וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה

בית המדרש ב"מכון לב" בירושלים

בימים אלו כולנו מנסים לחזור לשגרת חיינו בתקופה שקדמה לנגיף הקורונה, אולם במובנים רבים נראה שנכנסנו לעידן שונה מזה שהיינו בו קודם. ברצוני כעת להתייחס לנקודה שנראית לי חשובה ביותר, לעתיד הדור החרדי הצעיר ברוחניות ובגשמיות.

עולם הישיבות והכוללים חוזר גם כן לפעילותו, עשרות אלפי בחורי ישיבות ואברכי כוללים ממלאים שוב את בתי המדרש, לאחר תקופה של לימוד תורה בבית. אולם נראה שישנם כעת גם לא מעט צעירים שלא שבו לבית המדרש, וככל הנראה הם גם לא ישובו לשם בתקופה הקרובה.

בימים כתיקונם, ישנם צעירים רבים שנפשם לא חשקה בתורה, אבל הם מסתופפים בחצרות בית ה' ומקיימים את דברי הגמרא "דקארי קארי, דלא קארי ליהוי צוותא לחבריה" [תרגום: מי שקורא - קורא, מי שאינו קורא - שיהיה חברה לחבירו]. (בבא בתרא כא,א) ופרש"י "ליהוי צוותא לחבריה - אינך זקוק לייסרו יותר מדאי ולא לסלקו מלפניך אלא ישב עם האחרים בצוותא וסופו לתת לב". אולם כעת לאחר כמה חודשים שבתי המדרש היו סגורים, נראה שיהיו רבים שיחפשו את מקומם במקומות אחרים, בעבודה ו/או בלימודים מקצועיים ו/או בלימוד אקדמיים וכיו"ב.

להערכתי, מספר העובדים והסטודנטים החרדים עשוי לעלות בתקופה הקרובה באחוזים ניכרים, בגילאים יותר צעירים מהמקובל עד כה, ובמקרים רבים מבעבר גם ברווקים, והדבר דורש היערכות מיוחדת.

המעבר מבית המדרש לעולם המעשה, ובפרט לעולם האקדמי, כרוך פעמים רבות בקשיים רבים, מבחינה רוחנית, אמונית, חברתית וזהותית. השוני בין העולמות הללו, מציב את הצעיר בפני אתגרים לא מוכרים, מבוכות, וקשיים רבים. בתקופה זו הוא נדרש לסיוע, לאוזן קשבת, לחברה תומכת ולעצה טובה, כיצד להתמודד עם האתגרים הללו.

הדרך הטובה ביותר להתמודדות עם אתגרים רוחניים היא תמיד בבית המדרש, כדברי חז"ל "תנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש אם אבן הוא נימוח ואם ברזל הוא מתפוצץ" (קידושין ל,ב), אולם הניסיון מלמד שלא כל בית מדרש מתאים לאותם צעירים.

העובדים והסטודנטים החרדים הצעירים, נדרשים לבתי מדרש מיוחדים, שיהיו עבורם מזמינים ורלוונטיים. הן בתכני הלימוד, והן בתלמידי החכמים שלומדים ומלמדים באותם בתי מדרש. ישנם כיום כמה בתי מדרש כאלו, אבל נראה שאין הקומת משביע את הארי, וחשוב מאוד שכל מי שיש לו יכולת לפעול בעניין יעשה זאת, ובכך הוא ללא ספק יסייע לאותם צעירים לקיים בעצמם "יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן." (אבות ב,ב).