בעוד שבועיים וחצי אמור להתקיים בירושלים כנס גדול תחת הכותרת "נוער בסיכוי" (https://noar-besikuy.digitaliweb.co.il/), שיעסוק בהתמודדות הנדרשת עם נוער חרדי בסיכון ונוער חרדי נושר.
ברשימת הארגונים המשתתפים בהכנת הכנס וברשימת הדוברים במהלך הכנס, ניתן למצוא מגוון אנשים וארגונים שמקדישים את אונם והונם לטובת הנערים הללו, ולמרות הכל אני סבור שהעיקר חסר מן הספר.
מאות או אלפי אנשים טובים מביעים אהבה ודאגה לנערים היקרים הנפלטים מעולם הישיבות החרדי, ומנסים את כוחם לדאוג לאותן נשמות יקרות בגשמיות וברוחניות. אולם למרבה הצער מדובר ברוב מוחלט של המקרים, בבתי חולים המוקמים מתחת לגשר רעוע.
המציאות האיומה שבה אלפי נערים (זו לא גוזמה) נפלטים בכל שנה מהישיבות הקטנות החרדיות, איננה לא גזירת הכתוב ולא גזירת גורל. האופן שבו מתנהלות הישיבות הקטנות הוא שערורייתי, הן מבחינת תכנית הלימודים, הן מבחינת שיטות ההוראה, הן בהיבט החינוכי והן בהיבט המקצועי, קבלת והרחקת תלמידים מתבצעת באופן חובבני, הכללים נקבעים ומשתנים כטוב בעיניי ראש הישיבה והאכיפה גם היא מתבצעת בדרכים שונות ללא דין וללא דיין.
לצערי הרב, מכל האנשים והארגונים היקרים הנ"ל, אף אחד איננו מעז לקרוא תיגר על הנעשה בישיבות הקטנות, ולהציע שינויים מתבקשים בתוכן, מחשש פן יבולע לו.
התקציבים הגדולים, התרומות הרבות וכוח האדם הנפלא, מיועדים אפוא לטפל בנפגעים הרבים, אבל לא למנוע את הפגיעה מבעוד מועד.
אני מודע שמדובר בכתב אישום חריף, אבל לצערי הרב אני מדבר מתוך ידיעה והיכרות קרובה עם הנעשה בשטח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה