יאיר לפיד ועופר שלח (צילום: פלאש 90) |
לפני 8 שנים הוקמה מפלגת "יש עתיד" ע"י יאיר לפיד, ומאז ועד אתמול הצלחתה הגדולה הדאיגה אותי מאוד.
מפלגת "יש עתיד" הוקמה והתנהלה כמפלגה של איש אחד, ולהפתעתי ולצערי הדבר לא מנע מחלק גדול מהחברה הישראלית לתמוך בה פעם אחר פעם.
אמנם "יש עתיד" לא היתה הראשונה שהתנהלה בדרך זו, קדמו לה "צומת" של רפאל איתן (רפול), "שינוי" בראשות טומי לפיד, "ישראל ביתנו" של אביגדור ליברמן ועוד כיו"ב, אולם נראה לי שזו היתה פעם ראשונה שמפלגה כזו הגיעה למעמד של כזו המבקשת להפוך למפלגת שלטון.
ההצלחה של יאיר לפיד למרות ואולי בזכות ניהולה של המפלגה כעסק פרטי, גרמה למפלגות נוספות ולפוליטיקאים אחרים ללכת גם כן בדרך זו, וכיום "הליכוד" היא כמעט המפלגה היחידה המתנהלת באופן דמוקרטי, גם אם נכון לשעה זו בנימין נתניהו שולט בה ביד רמה.
לאורך כל השנים הללו סירבתי לתמוך במפלגות כאלו, ובשל כך מצאתי את עצמי ללא מפלגה לתמוך בה.
הצעד הדרמטי של עופר שלח אתמול, בדרישתו לקיום בחירות פנימיות להנהגת "יש עתיד" היא בשורה גדולה בעיני, ואני מקווה שהיא תהיה צעד ראשון בשינוי המגמה והכיוון של הפוליטיקה בישראל.
אינני חושב שמפלגה חייבת בהכרח לקיים פריימריס פתוחים לכלל הציבור, אבל גם אם ישנה וועדה מסדרת או מרכז מפלגה שבוחרים את ראשיה ומועמדיה של המפלגה, זו כבר לא מפלגה של איש אחד.
כולי תקווה שגם "כחול לבן" תבין את הלקח, ושגם שם יוקם מנגנון דמוקרטי לניהול המפלגה, וכך גם "הימין החדש" בראשות נפתלי בנט.
מסתבר שאני נאיבי, ושהדבר עשוי / עלול לקחת עוד זמן רב, אבל למרות זאת אני מקווה שזה יהיה הכיוון בשנים הבאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה