אל הדגל

בבחירות המקומיות שהתקיימו ביום שלישי האחרון, הצביעו למפלגת "דגל התורה" בירושלים למעלה מ-41,000 מצביעים, והביאו הישג חסר תקדים לנציגות החרדית-ליטאית בירושלים. ההצלחה הגדולה הזו, באה לאחר ההתפלגות של "בני תורה" עם למעלה מ-9,000 מצביעים, ולמרות הגידול של אלו המגדירים את עצמם "חרדים חדשים". "דגל התורה" הוכיחה אפוא את כוחה הגדול, למרות המאבקים הפנימיים בתוך המנהיגות הרבנית והפוליטית שלה. ברצוני לנסות בהזדמנות זו לאפיין את הכוחות הפועלים בתוכה כיום, שהביאו להישג הגדול הזה.

שנות לימודיי בישיבה קטנה "קול תורה" ובישיבה גדולה פוניבז' (תשמ"ח-תשנ"ו) היו שנותיה הראשונות של מפלגת "דגל התורה" בהנהגת הגרא"מ שך זצ"ל, באותן שנים היינו אני וחבריי בטוחים בצדקת הדרך של עולם הישיבות הליטאי וביתרונותיו הברורים על פני הציבור החסידי. הרבינו לעסוק בבירור שאלות יסודיות של "דעת תורה" ותפיסת עולם מפי סופרים ומפי ספרים, עם מבט תורני ופרספקטיבה היסטורית. ראינו בצבור החסידי ובמנהיגיו עממיות ושטחיות וחוסר הבנה של השאלות והאתגרים העומדים על הפרק. ההערצה העיוורת לאדמו"רים שמקבלים את תפקידם בירושה, וההסתמכות על הוראותיהם גם ללא נתינת הסבר וטעם, נתפסה בעינינו כחוסר רצינות.

כבר באותה תקופה, נשמעה הטענה שהרב שך עצמו מתחיל לקבל בציבור הליטאי יחס של אדמו"ר, אולם הדבר נתפס בעינינו כהערצה טבעית ומתבקשת ל"גדול הדור" שנטל על עצמו את הנהגת עולם הישיבות הליטאי, את עיצוב השקפת עולמם של תלמידי הישיבות הליטאיות, ואת הקמת המנגנונים הנדרשים לשם כך (עיתון, כשרות, מפלגה וכיו"ב).

ככל שחלפו השנים, נראה שהציבור הליטאי אימץ עוד ועוד מאפיינים של הציבור החסידי, ובמובן מסוים הציבור הליטאי הנו כיום יותר "חסידי" ממרבית הציבור החסידי. גדולי התורה (המכונים גם "גדולי הדור") נהפכו לאדמו"רים שהכול מייחלים לברכותיהם ולהוראותיהם בכל דבר ועניין, וסיפורי "מופתים" נקשרים בשמם בכל עת ובכל שעה. גדולי התורה אינם נדרשים כבר לנמק את הוראותיהם, ואינם עסוקים בבירור לימוד והוראת סוגיות של "דעת תורה" בענייני השעה. מקורביהם וצאצאיהם נהנים ממעמד מיוחד, ושררתם עוברת במידה מסוימת ליוצאי חלציהם.

הגרא"מ שך זצ"ל וחברו הגרי"י קנייבסקי "הסטייפלר" זצ"ל, נימקו את דעותיהם בכל עניין בענייני ציבור בכתב ובעל פה, וממילא ניתן היה לדון בדברים לכאן ולכאן. בעוד ממשיכי דרכם מנהיגים את הציבור כמשה מפי הגבורה, ובשל כך לא ניתן כמובן לערער ולפקפק על הדברים, וכל המבקש לעשות זאת נידון ברותחין ומוקע מן הציבור ככופר בעיקר וכאפיקורוס. 

קודם ליצירת המנגנונים, הייתה בחירת גדולי התורה נעשית במידה רבה ע"י הציבור, אולם משקמו המנגנונים הרי הם בוחרים את גדולי התורה עפ"י שיקוליהם, והם מכתיבים לציבור מיהו הגדול שעל פיו יישק דבר. כמובן שהדבר נעשה בתחכום רב, ובאופן שהדברים יתקבלו על לב הציבור.

הבחירה של "דגל התורה" ו"יתד נאמן" בשנה האחרונה - לאחר פטירתו של הגראי"ל שטיינמן זצ"ל - להעמיד בראש הציבור הליטאי את הגר"ח קנייבסקי שליט"א ואת הגרי"ג אידלשטיין שליט"א ראש ישיבת פוניבז', היא המחשה טובה מאוד לאופן שבו המנגנונים עובדים. 

הרב חיים קנייבסקי

ר' חיים קנייבסקי שליט"א מפורסם כבר עשרות שנים כתלמיד חכם ושקדן מופלג שכל עתותיו מוקדשות ללימוד תורה, שידיו רב לו בכל חלקי התורה, מחברם של ספרים חשובים, משיב תשובות (קצרצרות) לרבבות שואלים, ונודע בצדקותו ובברכותיו. יחד עם זאת, מפורסמת גם העובדה שאין לו שיג ושיח עם עולם המעשה, לא בענייני ציבור ולא בענייני ממון וכל כיו"ב, ואגדות רבות שנקשרו בשמו מתארות זאת היטב. דמותו של ר' חיים הפכה לאייקון נערץ בקרב כלל היהדות החרדית לגווניה, ושמו ותמונתו מתנוססים על כל יוזמה של צדקה וחסד וכיו"ב. לאור זאת, הבחירה של המנגנונים בר' חיים כמנהיג היא מושלמת, שכן הוא משמש עבורם כ"חותמת גומי" לכל דבר ועניין, כשאיש לא יעז לערער על דבריו וכל התבטאות בעניין תיתפס כחילול הקודש.    

הרב גרשון אידלשטיין

ר' גרשון אידלשטיין שליט"א ראש ישיבת פוניבז' הוא תלמיד חכם גדול נחבא אל הכלים, שכל ימיו עסק בהרבצת תורה בשקט ובענווה. דבריו ושיעוריו נאמרים תמיד בטון שקט, ורק תלמידים מעטים זכו במהלך השנים לקרבתו. הוא לא עסק מעולם בענייני ציבור, עד שלב מסוים שבו הוא התערב במחלוקת הגדולה בישיבת פוניבז', ומאז הוא נעשה למנהיג של אחד הפלגים בישיבה. ר' גרשון מצטיין בחשיבה מסודרת הגיונית וישרה, הן בלימוד והן בענייני דעלמא, אולם גילו אופיו וחוסר ניסיונו מעלים לדעתי חשש סביר, שהוא משמש גם כן בעיקר ככלי לאשרור מהלכים של המנהיגות הפוליטית, ובוודאי שאיננו יוזם ומוביל מהלכים מעצמו. הבחירה בו מיוחסת לגראי"ל שטיינמן זצ"ל, וככל הנראה מקורביו הם שהובילו את המהלך.
בזירה הירושלמית של "דגל התורה" מובילים את המהלכים שני גדולי תורה מדרג ב', הרב דוד כהן שליט"א ראש ישיבת "חברון", והרב ברוך סולוביצ'יק ראש ישיבת "תורת זאב".

הרב דוד כהן

ר' דוד כהן שליט"א הוא תלמיד חכם בעל כישרון גדול, המתבטא בהבנתו בתחומים רבים ומגוונים. שיעוריו וספריו התורניים עוסקים הן בלמדנות ישיבתית מובהקת בסוגיות הש"ס, והן בדברי אגדה ומחשבת ישראל בבקיאות רבה וביכולת מופלאה לקשר בין נושאים שונים ומקורות רבים. יחד עם זאת, הוא מבין היטב ומרבה לעסוק בענייני מוסדות, כספים, שידוכים, בריאות, פוליטיקה, חינוך ועוד כהנה וכהנה. ר' דוד הנו בעל מוטיבציות גבוהות להגיע לעמדת שליטה והנהגה, והוא אכן נוחל בתחום זה הצלחה רבה. הוא מכהן כבר כמה שנים כחבר הצעיר ביותר ב"מועצת גדול התורה" של "דגל התורה", והוא מעורב באופן אישי בכל הפעילות של המפלגה בירושלים. לשם כך, הוא מזהה תמיד את מוקדי הכוח הנכונים, ופועל באופן שיטתי להשיג את מטרתו. הוא מרבה להשתמש בשפה אידאולוגית, וכל דבר ועניין מתורגם אצלו למונחים רוחניים, כך גם הבחירות לעירייה הפכו אצלו ליסודות הדת והיהדות.

הרב ברוך סולוביצ'יק

ר' ברוך סולוביצ'יק שליט"א הוא ראש ישיבה מצליחה, ששמו לא היה מוכר כמעט מחוץ לעולם הישיבות והוא עצמו לא עסק בענייני ציבור עד לאחרונה. לפני שנתיים הוא התבקש ע"י הגראי"ל שטיינמן זצ"ל להיכנס בעובי הקורה בענייני "דגל התורה" בירושלים, ומאז הוא גילה כישורים מיוחדים. הוא ניהל מו"מ עם ראש עיריית ירושלים היוצא ניר ברקת, והגיע אתו לסיכומים בנוגע לשלל נושאים ובעיקר בענייני הקצאות ומבנים. בבחירות האחרונות הוא הופיע כמדומני לראשונה באופן פומבי, והרטוריקה שלו עוסקת בעיקר בהיבטים של ייצוג הוגן וחלוקת משאבים הוגנת. הוא איננו מדבר בשפה אידאולוגית, ונראה שגם איננו מחפש מאבקים על רקע דתי והשקפתי. לעת עתה, לא נראה שהוא מבקש להגיע לעמדת הנהגה רוחנית.
הנאמנות הרבה של הציבור הליטאי ל"דגל התורה" שבאה לידי ביטוי בבחירות אלו, מלמדת על כך שהמהלך של הגרא"מ שך זצ"ל למיסוד עולם הישיבות הליטאי הצליח באופן מעורר השתאות לשלושים שנה קדימה, ושהמנגנונים הללו מצליחים ליצור תודעה של המשכיות הן לתחושת ההשתייכות והן למושג "דעת תורה" שבמובן מסוים אף התעצם מאותם ימים והפך לאמונה ללא סייג בהוראות הרבנים, גם כשידוע כיצד הן ניתנות.