עמירם גונן (קרדיט: חן ליאופולד צילום) |
לפני חמש עשרה וחצי שנים, עמירם סיפר לי שהוא נוסע לחג הפסח לבנו שגר בטורונטו. הצעתי לו שינסה בהזדמנות זו לפגוש את ר' דב פרידברג שגר בטורונטו ותורם הרבה לעולם התורה בישראל, ואני אנסה לקשר ביניהם לשם כך. עמירם נענה בחיוב ואני עדכנתי את דב פרידברג באימייל על הגעתו של עמירם לטורונטו.
בתחילת הפגישה שהתקיימה ביניהם, דב פרידברג התנצל שיש לו רק זמן קצר, ושאל את עמירם לרצונו. עמירם ענה לו בקצרה: אני מעוניין ב"אינטלגנציה חרדית" (השימוש במילה "אִינְטֵלִיגֶנְצִיָּה" כאן הוא במשמעות של מַעֲמַד הַמַּשְׂכִּילִים, שִׁכְבַת בַּעֲלֵי הַהַשְׂכָּלָה שֶׁבַּצִּבּוּר אוֹ בָּעָם), והוא נענה על כך בחיוב.
כך התחילה למעשה התמיכה של דב פרידברג בסטודנטים חרדים, שנמשכה עוד שנים ארוכות דרך "קרן פרידברג" ו"ידידות טורונטו".
היכולת של עמירם להבין את הצורך ולהגדיר אותו בשתי מילים, ממחישה לדעתי את ההבנה העמוקה שלו ואת יכולת התמצות וההמשגה שהוא הצטיין בהם. אני סבור שעד היום זהו האתגר המרכזי שעלינו לעסוק בו, בעיקר בפיתוח וטיפוח "אינטלגנציה תורנית חרדית", כלומר של תלמידי חכמים שנטועים גם בעולם בית המדרש וגם בעולמות אחרים, בדרכם של אנשים כדוגמת הרש"ר הירש זצ"ל, הראי"ה הרצוג זצ"ל, הרי"י וינברג זצ"ל, הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל מבוסטון ועוד רבים וטובים.
ת.נ.צ.ב.ה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה