה אולם אין לו את הקשרים שיזכו אותו במשרה הנכספת.

לצערי הרב, אני סבור שכל המיזמים הרבים והחשובים הנוגעים לתעסוקת חרדים אינם עונים על המצוקה הזו. דומני שבעיה זו מצריכה חשיבה שונה לחלוטין, על המבנה של עולם הישיבות והכוללים בימינו, אולם אין לי עדיין את היכולת לשרטט אפילו קווים כלליים למבנה זה. אני חושש שהתעלמות ממציאות זו, עלולה להיות הרת אסון בהיבט הרוחני.

המחשבות הללו טורדות את מנוחתי רבות בחודשיים האחרונים, אולם לרגל יום השנה ל"חזון איש" והגרא"מ שך מנהיגי הקהילה הליטאית בדורות האחרונים ראיתי צורך לשתף בהם גם אתכם.

האם צל הרים נדמה לי כהרים?