 |
| חתונה של נכד האדמו"ר מבעלזא קיץ תש"פ |
אינני מתכוון לעסוק כאן בהיבט הבריאותי, האם האדמו"ר מבעלזא וחסידיו נוהגים בהיגיון ובאחריות כלפי עצמם וכלפי החברה כולה ביחס לנגיף קורונה, וגם לא בשיקולים האחרים העומדים בנוגע להתנהלות זו, אלא אך ורק בהיבט של חוסר המשילות של מדינת ישראל.
הנהגת המדינה החליטה לנהוג באופן מסוים בכדי להתמודד עם הנגיף, ניתן להסכים עם ההחלטות וניתן להתנגד להן, אפשר לטעון שהן מקלות מדי ואפשר לטעון שהן מחמירות מדי, וניתן כמובן להציע אלטרנטיבות שונות, אולם המציאות כעת היא שלהחלטות של המדינה אין הרבה תוקף במקומות מסוימים ואיש הישר בעיניו יעשה, וזהו בעיניי הדבר הגרוע ביותר.
פעם אחר פעם אנחנו שומעים מהחברה הערבית על המצב הנורא שיש בתוכה בשל אוזלת היד של המשטרה מול מפירי חוק וסדר, והדברים מגיעים לידי שפיכות דמים מתמשכת. אולם מסתבר שאוזלת היד של המדינה היא שיטתית, וקיימת במקומות רבים נוספים.
בשנים האחרונות ישנה קבוצה גדולה בקהילה החרדית (המכונה "הפלג הירושלמי") שאיננה מקבלת את החלטות הממשלה והכנסת בנוגע לגיוס לצה"ל וחבריה אינם מסדירים כלל את מעמדם מול צה"ל, ולמרבה הפלא הם אינם נדרשים לשלם על כך מחיר משמעותי. אם אחת לתקופה נתפס אחד מהם על השתמטות / עריקה העונש על כך יהיה מינימליסטי והציבור כולו יסבול מהפגנות וחסימות כבישים.
שתי הדוגמאות שציינתי הן לדעתי רק חלק מבעיה רחבה של חוסר התייחסות לחוקים שונים של המדינה ושל הרשויות המקומיות בתוך חלקים ניכרים בקהילה החרדית, וחוסר יכולת / רצון של המדינה לאכוף אותם.
יש שיאמרו שהציבור החרדי חי ב"מדינה בתוך מדינה", אולם ההגדרה הנכונה יותר היא "אנרכיה בתוך מדינה", ואולי חמור מכך "אנרכיה בתוך אנרכיה".
אם נחפש אשמים במצב הנוכחי, נראה לי שהאשמה תיפול באופן שווה על המדינה ועל הקהילה החרדית, אבל אינני חושב שחיפוש ומציאת אשמים תביא לנו תועלת.
לי ברור שהמצב הנוכחי גרוע ומסוכן מאוד הן לקהילה החרדית והן למדינה, והשאלה הגדולה היא איך יוצרים שינוי לטווח ארוך.
רַבִּי חֲנִינָא סְגַן הַכֹּהֲנִים אוֹמֵר, הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. (אבות ג,ב)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה