על פרשת דרכים

הרב אליהו מאיר פייבלזון

בין הדמויות התורניות המרתקות ביותר בציבור החרדי-הליטאי, ניתן לציין את הרב אליהו מאיר פייבלזון שליט"א. הרב פייבלזון גדל במשפחה ליטאית מיוחסת (בין השאר הוא נין של הגאון רבי נפתלי טרופ זצ"ל מגדולי ראשי הישיבות בליטא, ונכד של הגאון רבי יואל קלופט זצ"ל מחיפה) למד בעולם הישיבות הליטאי, וקיבל תורה מכמה גדולי תורה ייחודיים. הוא מחשיב לרבותיו המובהקים את הגאון רבי יצחק שלמה זילברמן זצ"ל, את הגאון רבי משה שפירא זצ"ל ואת הגאון רבי לייב מינצברג זצ"ל.

במשך שנים רבות הרב פייבלזון מסר שיעורים לציבור של בעלי תשובה ובישיבת "דרך השם" בשכונת הר נוף, אולם עם השנים גבר העניין בשיעוריו בקרב בחורי ישיבות ואברכי כוללים, שמצאו בדרכו הייחודית עניין ותועלת רבה.

כבר כמה שנים הוא עומד בראשות ישיבת "פתחי עולם" שהוקמה ע"י רבו הגר"מ שפירא זצ"ל, שהיתה מיועדת בראשית דרכה לבעלי תשובה וכיום משמשת למבקשי תורתו מתוך העולם החרדי. שיעוריו נפוצים כיום גם במרחב הוירטואלי, וכמובן הם גם נפוצים בנגנים אצל בחורי ישיבות ואברכים.

בשנים האחרונות נוצר גם שיתוף פעולה בין הרב פייבלזון, לבין "בית מדרש הגר"א" של הרב אוריה עינבל, ונראה שיש גם שיתוף פעולה מסוים בין הרב פייבלזון לאנשי "קרן תקווה" (אתר "צריך עיון", סמינר "חכמתכם ובינתכם" ועוד כיו"ב).

לפני כחצי שנה, התבטא הגר"ד כהן ראש ישיבת "חברון" בחריפות כנגד הרב פייבלזון וכנגד "בית מדרש הגר"א" והוא האשים אותם בפגיעה ביסודות ההשקפה, ובתגובה פרסם הרב פייבלזון שיחה שבה הסביר את שיטתו. הרב פייבלזון והרב עינבל קיבלו מכתב תמיכה מהגר"ד לייבל שליט"א ראש רשת "אחוות תורה", אבל לא בטוח שהם אכן שמחו בתמיכה הזו ממי שבעצמו נתון להתנגדות. מי שניצלו את ההזדמנות להביע גם כן התנגדות לרב פייבלזון, היו אנשי "הפלג הירושלמי" ועיתון "הפלס", שרואים בו סכנה רוחנית ומייצג של "החרדיות החדשה". הרב פייבלזון בשיחתו הבהיר את התעקשותו להישאר חלק מעולם הישיבות הליטאי הקלאסי ואת סירובו להקים במה לעצמו, ונימק זאת ביכולת להשפיע על עולם הישיבות החרדי. אולם נראה שעל זה בדיוק נטושה המערכה, ולא בטוח שהאסטרטגיה של הרב פייבלזון תוכיח את עצמה.

אתמול בערב הגיע המאבק ברב פייבלזון לדרגה חדשה, כששני צעירים חרדים איימו עליו בסכין אם ימשיך בשיעוריו, ויתכן מאוד שמקרה כזה יאלץ את הרב פייבלזון לשנות מעט את דרכו.

אני מאמין שאם הרב פייבלזון יקרא תיגר באופן גלוי יותר כנגד המנהיגות התורנית החרדית הקיימת, הוא עשוי לזכות לגל של תמיכה מדור חרדי צעיר של בחורי ישיבות ואברכים, שמצפים לשינוי בגישה הנוכחית ביחס לאתגרי המקום והזמן, אבל אינני בטוח שהרב פייבלזון אכן יסכים לעשות את הצעד הזה.